ספר החודש

איילין / אוֹטֶסה מוֹשְׁפֶג

העלילה מתרחשת בשנות ה-60 של המאה הקודמת, שנים שנודעו כפורצות דרך בתחום זכויות האזרח והאהבה החופשית. הגיבורה שלנו
מתגוררת אמנם בארה"ב אבל בעיירה קתולית.

איילין מתמחה בגניבה מחנויות, אבל הוריה שהתמכרו לאלכוהול הם שגנבו את נשמתה באמת. היא עובדת במוסד לעבריינים צעירים,
שחלקם נכלאו באשמות כמו שיטוט ברחובות. אביה הוא שוטר לשעבר שתרם לעירייה, אך ככל שהוא שותה כך היא ממעטת באכילה.
היא מבלה את ימיה במכונית או במקלט על מיטה מתקפלת חורקנית, צעירה וחסרת בית אמיתי.

העונה בשנה היא שלהי דצמבר. השלג רובץ על הרחובות, מבהיק ומסנוור, אבל במקום שיבשר את חג המולד ויסמל התרעננות, איילין
מתבוננת בנטיפי הקרח ומדמיינת איך יפלחו את הרווח שבין איבריה בפקיעה קלה. היא עוטה על עצמה "מסכת מוות", פודרה לבנה ושפתון
דם, ואלה מתמוססים מול אהבותיה הכמוסות.

הדימוי שהולך עם דמותה של איילין הוא העכבר. היא מתארת את עצמה כניגוד שבין תלמידה בבית ספר לאחיות, לקלדנית ולעכברית.
מבטיה החרדים וגזרתה המשוננת הם חלק מדמותה הכחושה ופניה המאופרות בקפידה. הבית שלה ושל אביה, מזוהם כמו ביוב לאחר מות
אימה, והיא מטמינה עכברון במכונית כבן לוויה יקר. עבודתה בכלא לעבריינים צעירים גם היא משולה לכלוב עכברים. הנערים נכלאו
בצינוק בגלל התנהגויות שנחשבו אסורות באותן שנים.

אף כי הסיפור מתרחש בשלהי דצמבר והעיירה מושלגת ומבהיקה, אנחנו נעים עם איילין על הדיוטה התחתונה (in the dungeon):
מן המרתף, למכונית, לכלא. טעות של שוטר הופכת את איילין לשליחת צדק נחושה, וכך היא יוצאת לחופשי.

איילין משתחררת מכבליה לא בלי אכזריות. הווידוי של איילין מלמד על מרדנותה של הסופרת אוטסה מושפג כלפי תפיסת הנשיות ועל
דעתה לגבי מצבה הדקדנטי של החברה. במקום עידון נשי מוצאים התבוססות בלכלוך; במקום יופי נוהר מתגלה שנאה עצמית; במקום
קונפורמיזם מבקרים ביקורת מרושעת כלפי החברה. בעיניה, הרע מתהפך לטוב והמקובל הוא קפיאה על השמרים.

"איילין" מאת אוֹטֶסה מוֹשְׁפֶג. תרגמה ברוריה בן-ברוך. הוצאת עם עובד, 2019.
כתבה: אביטל דוידוביץ', כותר ראשון אלון

 

כריכת הספר איילין