חוק חופש המידע

חוק חופש המידע שנכנס לתוקפו במאי 1999, קובע כי לכל אזרח תושב יש את הזכות לפנות לכל רשות ציבורית שהחוק
חל עליה (כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית) ולבקש מידע שנמצא אצלה, מבלי להסביר מדוע הוא מבקש את המידע.
הזכות מאפשרת לפרט לקבל מן הרשויות מידע הנוגע לו באופן אישי וכן מידע ציבורי שאינו נוגע לו כלל. המידע יכול
להיות כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב.
הכלל בחוק הוא שהרשות צריכה למסור את המידע, אבל החוק גם קובע חריגים לכלל כמו בטחון המדינה ופגיעה בפרטיות.
אם החריגים מתקיימים, הרשות לא חייבת למסור את המידע. בכל מקרה של סירוב למסור את המידע, הרשות צריכה להסביר
בכתב את הסיבה לסירוב.
היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, הוקמה ביוני 2012 במטרה להגביר את יישומו של חוק חופש המידע
בממשלה וכן לקבוע מדיניות של הנגשת מידע יזום. היחידה מוסמכת לקבוע הנחיות לנושא, לברר תלונות בנושאים מסוימים
וכן להורות על תיקון ליקויים.
אתר חופש מידע שהוקם ומנוהל על ידי היחידה הממשלתית לחופש המידע, מרכז מידע בנושא "חופש המידע", כולל שאלות
נפוצות ותשובות ומסייע בהגשת בקשה לקבלת מידע.
הגשת בקשה לממונה על יישום החוק ברשות הרלוונטית תיעשה באמצעות טופס מקוון, באמצעות כתובת דוא"ל או באמצעות הדואר. 
ניתן להיעזר ברשימת הממונים באתר יחידת חופש המידע.
תקנות חופש המידע (אגרות) קובעות את האגרות הנלוות לבקשה על פי חוק חופש המידע, וכן את הפטור מאגרות אלו.
לפרטים נוספים ניתן לעיין במסמך ההסבר של היחידה הממשלתית לחופש המידע.
למידע נוסף בנושא חוק חופש המידע וליישומו ניתן להיעזר באתרים הבאים
אתר חופש מידע
אתר היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים
אתר כל זכות
אתר ממשל זמין (בחלונית החיפוש יש לרשום חוק חופש המידע)
וכן באתרים של כל אחת מהרשויות או המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים למידע המבוקש.