סרט החודש

טופאק

בנעוריי, בשנות התשעים, הייתה הרבה מוזיקה מצוינת. כשהמוזיקה מצוינת, אפשר ליהנות ממנה גם אם היא לא בדיוק מהז'אנר
האהוב עליך. למשל, גם אם זאת מוזיקת ראפ.

באותן שנים פעל הראפר טופאק שאקור. הוא נולד בהארלם להורים שהיו פעילים בתנועת הפנתרים השחורים. בגיל 17 הוא עבר
ללוס-אנג'לס והוציא שם את אלבומו הראשון, 2pacalypse now ("טופאקליפסה עכשיו"). הקשר בין שם האלבום לסרט
"אפוקליפסה עכשיו" הוא לא רק משחק מילים: כשרוב הראפרים שרו על הצלחה, נשים וכסף, טופאק שר על המציאות שבה חיו
(ובמידה רבה, חיים גם היום) השחורים בארצות הברית. זאת מציאות של אפליה, עוני, בעיות חברתיות קשות, והתעמרות מידי
השוטרים והממסד. במציאות הזאת, מרוב שהשחורים הם אוכלוסייה מוחלשת, הם מסוכסכים בינם לבין עצמם ונלחמים זה בזה.

הסרט מתאר להפליא, בצורה עוצמתית ונוקבת, את המציאות שבה טופאק שאקור גדל ופעל. יש משהו בשפה הוויזואלית ובשפה
המילולית של הסרט, ששואב מחייו ומיצירתו של טופאק עצמו: השפה היא שפת-רחוב, הצילום אפלולי, הסצנות דחוסות,
אינטנסיביות. כל אלה יכניסו אתכם לתוך אווירת הגטו השחור. האווירה הזאת כוללת לא רק עליבות ועוני, אלא גם מאצ'ואיזם
וכבוד עצמי, ששולטים ומכתיבים את ההתנהגות בתנאים האלה – אם פוגעים במישהו מהכנופייה שלך, אתה חייב להחזיר. ולאחר
שטופאק עלה לגדולה, הוא חי תמיד את התהילה אך גם את הגטו שממנו הוא בא ואת הכנופייה – את כולם בו-זמנית. הוא שותף
לאלימות והוא חבר בכנופייה, אך הוא גם אדם רגיש, חושב ונאמן לעקרונותיו.

באחת מהסצנות שממחישות את התכונות של טופאק ואת המתח בינו לבין העולם הלבן, הוא בא להוציא את אלבומו הראשון,
אך אנשי החברה דורשים ממנו להוציא מהאלבום את השיר "Brenda's Got a Baby". זה שיר שנכתב על נערה בת 12
שיולדת מיחסים עם בן-דודה. טופאק דורש וזוכה להכליל באלבום את השיר. השיר זוכה להצלחה גדולה ובעצם הופך אותו
לכוכב ולאייקון. תרגמתי את תחילת השיר כדי להמחיש את העולם שממנו בא טופאק, את הישירות, החספוס והעוצמה
שמאפיינים את שיריו, ואת התקווה והכוח שהוא מנסה להעניק באמצעותם לקהל המאזינים:

"שמעתי שלברנדה יש תינוק

אבל לברנדה עדיין אין ממש חוכמה.

חבל, ילדה שבקושי מסוגלת לאיית את שמה,

זאת לא הבעיה שלנו, זה תלוי במשפחה שלה.

תראו, את אמא שלה, ברנדה לא מכירה עד עכשיו

והיה לה אב, ג'אנקי שהזריק את המוות לזרועותיו.

זה עצוב, אני מוכן להתערב שלברנדה אין אפילו את זה במוח:

שרק בגלל שאת חיה בגטו, זה לא אומר שאי-אפשר לפרוח..." 

שמתם לב? בשורה אחת האחריות לברנדה ולתינוק מוסרת מכתפי החברה ומופנית אל המשפחה שלה, אבל בשורה הבאה מתברר
שאין לה הורים, ובהמשך יתברר שהמשפחה הקיימת לא רק שאינה תומכת, אלא מתנכרת לברנדה. המשפחה עצמה היא קורבן של
החברה המפורקת. אבל באותה נשימה טופאק מזכיר לברנדה שהגטו העירוני שהיא חיה בו לא צריך לגרום לה להיות כלואה בגטו
נפשי. טופאק עצמו, כמו הרבה אנשים שגדלו בתנאים דומים, ידע להתעלות מעל הגטו אבל לא להשתחרר ממנו. הוא למד פילוסופיה
ומחזאות ובמקביל "הלך מכות".

לקראת סוף הסרט טופאק "מתברגן": הוא מוצא אהבה ומנהל עם אהובתו יחסים יפים ויציבים. אבל הוא היה ונותר איש עם כבוד
וחבר בכנופייה, וכאמור, אם פוגעים במישהו מהכנופייה שלך, אתה חייב להחזיר. הוא יוצא להחזיר, ובדרך (זהירות, ספוילר)
נורים בו כמה קליעים מרכב שעוצר לידו. הוא מת לאחר חמישה ימים, כשכל הזמן הזה חברתו נמצאת לצידו. הרצח שלו לא פוענח
עד היום.

 

ארה"ב 2017

139 דקות


כתב: יובל שטינברג, כותר ראשון שקמה

עטיפת הסרט טופאק