ספר החודש

אנשים נורמלים/ סאלי רוני

קונל ומריאן מנהלים מערכת יחסים מסוג אחר. מוזרה. עצורה. מופנמת.
שניהם תלמידים באותה כיתה, באותו בית ספר תיכון, בעיירה קטנה באירלנד. שניהם תלמידים מצוינים, אבל הוא נער צעיר
ובנוי היטב, ספורטאי וחברותי ואילו היא, נערה מתבגרת וסגורה, בתה של בעלת הבית הגדול והיפה בעיירה. אמא שלו עובדת
כסוכנת בית, מנקה, בבית שלה. קונל מעורה בחברה ואילו מריאן ממש לא מכירה את חיי החברה ומה שקורה סביבה בעיירה.
ובכל זאת נרקם ביניהם סיפור אהבה שקט וסודי.
המצב מתהפך כששניהם נרשמים לאוניברסיטת טריניטי בדבלין, האוניברסיטה הגדולה והמובילה באירלנד. למעשה, קונל חשב
ללכת ללמוד בגולוויי, אוניברסיטה קרובה ופרברית יותר שמהווה מעין המשך ישיר וטבעי לבית הספר המקומי. אבל מריאן
הציגה בפניו את האפשרות של טריניטי והוא השתכנע לעזוב איתה לשם. מבחינתו זו שאפתנות והישג. דווקא בטריניטי, מריאן
מצליחה לפתח קשרי חברות ולהשתייך לחוג חברתי מסויים, ואילו קונל פחות מצליח. הדבר שנשאר קבוע זו האהבה ביניהם.
מערכת היחסים שלהם פושטת ולובשת צורות. במהלכה, הם מתנסים במערכות יחסים אחרות וחווים בעצמם את תהליך
ההתבגרות ואת ההשתנות שלהם.
יש בקונל ובוודאי גם במריאן, את הצורך להשתייך. להיות חלק מחברה ו"לשחק" לפי החוקים, ולפי הקודים החברתיים המקובלים.
אבל זה לא עובד. גם באירלנד, כמו במקומות אחרים בעולם, יש חשיבות למעמד החברתי שממנו באים. גם באירלנד שולטות
הדעות הקדומות, "ההתנהגות הנאותה", הקיבעון המחשבתי, הנראות, הצורך להשתייך וההליכה בתלם. קונל ומריאן מנסים להיות
"אנשים נורמליים" ולחיות את החיים הרגילים. אבל כבר מנקודת הפתיחה של החיים שלהם הם שונים. קונל הוא בן לאם יחידנית
שילדה אותו בגיל מאד צעיר והוא גדל בלי אבא. ואילו מריאן באה ממשפחה עתירת נכסים אבל מתעללת בהיחבא. הסודות נשארים
במשפחה. לא מדברים ולא נחשפים.
זהו בהחלט סיפור חניכה. קונל ומריאן מתחילים את הספר כצעירים, תלמידי בית ספר בעיירה קטנה. הם מתבגרים יחד, והופכים
להיות סטודנטים המתגוררים בעיר הגדולה מחוץ לבית שבו גדלו. השלמת המעגל שלהם, כאנשים צעירים שחזרו לכור מחצבתם,
לעיירת ילדותם, קורית כשקונל כבר מוצא את מקומו בעולם ואילו מריאן עדיין בשלבי חיפוש, כנראה האחרונים. הם נהיים לאנשים
וברור שהם מהווים תמונת מראה של הילדות שעברו. השונות בגישה שלהם לחיים היא דוגמה לרבים אחרים שגם אצלם החיים הם
"לא נורמליים". שהרי, לכל אחד מסלול שונה ואין דבר כזה – נורמלי. מיהו הנורמלי?
הפרקים מתוארכים. הפרק הראשון נפתח בינואר 2011, ואילו הפרק האחרון נסגר בפברואר 2015. לכאורה סיפור ליניארי, מתמשך.
אבל למעשה, הסיפור יכול להתחיל ולהיגמר בכל נקודת זמן. באותה מידה יכלו תאריכים אחרים להיכנס למסגרת הזו.
כל האנשים שונים וכל החיים של האנשים השונים – שונים. וזה קורה בכל העולם, לא רק באירלנד ולא רק אצל קונל ומריאן. הם
משמשים כמשל לכולנו. כולנו שווים ומאד מאד שונים. ויחד עם זאת, הייחודיות של המקום, אירלנד, האופי של המקום והאנשים שחיים
בו, שולט בכל הספר.
אהבתי את הספר. השפה טובה. הספר זרוע אמיתות קטנות שהקורא מזדהה איתן. הסיפור קולח. הדימויים אמינים ואמיתיים. האהבה
והנאמנות בין שני הצעירים המחפשים את דרכם מובנת והגיונית. זה לא סיפור גדול רווי מהפכות אלא סיפור אנושי מאוד, צנוע וראוי.

"אנשים נורמלים" מאת סאלי רוני. הוצאת מודן. 2019. 231 עמודים.
כתבה: חוה ביסטרי, ספרנית בספריית רמת אליהו

כריכת הספר אנשים נורמלים