כותר ראשון הבלוג

בלוג מבית היוצר של כותר ראשון. תמצאו כאן כל מה שמעניין לדעת על: ספרים, סופרים, משוררים, ספרייה, מידענות.
מאחורי המקלדת:
מרי בויקו - רכזת מחשוב ומידענית ברשת כותר ראשון
אירית ראב - מידענית בכותר ראשון- תרמ"ב 

100 שנה לרומן "גטסבי הגדול"

 "הרומן שלי עוסק בהתפוגגות האשליות הצובעות את העולם בצבעים עזים, עד כדי כך שאדם החווה את הקסם הזה הופך אדיש למושגים של אמת ושקר." סקוט פיצג'רלד על הרומן "גטסבי הגדול"

השנה מציינים 100 שנה לצאתו של הרומן "גטסבי הגדול" (1925) מאת סקוט פיצג'רלד, סופר אמריקאי ממוצא אירי שנחשב לאחד הסופרים האמריקאים הבולטים של המאה ה-20.

עלילתו של הרומן מתרחשת בשנת 1922 ומתוארת מנוקדת מבטו של ניק קרווי, סוחר אגרות חוב צעיר. לדמותו של ניק יש ברומן חשיבות רבה – הוא המספר שחושף  ומאפיין בפנינו דמויות של הספר וגם מגלה את גטסבי האמיתי וסודו - אהבה רומנטית גדולה ונדירה שהוחמצה. גטסבי, קצין צעיר, מתאהב בדייזי היפיפייה, בת דודה של ניק. דייזי אינה מחכה לגטסבי שיוצא למלחמה ומתחתנת עם טום ביוקנן היהיר והעשיר. לאחר שגטסבי מתעשר בדרך מסתורית הוא משקיע את כל מאמציו להחזיר אליו את דייזי למרות שהיא כבר נשואה. מסיבות פאר של גטסבי מושכות לביתו מאות מעשירי החברה הבורגנית  אך מעטים מהם בכלל מכירים אותו אישית. למעשה גטסבי מהווה ביטוי ספרותי לחלום האמריקני – בחור עני שהתעשר והגיע למעמד גבוה בחברה.

לא ידוע על עברו של גטסבי, אך סביב דמותו יש שמועות שהוא היה מרגל, לוחם, אולי מבריח... בין אנשי הסלון העשירים ומפונקים הוא היחיד שמאמין באהבה.

גטסבי מנהל חיים נוצצים והבית שלו נראה מלא באורחים שמחים, אך סופו עצוב וטרגי. איש מבין מאות אורחי המסיבות של אינו טורח להגיע להלווייתו. רק ניק, אביו של גטסבי ואיש ששמו אפילו לא ידוע מתאבלים על גטסבי. עושר אדיר מול בדידות הנפש על מאזניים של החיים...

חוקרים טוענים שבמרכז סיפור האהבה הנואשת של גטסבי עומד הסיפור האמיתי של הסופר עצמו. פיצג'רלד היה מאוהב בנערה יפיפייה ועשירה שבחרה להתחתן עם מיליונר ואף שלחה לסקוט הזמנה לחתונה...

מעניין לציין שגם אשתו של פיצג'רלד, זלדה סאייר, הייתה ממשפחה עשירה מאוד. זלדה דחתה את הסופר בהתחלה בשל הבדל המעמדות ביניהם, אך לאחר פרסום של הרומן הראשון של פיצג'רלד, "צד זה של העדן", היא נענתה לחיזוריו. התקשורת כינתה את הזוג הצעיר – "מלך ומלכה של הדור". הזוג ניהל חיים ראוותנים, והיה ידוע בהתנהגות מוזרה ולא צפויה. קווים מדמותה של זלדה מצאו ביטוי בדמות ספרותית של דייזי וגם בדמויות ברומנים אחרים של פיצג'רלד.

סקוט פיצג'רלד התלבט מאוד על שם הספר בין מספר רעיונות – "הקוסם גטסבי", "המאהב הנסער", "אדום, כחול, לבן" (צבעי דגל ארצות הברית) , ואפילו "משתה טרימלכיון" על שם עבד משוחרר מהתקופה הרומית שהיה מפצה את עצמו כל יום בקניית חפצים יקרי ערך ומסיבות מוגזמות. "הקוסם" היה נשמע מנותק מעלילה ו"טרימלכיון" בכלל לא היה מוכר לקוראים בלי שיפתחו איזה אנציקלופדיה. מקסוול פרקינס, ידידו של פיצג'רלד פסל את כל האפשרויות ושכנע את הסופר להשאיר את "גטסבי הגדול", שביטא את ניסיונו וכישלונו של הגיבור להגשים את החלום האמריקאי תוך היאחזות בתארים מלאכותיים ועושר מוגזם.

 לספר היו מספר גרסאות ודמותו של גטסבי שונתה מספר פעמים לאחר התלבטויות רבות. הסופר עצמו טען שזו הדמות הכי אהובה עליו, לעומת דייזי שלטענתו יצאה לו פחות מוצלחת.

את העטיפה לספר פיצג'רלד בחר בעצמו - פנים של אישה עם עיניים ענקיות, ללא אף והשפתיים מעל העיר... העטיפה של הספר שהכין הצייר פרנסיס קיוגט נחשבת ליצירת מופת בתולדות העיצוב האמריקאי.

למרות ציפיות גדולות והכנה יסודית, הספר זכה לביקורות סותרות ולא הצליח להביא הכנסות רבות לסופר. העיתון New York World   פרסם כתבה על הספר תחת הכותרת – "הכישלון האחרון של פיצג'רלד". פיצג'רלד נכנס לתקופה מאוד קשה בחייו, התמכר לאלכוהול. הוא נפטר מהתקף לב ב1940. על קברו של פיצג'רלד נכתב המשפט האחרון מ"גטסבי הגדול":  "כך אנחנו מתאמצים לחתור, סירות נגד הזרם, נישאים אחור ללא הדף, אל העבר"...

פיצג'רלד לא זכה לחוות את הצלחתו המסחררת של הרומן הכי מפורסם שלו. הספר נשכח בתקופת השפל הגדול ומלחמת העולם השנייה. איגוד המו"לים של ארצות הברית החליט לשלוח את הרומן שיצא במהדורה מחודשת לחיילים לוחמים. החיילים מאוד התחברו לספר וראו בו תקווה לחיים יפים אחרי המלחמה (הרי גם גטסבי היה לוחם לטענתו). מאז הספר זכה לתשומת לב רבה, אמנם מאוחרת...

"גטסבי הגדול" תורגם לשפות רבות, נמכר בעולם במיליוני עותקים וזכה לעיבודים לקולנוע, תיאטרון ובלט. הוא נחשב לאחד הרומנים החשובים שנכתבו באנגלית במאה ה-20. ב-2007 מגזין "טיים" בחר ב"גטסבי הגדול" כאחד מעשרת הספרים הגדולים של כל הזמנים.

חמישים שנה לספר "מעשה בחמישה בלונים"

בבוקרו של עוד יום חמישי, כשהשמיים התכולים התכסו אט-אט בעננים אפורים, להקת ציפורים חצתה את השמיים, ובישרה על בואו של הסתיו. מרים רוֹת ישבה ליד השולחן הצופה אל החלון, כתבה במרץ במכונת הכתיבה.  וככל שכתבה, חיוכה הלך והתרחב. בפסקה מסוימת אף עצרה, צחקה צחוק גדול, והמשיכה לכתוב. בין המקשים והאותיות הלכה והתעוררה לה העלילה על חמישה ילדים, שקיבלו חמישה בלונים – רותי קיבלה בלון כחול, רון קיבל בלון צהוב, סיגלית קיבלה בלון סגול, אורי קיבל בלון ירוק, ואלון קיבל בלון אדום. אך ככל שהתקדמו המילים במסלולן, מרבית הבלונים התפוצצו, בין אם בשל ניפוח יתר ובין אם בשל משחק לא מבוקר ומגע בלתי אמצעי עם שיח קוצני. רק בלון אחד נשאר. הבלון האדום, שנסחף עם הרוח אל השמיים, אל עבר האטמוספירה, אל החלל. עלילת הבלונים וסופה העצוב-נוגה, היוותה דימוי לחלומות הילדים והבוגרים שיגדלו להיות.. חלק מהחלומות דינם להתנפץ, אחרים – יכולים להתגשם.

על אף שאין זה אפשרי לדעת בוודאות מוחלטת כי מרים רוֹת אכן ישבה ליד חלונה וכתבה את הסיפור בצחוק ומרץ, היא אכן אמרה בראיון שנערך בערוב ימיה כי החלומות והבלונים אחד הם. סיפור זה, שיצא לאור בשנת 1974, לפני חמישים שנה בדיוק, נחשב לאחד מספרי הילדים הפופולריים ביותר בתולדות הספרות העברית. ילדים רבים, אז כמו היום, דורשים מהוריהם לשמוע את הסיפור "עוד פעם אחת ודי" לפני השינה. גם הילדים של היום נהנים לשמוע עוד ועוד מקורותיהם של הילדים השובבים ולקוות כי גם הם יזכו לבלון אדום, ובכך להגשים את החלום.

הספר זכה לעיבודים רבים מספור במהלך השנים. בין היתר, הספר עובד לסרט ילדים בשנת 1992 בכיכובם של ירון לונדון ונורית גלרון. בשנת 996, הספר עובד להצגת ילדים בכיכובם של שרון צור וקרן שמש. חמש שנים לאחר מכן, הספר זכה לעיבוד בימתי נוסף, הפעם בכיכובה של מיכל אמדורסקי. ובשנת 2018 עלה שוב על הבמות בהשתתפות יובל המבולבל.

הספר ועלילת הילדים היוו חלק מרכזי בתרבות הישראלית, עד כדי כך שלא היה צריך להזכיר את הספר במלואו, אלא רק אזכורים ממנו וכבר קהל הצופים יכול היה להבין במהירות באיזו עלילה ובאילו בלונים מדובר.

מרים רוֹת, שכתבה את הספר, נחשבה לאמם של ספרי ילדים רבים. ורבים מאיתנו גדלנו עליה.

בין היתר, רות כתבה את "תירס חם", "הבית של יעל", "מגפיים", "טבעת הקסמים", "שון לא רוצה לישון" ו-"זה קרה ביום סערה". חלק נכבד מהם, כמו "מעשה בחמישה בלונים" לוו באיורים המקסימים והבלתי נשכחים של המאיירת אורה אייל.

רוֹת עצמה נולדה בשנת 1910 בנובה זמקי, חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית דאז. היא עלתה לארץ בשנת 1931, למדה בסמינר הקיבוצים ונחשבה ל"גננת הראשית של הקיבוץ הארצי" לצד פעילותה הענפה כסופרת.

רות הלכה לעולמה בשנת 2005. לאחר מותה, רוֹת הורישה את אוסף ספרי הילדים העשיר שלה למכללת אורנים, שם הוקם מרכז מיוחד על שמה המתמחה בספרות ילדים.

תוכלו לגלות רבים מספרי הילדים של רוֹת בספריות כותר ראשון ברחבי העיר. נשמח לראותכם/ן 😊

60 שנה לספר "צ'רלי וממלכת השוקולד"

השנה מציינים 60 שנה לצאתו של הספר "צ'ארלי וממלכת השוקולד" (1964) מאת רואלד דאל.  

רואלד דאל נולד באנגליה בשנת 1916. בצעירותו הרבה לכתוב סיפורים קצרים, תסריטים וספרי ילדים. ספריו של דאל עשירים בהמצאות דמיוניות, ברעיונות מקוריים, בדמויות מיוחדות ובהומור.

"צ'ארלי וממלכת השוקולד " הוא אחד הספרים הידועים ביותר של דאל, תורגם לשפות רבות וזכה להצלחה בכל העולם. הספר תורגם לעברית לראשונה בשנת 1977, על ידי אוריאל אופק, וההתפרסם בשילוב איורים מקוריים של יוסף שינלדמן.

במרכזו של "צ'ארלי וממלכת השוקולד" עומדת הרפתקה מסעירה, מצחיקה ומקסימה. בגרסה הראשונה של הספר, צ'ארלי התגנב למפעל, נכנס לתבנית שוקולד והפך לפסל שוקולד שבעל המפעל וונקה, הכין ליום הולדת של בנו. לאחר מכן, הילד צ'ארלי, בתוך תבנית השוקולד כאמור, הציל את וונקה ומשפחתו מפריצת גנבים וקיבל במתנה חנות שוקולד בת 9 קומות!!! הגרסאות הראשונות של הספר עוררו לא מעט ביקורות.               למשל, בגרסה המקורית, אנשי אומפה לומפה היו דמויות עם עור כהה מאפריקה, לבושות בבגדים מסורתיים של השבטים, ביניהם גברים, נשים וילדים. הדמויות האלה עוררו ביקורת קשה על יחס משפיל לשבטים שמוצגים כעבדים. הדמויות שונו ואז הפכו אנשי אומפה לומפה לילידי ארץ דמיונית.                                                                  דאל שינה גם את העלילה וגם את שם הספר מ"צ'ארלי ילד השוקולד" שהפך ל"צארלי בממלכת השוקולד".

הפרקים הראשונים של הספר מתארים אווירה קשה. בקתת עץ בה חיה משפחה אחת בת שלושה דורות, ארבעת הסבים והסבתות חולקים מיטה אחת והאוכל היחיד שמוגש הוא מרק כרוב. פעם בשנה, ביום הולדתו, קונים לצ’רלי חטיף שוקולד אחד והוא מתענג עליו במשך שבועות. בהתחלה רק מריח אותו ורק אחר כך מעז לטעום קצת. צ'ארלי זוכה בכרטיס ליום סיור במפעל שוקולד עם ארבעה ילדים נוספים. בהתחלה דאל רצה להציג בספר 15 דמויות של ילדים אך בסוף החליט להתמקד בחמישה בלבד כדי ליצור דמויות ברורות וחזקות.     

על מנת  להדגיש את הדרמה של ילד עני מאוד שבסופו של דבר מגשים את חלומו, הסופר יצר דמויות ילדים גרוטסקיות: אוגוסט מתעניין רק באוכל, ויולטה עסוקה בניסיון להגיע לשיא בלעיסת מסטיק, ורוּקה באלי המפונקת ברמות, מייק טי.וי רק רוצה לראות טלוויזיה...  

רואלד דאל לוקח את קוראיו לביקור בלתי נשכח בממלכת הממתקים. התיאורים של המפעל יוצרים תמונה צבעונית. נהרות של שוקולד שאפשר לשתות מהם, ממתקים מכל הסוגים והטעמים, ומכשירים פלאיים שמסוגלים לעשות דברים בלתי נתפסים. גן העדן של ילדות 😊. בעל המפעל, ווילי וונקה הגאון גורם לנו להרגיש סימפטיה ופחד בו זמנית. הילדים המפונקים נענשים בצורה די אכזרית, כל אחד בהתאם ל"עבירה" שלו. צ'ארלי, ילד שקט וצנוע שלא העז לגעת בשום דבר במפעל, הוא אשר בסופו של דבר זוכה בפרס הגדול.

"צ'ארלי וממלכת השוקולד" זכה למספר עיבודים קולנועיים והצגות, מחזות זמר ויצירות אופרה, לצד אטרקציות ומשחקים לילדים שנוצרו על בסיס עלילת הספר. כמו כן, הספר עובד שלוש פעמים לקולנוע: הראשון בכיכובו של ג'ין ויילדר בשנות השבעים, השני בבימויו של טים ברטון ובכיכובו של ג'וני דפ בשנת 2005 והאחרון יצא בשנת 2023.

הסרט הראשון נקרא "וילי וונקה וממלכת השוקולד". הסיבה להעברת הדגש דווקא לדמותו של וונקה ולא על צ'ארלי הייתה מסחרית לגמרי. בהפקת הסרט השתתפה חברה מסחרית שרצתה לקדם מוצר חדש של חפיסות שוקולד תחת מותג "wonka bar" ולמטרת השיווק הסרט נקרא "וילי וונקה".

בשנת 2005 יצא הסרט "צ'ארלי וממלכת השוקולד" בהשתתפותו של השחקן ג'וני דפ בתפקיד וונקה. הסרט זכה להצלחה אדירה והחזיר את התעניינות הקוראים לספר.    הבמאי, טים ברטון, גאון הקולנוע, הצליח לעורר מחדש את גדולתו של הספר ולגרום להרבה מקוראינו הצעירים לקרוא אותו ולשקוע באווירה קסומה. אמנם הסרט  מעדן למדי תיאורים שהופיעו בספר המקורי (שלפעמים הם מפחידים ממש...), אך בכל זאת הוא נחשב לקרוב למקור.  בסרט לצ'רלי יש חדרון קטן מתחת לגג וקצת חפצים אישיים, אותם בספר. חסרה בסרט סצנה מאוד חשובה מבחינת הבנת מצבם של בני משפחת בקט. צ'ארלי היה עוטף את חפיסת השוקולד שקיבל רק פעם בשנה, שם אותה בקופסה ומוציא מדי פעם כדי להרגיש אותה, ורק לפעמים היה מרשה לעצמו לטעום קצת ממנה... יש עוד הרבה פרטים שמפיקי הסרט החליטו לשנות אותם או לא להציג מכיוון שהם קשים מדי להבנת הילדים ואפילו אכזריים, כמו למשל תיאורים של הרעב של צא'רלי הקטן שמחליט לא לבזבז אנרגיות לדברים שונים כדי לחסוך בכוחות. "כל מה שהוא עשה, עשה לאט ובזהירות בניסיון לא להגיע לתשישות פיזית".  סיפור עברו של וילי וונקה, הוא המצאה של תסריטאי הסרט אבל הייתה לזה מטרה חשובה: להראות שדמותו היא של אדם עם היסטוריה מורכבת ולא קוסם כל-יכול. בספר וילי וונקה עושה מאמץ כדי שכל המשפחה של צ'ארלי תצטרף לביתו החדש של צ'ארלי, אך בסרט דווקא צ'ארלי מפגין נחישות ודורש לצרף את משפחתו האהובה למקום החדש.

בשנת 1972, התפרסם המשך של הספר  - "צ'ארלי ומעופפלית הזכוכית", שזכה להצלחה מועטה יותר מהספר הראשון, והיה פחות מוכר לקהל הקוראים.

מוזמנים להגיע לספריות שלנו וליהנות מהספרים המקסימים של רואלד דאל.

50 שנה ל"מלתעות" מאת פיטר בנצ'לי

יום ראשון אחר הצהריים, השמיים מעוננים אך המים נעימים, לא קרים מדי לתקופה זו של השנה, הסתיו הקדים ושנת הלימודים הולכת להתחיל בקרוב. חבורת נערים ונערות משתעשעת במים, ליד המזח, קופצים אל המים, משחקים כדור מים, משתזפים. כמה חבר'ה משחקים פוטבול ידידותי במדשאה הסמוכה, וכולם צוחקים כי ג'וני לא מצליח לתפוס את הכדור. לפתע, מנגינה מוכרת, מקבץ של שני צלילים בקצב הולך ומתגבר, צילום של רגליים משחקות במים, צילום של סנפיר מוצא מסף המים, והנה – אימג' קולקטיבי מפציע אל התודעה ומזכיר את הסרט הבלתי נשכח – "מלתעות".

סרט זה, מבוסס על הספר "מלתעות", פרי עטו של פיטר בנצ'לי, שיצא לאור לפני חמישים שנה בדיוק. הספר מגולל את קורותיה של עיירת חוף בדיונית בלונג איילנד, המתמודדת עם התקפות חוזרות ונשנות של כריש עמלץ לבן. לאחר שטרף מספר תושבים, שריף העיירה מחליט לפעול, ומגייס לצורך המשימה את האיכיתיולוג הופר ואת הדייג קווינט. באסטרטגיות שונות וכלים מגוונים השניים פועלים ביחד ולחוד על מנת לצוד את הכריש העקשן. לאחר שחלק מהדמויות הראשיות מוצאות את סופן הטראגי, הכריש נורה וצלל אל מותו.

מותחן מדמם זה, שחלק מסווגים אותו בתור יצירת אימה, התבסס בעיקרו על אירועי תקיפות כרישים אמיתיים שהתרחשו בניו ג'רזי במהלך שנת 1916, בהן מצאו את מותם ארבעה אנשים, ואחד נפצע ברגלו. בנצ'לי הסופר הרחיב את הסיפור והעניק לו מימדים נוספים, מעל ומתחת למים. אלו, הלכו והתרחבו עוד יותר בסרט האימה/מותחן "מלתעות", מבית היוצר של סטיבן ספילברג, שיצא לאקרנים בשנת 1975. סרט זה, זיכה את היוצרים בשלושה פרסי אוסקר – על העריכה, על הקול ועל הפסקול המקורי. על זה האחרון, הסרט זכה גם בפרס גלובוס הזהב.

הסרט נחשב לאבן דרך בתולדות סרטי האימה, על אף שבפועל הוא אינו דומה לסרטי אימה אחרים שיצאו בשנות השבעים, או בכלל, בהם דמות אימתנית ומעוררת פחד, משספת את קורבנותיה בזה אחר זה. למעשה, בסרטו של ספילברג, הדמות הרעה, הכריש, מופיעה במלואה רק בחלק האחרון של הסרט. במקום זאת, האימה והחרדה הנוצרים בסרט, מתעצמים תודות לפסקול ולסיטואציות השונות המתרחשות בעלילה.

באופן מעניין, בנצ'לי עצמו הרבה להתמקד ביצורים מעוררי אימה, ובכרישים בעיקר, גם בספרים אחרים שלו, כגון "התהום", "האי הנעלם" ו-"הנערה מים קורטז". לצד פעילותו הספרותית הענפה, בנצ'לי כתב גם את נאומיו של הנשיא האמריקני לינדון ג'ונסון. חדי הבחנה יוכלו לשים לב כי הוא מופיע בסרט עצמו, בהופעת קמע, ומגלם עיתונאי המסקר על חוף הים, לאחר עוד תקיפה של הכריש הלבן.

לצד הפרסים שהיצירה זיכתה את יוצריה, היא עשתה שם שלילי למדי לכרישים בכללותם. בעוד היצירה עצמה התבוססה על סדרת תקיפות שהתרחשה במציאות על ידי כרישים מסוימים, בפועל היא יצרה בקרב הציבור תפיסה שלילית של כלל הכרישים באשר הם.

על אף זאת, הסרט, כמו גם הספר עליו הוא התבסס, הפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות המערבית המודרנית, ורבים הם המכירים את היצירה או שמעו על אודותיה, גם אם בפועל לא ראו/קראו אותה מעולם. הסרט זכה לארבעה סרטי המשך, והופיע בתפקידי אורח בסרטים רבים אחרים, כגון "בחזרה לעתיד 2", בו הגיבור מבקש להגן על עצמו מפני הולוגרמה של הכריש הלבן, המפרסמת על סרט נוסף בסדרה.

אם תרצו לראות את היצירה הקולנועית המקורית, תוכלו למצוא עותק שלה בכותר ראשון אלון.

מלכת הקרח / הנס כריסטיאן אנדרסן

חם לכם בחוץ? הטמפרטורות עולות ואתם מרגישים שהראש רותח? חולמים על ימים קרים? כן... בהחלט נשאר רק לחלום או... לשקוע באיזה סיפור שקצת יקרר לכם את הראש:).
השנה מציינים 180 שנה לצאתה של האגדה האהובה על כולנו - "מלכת השלג" שכתב הנס כריסטיאן אנדרסן. אגדת "מלכת השלג" היא אחת מיצירות המופת החשובות ביותר לילדים ולא רק להם.
יש בה גם מסרים פילוסופיים נסתרים המיועדים למבוגרים. אגדה זו מהווה סוג של המנון לניצחון הטוב על פני הרע ושל חברות אמת.
מדובר באגדה הארוכה ביותר של כריסטיאן אנדרסן. הסופר אף הדגיש כי מדובר באגדת חייו. החוקרים סבורים שמאחורי הדמויות האגדיות בסיפור מסתתרים אנשים אמיתיים שאנדרסן הכיר במהלך חייו.
כך למשל, בבסיסה של הדמות האהובה על כולנו, גרדה, עומדת ככל הנראה שכנתו של אנדרסן, ילדה בלונדינית יפה בשם ליסבט. יתכן, והיא הייתה הקוראת (או המקשיבה:)) הראשונה של אגדות אנדרסן.
לדעתם של החוקרים זמרת שוודית ידועה בשם יני לינד עומדת מאחורי הדמות של מלכת השלג. אנדרסן היה מאוהב בזמרת אך לא זכה לתשומת ליבה של הדיווה המפורסמת. האהבה הנכזבת הזו גרמה לו
ליצור דמות קרה וחסרת-רגשות. קיימת דעה נוספת בנוגע למקור של הדמות של מלכת השלג והוא במיתולוגיה הסקנדינבית העממית. שם מופיעה דמות של נערת קרח המבשרת מוות. גם היא קרה וחסרת-רגשות.
מעניין לציין שאנדרסן כתב אגדה נוספת שבמרכזה דמות דומה למדי, "נערת הקרחים". יחד עם זאת, בשונה מ"מלכת השלג", הגיבורה ראשית לא מצליחה להציל את אהובה מידיה של המלכה.
האגדה "מלכת השלג" מורכבת משבעה חלקים ומתחילה מסיפור על טרול מרושע שמכין מראה שמסוגלת למזער את כל מה שטוב ויפה, אך גם יודעת להקצין את כל מה שרע וחסר-ערך. מדובר במראה מעוותת
שמשקפת תהפוכות בעלילה.
באגדה "מלכת השלג" החמלה והאהבה גוברות על מכשולי החיים. המעברים החדים מגן עדן שמלא באהבה ובדאגה, לעולם חסר רגשות שאליו מגיעים שני הילדים, משקפים את המאבק הנצחי בעולם בין טוב לרע.
בעוד שבצד אחד נמצא גן העדן של הילדים, בצד האחר ממוקמת הממלכה של מלכת השלג. מדובר בסוג של גיהינום מחושב עד הפרטים הקטנים ביותר. אין בו אהבה, לא חום ולא אמונה. כאשר מלכת השלג המסתורית
חוטפת את קאי, נאלצת גרדה לעזוב את העיירה בה גדלה ולצאת למסע במטרה למצוא את ארמון המלכה ולהחזיר את אחיה. היא יוצאת למסע הרפתקאות במהלכו היא פוגשת מכשפה מרושעת, שדונים, אנשי שלג, נסיך 
ונסיכה טובי-לב, שודדת קטנה וחצופה ומגוון יצורים טבעיים ועל-טבעיים. לכל דמות ייחודיות ותפקיד משלה. הדמויות שגרדה פוגשת אותם גם עוברות שינוים פנימיים. יש לגרדה כוח השפעה רב. למשל, שודדת קטנה
הופכת לאמפטית יותר בזכותה.
למעשה, האגדה "מלכת השלג" מלאה במסרים פילוסופיים ודנה רבות בערכים אנושיים. אנדרסן טען שבאגדה זו "הרגש מנצח את השכל הקר". בכוחה של ילדה קטנה וחסרת יכולות על-טבעיות להתגבר על עוצמתה
הבלתי-מוגבלת של מלכת השלג. יש לה כל כך הרבה כוחות פנימיים שאפילו אישה פינית אומרת לאייל שמנסה לעזור לגרדה:
"אנני יכולה לגרום לה להיות חזקה יותר. האם אתה לא רואה עד כמה היא חזקה? האם אתה לא רואה שאנשים וחיות משרתים אותה? היא הלכה יחפה בחצי העולם. כוחה – בפנים ילדותיות ותמימות. אם היא לא תצליח
להיכנס לארמון ולהוציא מקאי שברי קרח, לא נוכל לעזור לה".
אם כן, גרדה היא הגיבורה הראשית של הסיפור. כל העלילה בנויה על הרפתקאותיה בדרך למפגש עם אחיה. חרף היותה נטולת כוחות, היא מצליחה להתגבר על כל הקשיים ולמצוא את אחיה קאי. קאי חסר הרגשות יושב
בארמון ומנסה להרכיב את המילה " נצח" כדי לזכות בעצמאות ובחופש. יש משמעות רבה לסצנה הזאת של נצח חסר רגשות או חיים מלאים באהבה...בסופו של דבר גרדה מצליחה למוסס את ליבו הקר של קאי בדמעות חמות של אהבה.
אגדת "מלכת השלג" ממשיכה להתפרסם בעולם כבר כמעט 200 שנה בגרסאות שונות ובעיבודים מגוונים בספרות, בתיאטרון ובקולנוע. הסיפור ממשיך להיות רלוונטי גם בימינו שכן מדובר בנושאים חוצי-גבולות ולגילאים שונים.
כך שאם מתחשק לכם באיזה יום חם, לשקוע בסיפור מקסים מלא במסרים נסתרים, אל תהססו! קראו לבד או עם הילדים או הנכדים. ההנאה מובטחת!!

שלושת המוסקטרים

כולם בשביל אחד, ואחד בשביל כולם!
השנה אנחנו חוגגים 180 ליצירתו הגדולה של אלכסנדר דיומא, "שלושת המוסקטרים".
דיומא נולד ביולי 1802, תחת שליטתו של נפוליאון הגדול. הוא החל לפרסם את יצירותיו הראשונות בגיל 18, שלמרות שלא היו פוליטיות כמו יצירותיו המאוחרות יותר, כללו בתוכן רמזים דקים לשאיפה לצדק,
לחירות ועם התנגדות לעריצות.
הרקע הפוליטי בתקופתו של דיומא היה עמוס טלטלות. צרפת הייתה נסערת מאז ימי המהפכה הגדולה. לאחר כניעתו של נפוליאון בקרב ווטרלו ב-1921 בפני קואליציית המעצמות, חזרה לשלוט המלוכנות בדמות המלכים
הבורבונים. אלו נפלו במהפכה נוספת של 1830 ועל הכיסא הושיבו את לואי-פיליפ, דוכס אורליאן. הוא נקרא "מלך-אזרח", משום שנטיית שלטונו הייתה ליברלית וצורתה היתה דומה למלכות-חוקתית. אף-על-פי-כן,
הצרפתים לא הסתפקו בכך, וחוסר יציבות במדינה הוביל למהפכה שלישית ב-1848. המהפכה אילצה את לואי-פיליפ להתפטר ולרפובליקה השנייה מאז המהפכה הצרפתית – לקום.
על רקע זה, כתב דיומא כמה מיצירותיו החשובות ביותר, ביניהן את "הרוזן ממונטה-כריסטו" ואת "שלושת המוסקטרים".
דיומא כתב רומנים היסטוריים רבים, ועלילת שלושת המוסקטרים מתרחשת במאה ה-17, בחצרו של לואי השלוש-עשרה ויועצו, החשמן רישליה, אדם בעל השפעה כבירה שהתחרתה אף בזו של המלך. ד'ארטניאן, אציל כפרי
ממחוז גסקוניה, נודד לפריז בשביל להפוך ל"מוסקטר", חבר ביחידה העילית של משמר המלך. הוא פוגש שם את אתוס, פורתוס וארמיס, שלישיית מוסקטרים גיבורים ובלתי נפרדים. ביחד, הם נכנסים לשלל הרפתקאות,
אינטריגות ותככים בתוך הזירה הפוליטית של צרפת, ומסכלים את מזימותיהם של דמויות כרישליה הערמומי והמרגלת שלו, מילדיי דה וינטר, היפה אך הבוגדנית.
הספר מתמקד במעשי גבורה ובאצילות רוח, שהולמים את האווירה הרומנטית בתקופתו של דיומא. אך גם מוצגים בו בעיות במלוכה הצרפתית, כמו ניצול של כוח ופער בין-מעמדי. דיומא, בעצמו נצר לשושלת אצולה מצד סביו,
מראה יחסים דואליים כלפי האצולה, וממקד את כתיבתו בעיקר במעשי הגבורה ובכוח של אינדיבידואלים להשפיע.
עם עלייתו של לואי נפוליאון השלישי, אחיינו של נפוליאון הגדול, שנבחר תחילה לראש הרפובליקה אך, כדודו, הכתיר עצמו לקיסר ב-1851, סר חינו של דיומא הרפובליקני. רבים מחבריו נרדפו על ידי השלטון והוא החליט
להגר לבלגיה. לאחר עשור, שלטונו של נפוליאון גילה סימני התרככות, ודיומא חזר לפריז. הוא המשיך ליהנות ממעמדו כסופר פופולארי עד יומו האחרון, ונזכר כאחד הסופרים הצרפתים המשפיעים והחשובים ביותר.
"שלושת המוסקטרים" נותר אחד מסיפורי ההרפתקאות הידועים ביותר בכל הזמנים, והוא מופיע מאז כמעט בכל מדיום אפשרי. סיסמתו הנודעת "כולם בשביל אחד, ואחד בשביל כולם!", ממשיכה להדהד כסמל לרעות ולגבורה
שמסוגלים לקרוא תיגר אף על המטלטלים שבאתגרים.
זה אולי סימן לימים שלנו, שבהם אחווה וגבורה ניבטים אל מול זמנים לא פשוטים, והיכולת שלנו לעמוד יחד נותרת סגולתנו היקרה ביותר.

מרי פופינס

"לצערי, לעולם לא אדע איזו פיה העניקה לי כישרון הכי מקסים מכל תענוגי העולם – אהבה נצחית לאגדה..." פמלה טרוורס
השנה מציינים בעולם 90 שנה לצאתו של הספר "מרי פופינס" שכתבה פמלה טרוורס. דמותה של מרי פופינס מוכרת לכולם, אך סיפורה האישי של הסופרת פמלה טרוורס, מרתק לא פחות מדמותה של מרי פופינס...
הלן לינדון גוף (שמה האמיתי של פמלה טרוורס, 1899-1996) נולדה וגדלה באוסטרליה, ארץ המרחבים מעוררי הדמיון. מגיל צעיר היא התעניינה בספרות ובהיסטוריה, כתבה סיפורים ומחזות וחלמה להיות שחקנית.
כבר בגיל 20 הסיפורים שלה התפרסמו בכתבי-עת ספרותיים.
בתקופת עבודתה בתיאטרון היא שינתה את שמה לפמלה לינדן טרוורס. בשלב מסוים, היא החליטה לעזוב את התיאטרון ולהתמקד בכתיבת סיפורים ושירים. ב-1924 פמלה עברה לאנגליה במטרה לקדם את הקריירה
הספרותית שלה. היא הכירה באנגליה את ג'ורג' ראסל, עורך כתב-עת אנגלי, ובזכותו היא יצרה קשרים עם משוררים ועם סופרים ידועים באנגליה. היא ביקרה בחוג ללימודי מיתולוגיה ומאגיה, ועולם הפנטזיה הפך
לחלק בלתי נפרד מחייה. ההתעניינות שלה במיתולוגיה של ארצות שונות הייתה הסיבה למעברים בין מדינות עם תרבויות שונות. היא טיילה הרבה בעולם וגרה בתקופות שונות באנגליה, בארצות הברית, בברית המועצות.
הבית שלה תמיד היה מלא בספרים עד כדי כך שהיא טענה: "אם אשאר בלי קורת גג, אבנה בית מספרים"😊. פמלה טרוורס לא השאירה אוטוביוגרפיה ולא יומנים. היא לא כל כך אהבה להתראיין, ופעמים רבות סיפרה
לעיתונאים סיפורים לא אמתיים על עצמה. חייה אישיים של פמלה טרוורס היו מלאים בהתהפכות, והיא מעולם לא נישאה.
הספר הראשון בסדרת ספרי "מרי פופינס" התפרסם בלונדון ב-1934, בליווי איוריה של מרי שפרד (בתו של ארנסט שפרד, שאייר את "פו הדוב" ו"הרוח בערבי הנחל") וזכה להצלחה מסחררת. הסופרת טענה שאיננה
זוכרת מתי נולד הרעיון של הספר. היא כתבה ששמחה שהספר זכה לביקורות מעולות בכתבי-עת ספרותיים למבוגרים, כי היא לא חשבה כשכתבה את הספר, ש"מרי פופינס" הוא ספר לילדים. הצלחתו של הספר הראשון
נתנה לפמלה מוטיבציה לכתוב המשך של הסיפור. לאחר פרסום שני הספרים הראשונים מסדרת "מרי פופינס", פמלה טרוורס הפכה לאישה אמידה מאוד. בשנת 1977 היא קיבלה תואר אבירות על תרומתה לספרות. 
הדמויות בספר התבססו על זיכרונותיה של טרוורס מבני משפחתה ומחבריה, אך לא בדיוק יודעים מי עמד מאחורי הדמות הראשית של הספר – מרי פופינס. פמלה לא סיפרה לתקשורת פרטים עליהם. מסתורית כמו מרי פופינס😊
הספרים של "מרי פופינס" הם חלק מספרי הפנטזיה שהופיעו באנגליה מאמצע המאה ה-19. מרי פופינס מיוחדת לא פחות מאליס ומפיטר פן ועם זאת, יש לה תכונה מיוחדות: כוחות הקסם שלה מוסתרים תחת חזותה של אישה קשוחה.
מרי פופינס מכחישה לעיתים קרובות את קיומם של האירועים הנפלאים, בעוד הילדים לא בטוחים שכל מה שראו לא היה אלא חלום. מקורם של הקסמים של מרי פופינס הוא במיתולוגיה ובאגדות שהסופרת כל כך אהבה. מרי פופינס
היא דמות מורכבת: מטפלת אידיאלית, אמינה, ליידי אמתית. נעליה תמיד מצוחצחות, הסינר שלה נקי ומבטה מופנה אל מעבר לגבולות העולם הזה. מרי פופינס היא "מיס מושלמות" לא רק בגלל הקסמים אלה גם בגלל היכולת שלה
לראות קסם בדברים רגילים. היא קשוחה ולפעמים אפילו חסרת סבלנות. היא מתוארת כבעלת לב טוב אך אינה מודה בזה. פופינס לעולם אינה מסבירה את מעשיה, ולא מגלה מאיפה באה ולאן הולכת. היא סוחפת אחריה את הילדים לעולמה,
ובו-זמנית מזכירה להורים שאפשר גם להתנהג אחרת עם הילדים - לתת להם הרגשה של שותפות. היא גורמת לילדים להתאהב בה בלי לעשות להם הנחות מיוחדות. פמלה טרוורס מעבירה בספר מסר חשוב מאוד – לא תמיד הכול נגמר
בהתאם לרצונות שלנו וצריך להיות מוכן לשינויים. הקסמים של מרי פופינס מצליחים לשנות את תפיסתה של משפחת בנקס למציאות. מעניין לציין, שקוראים צעירים התלהבו כל כך מהסיפור של מרי פופינס, שהם כתבו למחברת
מכתבים עם שאלות וביקשו הסברים להתנהגותה. הם ממש ניסו להבין את מהות דמותה של המטפלת-הקוסמת, הרי מרי פופינס לא פיה נחמדה, היא קוסמת מסתורית😊.. בזמננו דמותה של פופינס כאישה עצמאית וחזקה נתפסת
כדבר מובן מאליו, אבל בשנת 1934 כשנשים עדיין נאבקו על הזכות להצביע בבחירות, היא נתפסה בצורה אחרת.
ספרי מרי פופינס זכו להצלחה רבה ותורגמו לשפות רבות, אך הסרט של וולט דיסני הוא שהפך את דמות של מרי פופינס למפורסמת ברחבי העולם כולו.
עוד בשנת 1938 וולט דיסני ניסה לקנות זכויות הפקה לסרט, אך פמלה הסכימה רק ב-1961! הסרט קיבל 5 פרסי אוסקר, אבל פמלה עצמה לא אהבה אותו כי ניכר בו הבדל גדול בין הדמות הספרותית לבין הדמות הקולנועית.
מרי פופינס בספר מוצגת כאישה לא כל כך יפה, וגם לא צעירה ואפילו לפעמים לא ממש נחמדה... השחקנית הראשית של הסרט, ג'ולי אנדרוז, היתה אישה יפה ומושכת מאוד... דיסני יצר סיפור מרגש, דימויים בלתי-נשכחים ומופעים מקסימים
של שירה וריקוד. מרי בסרט היא לא בדיוק אותה מרי מהספר. גיבורת הספר של פמלה טרוורס רחוקה מדמות האומנת העדינה על המסך. מערכת היחסים בין דיסני לטרוורס בנושא הפקת הסרט "מרי פופינס", עומדת במרכזו של סרט אחר
"להציל את מר בנקס". סרט שיצא באולפני דיסני ב-2013 (עם טום הנקס ואמה תומפסון בתפקידים הראשיים).
ספר על מרי פופינס יצא לראשונה בעברית בשנת1967 בתרגומה של דליה רביקוביץ.
"מרי פופינס" נחשב לספר קלאסיקה לילדים (וגם מבוגרים יכולים ליהנות ממנו😊). ממליצים לכם להגיע לספרייה ולהקדיש את זמנכם לקסמם של הספרים המיוחדים על מרי פופינס.

שורשי האנטישמיות בסרטים דוקומנטריים

השבת השחורה ב-7 באוקטובר הותירה מדינה שלמה בהלם. מתקפה, הרוגים, ילדים, חטופים, חיילים, פצועים, מתים, הרס, טילים, אזעקות... דמעות ...ועוד דמעות... 
אלה המילים שאנחנו שומעים כל הזמן בתקשורת, במקומות עבודה ובבית. הן מתערבבות ביחד ומתארות מציאות בלתי נתפסת של חיינו היום. אין היום אדם שלא חווה עצב ובו-זמנית מגלה כוח נפשי חזק מניע לרצון לעזור ולתרום. 
המלחמה בעזה העלתה גל אנטישמיות רחב היקף. במהלך השנים קיווינו שלא נשמע קולות להשמדת יהודים ומדינת ישראל, אך חייבים להודות שתופעת האנטישמיות לא נכחדה. מה שורשיה? אנו ממליצים על שני סרטים דוקומנטריים בנושא. |
1. הסרט "מעבר לפראנויה: המלחמה נגד היהודים", הוא סרט המציג את התהוות האנטישמיות החדשה. מוניק שוורץ יורדת לשורשי האנטישמיות וחוקרת את התופעה לעומק תוך ניתוח אמונות טפלות בנות מאות שנים. 
בין המרואיינים - פרופ׳ רוברט ויסטריץ׳, איתמר מרכוס, פרופסור רפאל ישראלי, ד״ר מנפרד גרסטנפלד, סופר אהרן אפלפלד, טוביה טננבוים, הלל נוייר, פרופ׳ פיליס צ׳סלר, ד״ר מרדכי קדר ואחרים. 
"מעבר לפרנויה״ נלחם במושגים אמונות טפלות על יהודים על ידי חשיפת המרקם המסובך של אנטישמיות, שהשתרשה במשך מאות שנים במערב ובמזרח. 
2. הסרט "סטיגמה" מציג את שורשי הדעה הקדומה נגד יהודים בספרד. הבמאי הקטלוני-ספרדי מרטי סאנס, שהוא לא יהודי ולא מקורב למפעל הציוני, יוצא למסע בקרב בני עמו לצורך בירור הסטריאוטיפים שעליהם גדל.
בסרט אינטלקטואלי זה מציגים את דעתם שורה של תיאולוגים, פילוסופים, היסטוריונים ופסיכולוגים (רובם אגב, אינם יהודים). משרטט מרטי סאנס קווים לדמותו הדמונית של היהודי בעיני הספרדי הממוצע, תוך פענוח 
שורשיה ההיסטוריים והמיסטיים של התופעה. הסרט הוקרן בפסטיבלים בארה"ב, בפולין, בספרד, באורוגוואי (שם גם זכה בפרס הקהל) ובקולומביה. הסרט היה מועמד לפרס גאודי בספרד ושודר בטלוויזיה הקטלונית. 
מוזמנים לצפות בשני הסרטים באתר הסרטים הדוקומנטריים של הספריות הציבוריות. 
https://library-films.com/login-with-code/086fa6f7-d4b5-3c4e-afcd-80b48aa8bdc0 
האתר מציע למנויי ספריות "כותר ראשון" מגוון סרטי איכות, רובם תיעודיים, בנושאי חברה, תופעות, מסעות, סיפורים אישיים אמנות, ביוגרפיות, סדרות על טבע והיסטוריה לנוער, תולדות מדינת ישראל ועוד.
(*לאחר כניסה לאתר יש להקליד את שם הסרט בשורת החיפוש).

 

אוסקר ווילד

השלמות האמיתית השוכנת באדם איננה מה שיש לו – אלא מה שהוא"
(אוסקר ויילד)
אוסקר ווילד, סופר, משורר ומחזאי אירי, נולד בדבלין בשנת 1854 למשפחה אצילית. אביו היה רופא ידוע ואמו הייתה משוררת ומתרגמת ופעילה בתנועה לעצמאות אירלנד. הילדים במשפחת
ווילד גדלו בעושר וקיבלו חינוך ביתי מעולה. אוסקר ווילד סיים בהצטיינות את לימודיו בקולג' היוקרתי "טריניטי" ולאחר מכן המשיך ללמוד באוניברסיטת אוקספורד. ווילד נחשב לאחד המייסדים
של התנועה האסתטית אשר מבוססת על הרעיון "אמנות לשם אמנות". וויילד האמין באלגנטיות, ביופי ובעושר פנימי. הוא הפך לאחת הדמויות החשובות והמשפיעות של התקופה. ״אף אמן גדול לא
רואה דברים כמו שהם באמת. אם כן, הוא היה מפסיק להיות אמן".
נושא האסתטיקה ומהות היופי העסיקו רבות את וויילד ומצאו ביטוי בחלק גדול מיצירותיו. הבולטות מבין יצירותיו היא הרומן "דיוקנו של דוריאן גריי" וקבצי האגדות. הרומן "דיוקנו של דוריון גריי"
התפרסם בשנת 1890 ונחשב ליצירה הקלאסית והמפורסמת ביותר של א. ווילד. במרכזו של הרומן עומד דוריאן גריי, צעיר יפה תואר. יופיו המיוחד של דוריאן מושך את כולם, גברים ונשים בכל
הגילאים... נושא היופי עולה בפגישתם הגורלית של דוריאן הצעיר, לורד הנרי והצייר באזיל שמצייר את דיוקנו של גריי. הנרי טוען ש"היופי הוא סוג של כשרון, למעשה, הוא נשגב מהכישרון, שכן אינו
דורש הסבר. הוא אחת העובדות הגדולות בעולם, כמו אור השמש או האביב או השתקפותה של הקונכייה הכסופה, המכונה בפינו ירח, במים אפלים. אי אפשר להטיל בו ספק. יש לו זכות אלוהית למלוכה".
בעקבות המפגש, דוריאן מבין את משמעות אידיאל היופי ומשתכנע שאובדן היופי מוביל לקשיים בהשגת המטרות בחיים. כך, שאיפתו של דוריאן להיות צעיר ויפה לנצח הופכת למציאות. דוריאן מתמכר
להתנהגות ללא גבולות משום שהסגידה ליופי בחברה שלו לא השתנתה עם השנים. תמונתו סופגת את כל חטאיו, מזדקנת ואפילו מדממת. בסוף הרומן דוריאן מרגיש בדידות ואף ודיוקנו מזכיר לו את מעשיו
הרעים. הוא מחליט להשמיד אותו אבל כך הוא משמיד בעצם את עצמו. הוא נשאר צעיר אך מאבד דברים יותר משמעותיים ואנושיים בחיים. בסופו של דבר, הרומן מפרק את מיתוס היופי ומציג דמות בעייתית
מאחורי מסכה יפה. רומן זה, שמוצגת בו דמות בעלת כיעור נפשי ויופי חיצוני, עורר ביקורות סוערות בחברה.
אוסקר וויילד מעלה שאלות פילוסופיות עמוקות בנושא מהות היופי והנפש גם בקבצי האגדות - "הנסיך המאושר ואחרים" ו"בית הרימונים". הסופר מציג היבטים רבים של המושג דרך אלגוריות, ובאמצעות דמויות
מיוחדות ואף קיצוניות. למעשה, מה שמשותף לעלילות האגדות של ווילד הוא שיופי חיצוני הופך ליופי פנימי. דבר זה מנוגד לאגדות המוכרות, שבדרך כלל מתארות תהליך הפוך של הפיכת היופי הפנימי לחיצוני.
הגיבור הראשי של "ילד כוכבים" גדל במשפחה הענייה של חוטב העצים שמצא אותו ביער. הילד, בעל יופי מלאכי, מבין שהיופי מקנה לו כוח וסמכות בלתי-מוגבלים. היופי בסיפור הזה מוצג כערך שיכול להיות גם
הרסני... ילד הכוכבים משתלט על אחרים בלי בעיה– "לכל הובילם ילד הכוכבים, הלכו, וכל אשר הורה להם ילד הכוכבים לעשות, עשו....". אפילו מעשיו האלימים כלפי חיות ואנשים מעוררים אהדה ותמיכה בחברה.
התנהגותו מתנשאת, מזלזלת ופוגענית. הוא דוחה ומעליב את אמו האמיתית רק בגלל שהיא לבושה בסמרטוטים. לבסוף, הוא הופך למכוער עם פני קרפדה. הדרך של הגיבור לשינוי פנימי ארוכה. הוא לומד לעזור לאחרים,
להרגיש חמלה כלפי החלשים. בזכות האנושיות ועם הבנת הזולת היופי חוזר אליו. ילד הכוכבים חוזר להיות יפה אחרי השינוי הפנימי ומגיע להרמוניה של נפש עם יופי. שאלתו הגדולה של הסופר היא, מה באמת נותן לנו
היופי אם אנחנו לא יודעים להכיל את האחרים ולכבדם? מה מהותו של יופי חיצוני ללא יופי פנימי?
גיבור האגדה "הנסיך המאושר" הוא פסל יפה שעומד במרכז העיר. כולם מתפלאים מהפסל שמצופה עלי זהב ועיניו עשויות אבני ספיר. הילדים רוצים להדמות לו ואף משווים אותו למלאך. הפסל צופה על תושבי העיר
ורואה את מצבם העגום של המשפחות העניות. הוא מבקש מסנונית קטנה לקחת את עלי הזהב שלו ולתת אותם לנזקקים. הוא אף תורם את עיניו עשויות הספירים לנזקקים. בעקבות מעשיו הפסל מרגיש אושר פנימי אמיתי, אך
אנשי העיר מבחינים בכך שהפסל כבר לא כל כך יפה בלי עלי הזהב שלו ומחליטים לשרוף אותו. רק ליבו הרגיש נשאר יחד עם סנונית מתה. סופה של האגדה עצוב מאוד, אך מראה לנו שמאחורי יופיו החיצוני של הפסל מתגלה
נשמתו הרגישה. נשמה זו גורמת לקוראים להתחבר לדמות ולחוות יחד איתה את הסיפוק שבעזרה לזולת, ואת האכזבה שנובעת מאכזריות חברתית.
במרכזה של האגדה "יום הולדת של אינפנטה" עומדת נסיכה יפה ומפונקת וגמד שמתפלא מהסביבה ורואה יופי בכל דבר. גם האינפנטה מבחינתו מהווה חלק מהיופי הטבעי. הגמד חולם להיפגש איתה ולרקוד בשבילה, אך אחרי
שהוא מגלה לה שהלב שלו שבור היא משיבה לו במשפט נורא - "הלוואי שלמי שבא לשחק איתי, לא יהיה לב בכלל"!... שאלה מוסרית עמוקה מאוד נשאלת פה – מי בעצם יפה פה? אינפנטה חסרת-הלב או הגמד בעל הלב
הרגיש והאוהב? יופייה המהמם של הנסיכה לא באמת מקרב את הקוראים לדמותה אך עולמו הפנימי של הגמד בהחלט מרגש ונוגע ללב.
בשנת 1895 אוסקר וויילד מצא את עצמו נעמד לדין באשמת "מעשים חסרי הגינות" בשל קשריו ההומוסקסואליים. באותה תקופה הוא היה נשוי ואב לשני ילדים. לא היה קשה למצוא עדויות לקשר הרומנטי של ווילד עם מאהבו
אלפרד דוגלס, שכן הקשר היה ידוע לכל והוא שהוביל להאשמת הסופר. משפטו נמשך שלושה ימים במהלכם ווילד זכה להתייחסות תקשורתית ברחבי העולם. רבות דובר על אמונותיו האומנותיות ועל סגנון כתיבתו, על דמיונו
ועל תשוקתו ליופי.
תגובותיו של הסופר השנון במשפט הפכו לפתגמים ולביטויים. גם ברגעי משבר נורא זה הסופר הציג את עמדתו בנושא המוסריות והיופי מנקודת מבט ספרותית. שאלה הנוגעת למוסריותו ולאיכות יצירותיו הובילה לדיון סוער בין
השופט לנאשם. תשובתו של ווילד הייתה מבריקה – "אם הספר כתוב היטב, הוא מייצר תחושה של יופי – התחושה הכי גבוהה של אדם, אם הספר כתוב רע – הוא יוצר תחושה של גועל"... בסופו של דבר, ווילד נשפט למאסר
של שנתיים עם עבודות פרך. לאחר שחרורו חי בעוני רב ונפטר לאחר זמן לא רב. מאהבו דוגלס כתב ספר לאחר מותו שבו תיאר את צערו על הקשר שניהל עם הסופר. הוא אף כתב ביקורת איומה על יצירותיו. אם כן, היופי
והכיעור לווי את אוסקר עד סוף חייו - ״חייתי. כן. שתיתי את המתוק, את המר, ומצאתי את המר שבמתוק ואת המתוק שבמר".

8.8 הוא יום החתול הבינלאומי

היום, מציינים ברחבי העולם את היום החתול הבינלאומי, החיה בעלת תשע הנשמות, עם הזנב הנישא אל השמיים ועם רגליים שתמיד נוחתות על האדמה. יש מאוהבים קשות בחיה החמודה, הפרוותית והמגרגרת הזו,  אחרים, סולדים ממנה ומייחסים לה תכונות שליליות, אבל אי אפשר להישאר אדישים כלפיה. לחתול יש היסטוריה מסועפת. חתול הבית וחתול הרחוב, שייכים למשפחת החתוליים, ממנה התפצלו לפני יותר משבעה מיליון שנים. החתולים המבויתים הראשונים, החלו להופיע באופן נרחב כבר בתקופת מצרים העתיקה, ולאחר מכן הופיעו ברחבי המזרח התיכון, במזרח הרחוק ובמקומות שונים באירופה. בתחילה, החתול נועד לקטילת מזיקים,
אך ככל שהזמן עבר, החלו להרביע אותו לצרכי מסחר, בעיקר בקרב גזעים משובחי. כיום, במאה העשרים ואחת, ידועים יותר ממאה גזעים, המחולקים לשלוש קבוצות עיקריות – ארוכי-פרווה, פרווה חצי-ארוכה, קצרי-פרווה ואוריינטליים.
התייחסות האדם לחתול עברה גם היא תמורות לא מעטות. כך, למשל, החל מתקופת ימי-הביניים ועד לציד המכשפות בסיילם, במאה השבע עשרה. החתול השחור נודע כמלווה הצמוד של המכשפה, ובשל כך יוחס לו קשר לכוחות האופל. מנגד, בתרבות האסלאם, לחתולים יש מקום של כבוד. במצריים העתיקה הם זכו למעמד של אלים, מאחר שדאגו לתקינות התבואה ממזיקים למיניהם. ההורג חתול בתקופה ההיא, נידון למוות. חתולים זכו למקום מכובד גם בתרבות הנורדית, שבה אחת האלות לוותה בחתולים, שהפכו לאחר זמן לבני אדם. ביהדות, עם זאת, הדעות חלוקות כלפי חיה זו. חלק מהפרשנים מייחסים לה תכונות טובות של צניעות ונאמנות, בעוד אחרים מייחסים לה טיפשות ורוע. אחרים אף טוענים שבמקרים בהם מדובר בחתול רע ומזיק, אם ברנש הורג או לוקח אותו לעצמו, אין הדבר נחשב כמעשה רע.
מאחר שמקומה של חיה זו היה כה שנוי במחלוקת, היא זכתה לביטוי עשיר ומרתק בעולם הספרות. אחד החתולים המפורסמים ביותר בעולם, הוא כמובן הדמות הראשית בספר "חתול תעלול" של דוקטור סוס, המתאר את קורותיו של חתול עז-רוח ושובב, המגיע אל ביתם של שני ילדים הנשארים לבד בבית, ומעביר אותם הרפתקאות שונות. לבסוף, החתול מסדר את כל הבלגן, לפני שאם הילדים חוזרת הביתה. הספר זכה להצלחה כה רבה, עד אשר הוביל לכתיבת שישה ספרי המשך, שזכו גם הם להצלחה מרובה.
חתול מפורסם מאוד גם הוא הוא חתול צ'שייר, המופיע ונעלם מול דמותה של אליס הקטנה, בספר "אליס בארץ הפלאות" שכתה לואיס קרול. דמותו של החתול מציגה בפני אליס הקטנה סוגיות פילוסופיות, אך במקביל מבקשת לעודד את רוחה בנסיבות פחות נחמדות, כמו במשפט מלכת הלבבות.
בספר "האמן ומרגריטה", שכתב מיכאל בולגקוב, אחד מחברי הפמליה החשובים של השטן, שעושים שמות במוסקבה, הוא "בהמות", חתול שחור, נבזי וגדול-מימדים, ההולך על רגליו האחוריות. בידיו נשק ארוך ואימתני, ויש לו חיבה עמוקה לוודקה, פטריות מתובלות ושחמט.
ואם בפמליה של חתולים עסקינן, חייבים להזכיר את אסופת השירים של ט.ס. אליוט, "ספרו של פוסום הזקן על חתולים שימושיים" (Old Possum's Book of Practical Cats), שבו כל שיר מתמקד בחתול טיפוסי אחר. הספר היווה בסיס והשראה לאחד ממחזות הזמר הידועים ביותר בכל הזמנים – "קאטס", שכתב אנדרו לויד וובר.
חתול חשוב ובלתי-נשכח נוסף הוא "החתול במגפיים". הגיבור האמיץ, ביצירה שיצר שארל פרו בשנת 1695, ולוקט על ידי האחים גרים באוסף המעשיות שלהם, שיצא לאור במאה השמונה עשרה. מאותה התקופה, החתול עז-הרוח הופיע במגוון יצירות, המפורסמת ביניהן היא סדרת סרטי "שרק". מי מאיתנו יכול לעמוד בעיניו החמודות של החתול, כאשר הוא מתחיל לעשות פרצוף מתוק? אך היזהרו, שכן מדובר בתחבולה!
גם הנוף המקומי בישראל לא חף מחתולים חמודים. בין אלו, ניתן למצוא את דמויות החתולים של לאה גולדברג, (החתולה השחורה ב"דירה להשכיר" או שלושת החתולים השחורים בספרה "שלושה חתולים שחורים"). וגם דמויות החתולים השובבות והעוקצניות של אילנה זפרן, המופיעות במדור "רשומון" שלוקט מעיתון "הארץ" לכדי ספר ארוך. ואולם, אפשר להגיד שהיום אחד החתולים הישראליים המפורסמים ביותר הוא החתול כראמל, פרי יצירתה של מאירה ברנע-גולדברג. כראמל, המככב בסדרת ספרים הנושאת את שמו, מאופיין כחתול אדיש אך מוכשר, מעצבן אך גאון, שבין מגוון כישרונותיו הוא יודע לדבר, לקרוא מחשבות, לזהות מראש רעידות אדמה ולהזיז דברים, ולסייע לחברו ולבעליו, רובי, לתמרן בין כלל הדמויות שמסביבו. הספר, שזכה להצלחה אסטרונומית בארץ, עובד להצגת ילדים, ולסדרת טלוויזיה. סדרת הספרים צפויה לכלול עשרה ספרים, לפני מספר חודשים יצא לאור הספר השביעי.
רבים הם החתולים המככבים בין דפי הספרים וקשה למנות את כולם ביריעה הווירטואלית הקצרה הזו. מהו החתול הספרותי האהוב עליך?

אריך מריה רמרק
"כאשר האדם אינו נכנע, הוא חזק יותר מגורלו" (אריך מריה רמרק)

השנה מציינים 125 שנה לאריך מריה רמרק (1970-1898) - סופר, מחזאי ותסריטאי גרמני. רמרק נולד בעיר אוסנבריק בקרב משפחה ענייה, לאב כורך. הוא למד בבית הספר העממי ולאחר מכן בסמינר קתולי למורים. מגיל צעיר,
הסופר בילה שעות רבות בקריאת ספרי קלאסיקה ופילוסופיה. כבר בגיל 16 התחיל לכתוב יצירות ספרותיות (כגון הנובלה "דוכן החלומות"). לאחר מותה של אמו, רמרק שינה את שמו לאריך מריה.
בגיל 18, רמרק גויס לצבא ונשלח להילחם בחזית המערבית. לאחר שנפצע הוא הועבר לבית החולים הצבאי עד תום המלחמה. שנתיים של מלחמה, פציעה קשה ומותם של רבים מבין חבריו הקרובים, השפיעו על רמרק במידה רבה וגרמו
לשינוי תפיסתו. הוא גיבש אידאולוגיה אנטי-מלחמתית שמצאה ביטוי ביצירותיו.
רמרק הצטרף לחוג אמנים צעירים והכיר ציירים, סופרים ומוזיקאים רבים בתחילת דרכם. לאחר המלחמה עבד כמורה, ככתב ספורט, כנגן עוגב, וכמוכר מצבות....
באותה תקופה, הוא עבד על הרומנים "תחנה באופק" ו-"במערב אין כל חדש". האחרון התפרסם בהתחלה כסיפור בהמשכים בעיתון וב- 1929 הופיע כספר. הרומן "במערב אין כל חדש" נודע לשוחרי ספרות כרומן פציפיסטי על מלחמת
העולם הראשונה. ספרו של רמרק התבסס על חוויותיו בחפירות חזית המערב במלחמת העולם הראשונה בשילוב תיאורים של שדה הקרב מנקודת מבטו של החייל הפשוט והצעיר: "אני צעיר, בן עשרים בלבד. אבל איני מכיר ממסכת החיים
אלא את הייאוש ואת המוות ואת האימה ואת שילובם של דברים חסרי טעם עם תחום של ייסורים. אני רואה עמים מוסתים לתקוף זה את זה וממיתים איש את רעהו בשתיקה, בבערות, באווילות, בצייתנות ובתמימות" - אומר הגיבור הראשי
של הרומן. החיילים הצעירים מבינים שהם אינם אלא בשר תותחים בשירות הוד מלכותו התורן.
הרומן "במערב אין כל חדש" זכה להצלחה רבה ונחשב ליצירת מופת. ב1931 הספר היה מועמד לפרס נובל אך בסופו של הדבר רמרק לא קיבל את הפרס. הכנסות ממכירות מיליוני עותקים של הרומן, נתנו אפשרות לרמרק להרוויח הון.
רמרק התמקד בהמשך על כתיבת יצירות אנטי-מלחמתיות ותיאר את המציאות בשפה פשוטה אך מלאת רגש ונוגעת ללב.
בשנת 1930 הרומן "במערב אין כל חדש" הוסרט בהוליווד ועורר סערה גדולה בגרמניה. יוזף גבלס שלח קבוצת בריונים כדי למנוע את הקרנת הסרט אך בסופו של דבר הסרט הותר להקרנה פומבית לאחר שצונזר.
התעמולה הנאצית טענה ששמו האמיתי של רמרק הוא למעשה קראמר ולא רמרק, והוא צאצא של יהודים. בשנת 1932 רמרק רכש וילה בשוויץ ועבר לגור בה. עם עלייתם של הנאצים לשלטון, הספרים של רמרק נאסרו ונשרפו בשריפה הגדולה
בברלין בנוכחות סטודנטים שצעקו – "אין מקום לסופרים שבוגדים בגיבורי המלחמה". ספריו נתפסו כגורם המרפה את רוח העם במקום לתרום להעלאת המוטיבציה להילחם.
חייו אישיים של רמרק היו סוערים. הסופר היה איש יפה-תואר תמיד בלבוש אלגנטי ומאוד מרשים. הוא היה נשוי לרקדנית יוטה אילזה זמבונה משך 4 שנים, התגרש והתחתן איתה בשנית כדי לעזור לה לצאת מגרמניה לשוויץ. ב-1937 הוא הכיר
את מרלן דיטריך והתפתח ביניהם רומן שנמשך 10 שנים. בעזרתה של מרלן דיטריך שהתגוררה באותה תקופה בארצות-הברית, הוא קיבל אשרת כניסה ועזב את אירופה לפני תחילתה של מלחמת העולם השנייה. בשנות האלפיים, התפרסם רומן
מכתבים של אריך ומרלן. לדעתם של חוקרי ספרות, דמותה של מרלן דיטריך היתה להשראה לגיבורה של הרומן "שער הניצחון", שהתפרסם בארצות הברית וזכה להצלחה אדירה.
בארצות-הברית רמרק המשיך לכתוב יצירות אנטי-מלחמתיות. אחת מיצירותיו הוקדשה לאחותו שנרצחה על יד הגרמנים במלחמת העולם השנייה. ב-1958 רמרק התחתן בפעם השלישית עם פולט גודר, גרושתו של צ'רלי צ'פלין וחי עד איתה עד סוף חייו.
אריך מריה רמרק חי בתקופה קשה בהיסטוריה – הוא נפצע אך שרד, השתתף במרוץ מכוניות אך לא נפגע, הצליח להתחמק מידי הגרמנים אך אחותו נרצחה באכזריות, היה מועמד לפרס נובל אך לא קיבל. הוא חי חיים על חבל דק והתנדנד כל הזמן...
כמו הרומן שלו "עת לאהוב ועת למות" שהחיים בו מתחלקים לשתי אפשרויות שהשתלבו ביחד: חיים רגילים בהם יש אושר, אהבה ונחמה, אפילו זמנית, ומצד אחר, הטרגדיה של המלחמה, של מוות ושל כאב.
מה שנשאר לנצח איתנו אלו הרומנים הנהדרים של אריך מריה רמרק שמלאים ברוח פציפיסטית השורדת את טלטלת החיים. ב-2022 יצא סרט חדש שמבוסס על רומן של רמרק "במערב אין כל חדש" וזכה להצלחה רבה והיה מועמד לאוסקר. הסרט
הועלה לאתרי סטרימינג שונים, כגון נטפליקס, המאפשרים לצפות בו תמורת תשלום חודשי.

לספרים של אריך מריה רמרק ב"כותר ראשון"
https://infocenters.co.il/kotarishon/

ספרים דיגיטליים של רמרק
https://www.e-vrit.co.il/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=search_google&utm_id=search_google&gclid=Cj0KCQjwtO-kBhDIARIsAL6Lorcvf_NcxHzaPvQvK8rqi_vI2XnWabnUc16iaKfJh5SWqYUxRalZOLAaAsjIEALw_wcB     

https://telaviv.libraryreserve.com/10/50/iw/SearchResults.htm?SearchID=39483008s&SortBy=Relevancy

יום ירושלים 
למה ירושלים תמיד שתיים, של מעלה ושל מטה,
ואני רוצה לחיות בירושלים של אמצע
בלי לחבוט את ראשי למעלה ובלי לפצוע את רגלי למטה

ולמה ירושלים בלשון זוגית כמו ידיים ורגליים,
אני רוצה לחיות רק בירושל אחת,
כי אני רק אחד ולא שניים.
(מתוך "ירושלים של אמצע", יהודה עמיחי)

היום אנחנו מציינים את יום ירושלים. בכ"ח באייר תשכ"ז (1967), כבשו חיילי צה"ל את ירושלים המזרחית, ובכך הביאו לאיחודה של העיר המחולקת.
לקראת יום השנה למלחמת ששת הימים, בשנת 1967, קבעה הכנסת את התאריך כ"ח באייר כיום ירושלים – יום שנועד לציין את איחודה של העיר ואת הקשר ההיסטורי של עם ישראל לירושלים. חשיבותו של
יום שחרור ירושלים מלווה גם באירוע היסטורי בעל משמעות רבה לכולנו– שחרור הכותל המערבי על ידי חיילים מחטיבת הצנחנים. במשך הדורות אנשים התפללו לירושלים, ללבו הפועם של העם היהודי. השינוי
הדרמטי של מעבר ממצב של סכנה קיומית לגורל המדינה לשחרור ירושלים, גרם להתרגשות רבה בקרב האנשים. סופרים ומשוררים רבים תיארו את הרגעים האלה ביצירותיהם. שמחה וגאווה ללא גבולות יחד עם
כאב גדול על אבדן חיים צעירים, לאחר שחרור העיר התערבבו זה בזה.
הכנו לכם ליום המיוחד הזה אוסף של חומרים שונים – תרגישו את האווירה , תאזינו לשירים, תקשיבו להקלטות של הרגעים הראשונים במהלך השחרור, צפו בסרט התיעודי. תתרגשו ותבכו בעת ובעונה אחת, תהיו
היום חלק מהעיר המקסימה שלנו. היא בליבנו ואנחנו בליבה....

אנחנו ממליצים לצפות היום בסדרה דוקומנטרית מקיפה על מלחמת ששת הימים, "שישה ימים ביוני". הסדרה מביאה לראשונה ראיונות וממצאים מישראל, מארה"ב, רוסיה ומארצות ערב. יש בה את קולותיהם של המשתתפים
במלחמה, מחיילים פשוטים ועד אלופים.
https://library-films.com/login-with-code/086fa6f7-d4b5-3c4e-afcd-80b48aa8bdc0

התיאור הדרמטי של שחרור ירושלים – חומרים היסטוריים
https://www.maariv.co.il/news/military/Article-544484

הקלטות מרגעי כניסתם של כוחות צה"ל אל ירושלים העתיקה
https://blog.nli.org.il/six_days_sounds

שירים על שחרור ירושלים

ירושלים של זהב -השיר של נעמי שמר נחשב לשיר הכי מוכר על ירושלים . הבכורה של השיר הייתה בפסטיבל הזמר, 15.05.1967 (3 שבועות בלבד לפני מלחמת ששת הימים!), כאשר העיר הייתה חצויה: "העיר אשר
בדד יושבת ובליבה חומה". אז המקומות הקדושים ליהודים - הר הבית, הכותל המערבי ובית העלמין היהודי העתיק בהר הזיתים, לא היו נגישים ליהודים.
הבכורה של השיר https://www.youtube.com/watch?v=cjFp10YrLPYcfurv

ירושלים של ברזל - השיר נכתב על ידי מאיר אריאל (מילים לחן וביצוע). מאיר אריאל היה צנחן במלחמת ששת הימים והשתתף בקרבות על העיר העתיקה. את המילים לשיר כתב כתגובה ספונטנית של הלוחמים לשירה של
נעמי שמר "ירושלים של זהב". השיר במקורו נקרא "הצנחן המזמר".
https://www.youtube.com/watch?v=MgVHyP2dNwo

"לך ירושלים" – השיר נכתב סמוך לסיומה של מלחמת ששת הימים על ידי עמוס אטינגר (מילים) ואלי רובינשטיין (לחן) והפך במהירות ללהיט.
https://www.youtube.com/watch?v=ttJgdrlwRJo

השירים "הכותל" ו"בשערייך ירושלים" נכתבו על ידי יוסי גמזו (מילים) ויחזקאל בראון (לחן ל"שעריך ירושלים") ודב זלצר (לחן ל"הכותל"). שני השירים נכתבו זמן קצר לאחר איחוד ירושלים. יוסי גמזו הגיע עם קבוצת כתבים
צבאיים לרחבת הכותל שעות אחדות אחרי השחרור הכותל. גמזו כתב, "בניגוד לגל האלבומים שפיאר את המלחמה וגיבוריה, אני חיפשתי בשיר זה את הסיפורים האנושיים. כשהגעתי לסמטת הכותל היא היתה מרופדת עדיין בתרמילי
עוזי, ובחיילים שבכו כילדים..."
https://www.youtube.com/watch?v=xql0wVmZ-ks
https://www.youtube.com/watch?v=eAD4TJ0WOvY

"גבעת התחמושת" -נכתב על ידי יורם טהר לב (מילים) ויאיר רוזנבלום (לחן). בבסיסו של השיר עומדות עדויות הלוחמים שתיעדו קרב של צנחנים על גבעת התחמושת. הרמטכ''ל דאז, מוטה גור, אמר כי "גבעת התחמושת" הפכה
לאתר הנצחה גדול בזכות השיר".

רוצים ללמוד עוד על ירושלים? היכנסו לאתר כותר ראשון למידע נוסף:
https://www.kotar-rishon-lezion.org.il/.../%d7%9e%d7%90.../     
https://infocenters.co.il/kotarishon/

 

חד-קרן וחיות ייחודיות אחרות

לכבוד נועה שלנו, שעומדת לייצג השבוע את ישראל על במת האירוויזיון, עם שירה "חד קרן" (Unicorn), בחרנו להסיט את הזרקור הפייסבוקי לעבר החיה הייחודית הזו, ולעבר חיות מיוחדות אחרות,
בראי הספרות.
בהתאם לשמו, חד-קרן הוא חיה בעלת קרן אחת הממוקמת במצחה, ההולכת על ארבע רגליים, ובעלת גוף מסיבי. לרוב, החד-קרן מזוהה כסוס לבן, בעל רעמה אדירה, אך בחלק מהתרבויות הוא מזוהה גם
כתיש, ואפילו כחיה התנ"כית, הראם. יש האומרים שתולדות החיה החלו כאשר האדם גילה לראשונה את הקרנפים במזרח הרחוק, ושייך את מאפייני הקרן האחת לחיות מיתולוגיות אחרות, אך אין לכך תיעוד מבוסס.
חד הקרן מזוהה בתרבויות רבות, ובעיקר בנצרות, כחיה טהורה ואצילית, ועל כן פעמים רבות מזוהה עם דמותה של הבתולה מרי, אמו של ישו. יש הטוענים כי בימי הביניים, ציידים נהגו לשלוח נערות בתולות לתוך
יערות פרא, על מנת לפתות את חדי-הקרן שבפנים, למשוך אותם מחוץ ליער ואז לצוד אותם ולכרות את הקרן הקסומה. אך גם לזה אין תיעוד מבוסס.
בחלוף השנים, דמות החד-קרן עברה מטמורפוזה מדמות מיסטית ומיתית, לדמות חמודה ומנצנצת, האהובה על ילדות וילדים. לא מפליא אם כך, שקיבלה ביטוי רב בציורים לילדים, פאזלים וחוברות לצביעה.
בשל היותה חיה מיתולוגית, קסומה וייחודית, חד-הקרן הופיע ביצירות ספרותיות רבות. בין היתר, בספר "אליס בארץ הפלאות" שכתב לואיס קרול, בספר "החדקרן האחרון", שתב פיטר ביגל, המגולל את סיפורה
של חד קרן המאמינה שהיא האחרונה בעולם, עד שהיא מגלה עוד כמותה. כמו כן מופיעה בנובלה "Unicorn Variation" שכתב סופר מדע-בדיוני רוג'ר זילזאני, המגולל משחק שחמט בין אדם לחד-קרן. בספר
הילדים "הנסיכה וחד הקרן" חד הקרן ניצל על ידי קהילה של פיות. הספרות הישראלית לא נותרה מאחור, וגם היא כוללת נציגות נאה של חדי קרן בצבעים שונים. בין אלו, ניתן למצוא את הספר "החד-קרן" שכתב
משה סקאל, "לאלף חד קרן", שכתב אורית אדיבי, ובספר הילדים "חד-קרן מסוג קרנף" שכתבה אורית גידלי.
מלבד החד-קרן, מופיעות בתולדות האנושות חיות ייחודיות ומופלאות אחרות, ובהתאם גם בתולדות הספרות, חלקן, משתנות מתרבות לתרבות, ואחרות הן אוניברסליות. בין שפע הדמויות המיתיות, ניתן למצוא את
הפיות, המקבלות ייצוג של כבוד בדמותה של טינקרבל בספר "פיטר פן", את האלפים, שהחלו את דרכם בתרבות הגרמנית וזכו לעדנה מחודשת בסדרת ספרי "שר הטבעות" של ג' ר' ר' טולקין. בתולות הים, מופיעות
בין היתר בסיפורו המפורסם של הנס כריסטיאן אנדרסן, "בת הים הקטנה". קנטאור, מקבל ביטוי בספרי פנטזיה רבים כגון "דברי ימי נרניה", "פרסי ג'קסון והאולימפוס" וסדרת ספרי "הארי פוטר". הפניקס, עוף החול,
הנשרף וקם מחדש מתוך האפר, זכה לפרסום מחודש, כחיה הנאמנה של דמבלדור, משום שלדמעותיו יש יכולות ריפוי והוא מסוגל לשאת משאות כבדים במיוחד.
מעבר לחיות המופלאות שהזכרנו כאן, נאחל בהצלחה רבה לנועה שלנו ולחד-הקרן שלה באירוויזיון.

הוא הלך בשדות

השבוע, אנחנו מציינים את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. כמדי שנה, מיד לאחריו, אנחנו מציינים את יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל. צירוף זה בין המועדים,
וכל מה שכל אחד מהם מסמל, מקבל ביטוי בספרים רבים. הבולט ביניהם הוא הספר "הוא הלך בשדות", שכתב משה שמיר (2004-1921).
רומן מפורסם זה, שיצא לאור בשנת 1947, כאשר הארץ געשה בשל אירועי כ"ט בנובמבר, גולל את סיפורם של אורי ומיקה. אורי, צבר צעיר, יפה בלורית ותואר, שנולד בקיבוץ "גת העמקים",
מתאהב במיקה, צעירה, יפת תלתלים ועם עיניים עצובות. מיקה עלתה לארץ לאחר שברחה מאירופה המדממת, שלאחר מלחמת העולם השנייה. סיפור אהבתם של שני הצעירים, הולך ופורח, בעוד
חיי הקיבוץ מתרחשים ברקע, ומשפיעים עליהם בדרכים שונות ומגוונות. עם זאת, אהבתם נקטעת באחת, כשאורי מוצא את מותו בפעולה צבאית, בעוד מיקה ממתינה לחזרתו, בצריפם הזוגי, הרה עם ילדם.
שמיר קבע את שמו של הספר על בסיס שורה משירו המפורסם של נתן אלתרמן, "האם השלישית" שיצא לאור בקובץ השירים "כוכבים בחוץ": "בני גדול ושתקן, ואני פה כותונת של חג לו תופרת,
הוא הולך בשדות. הוא יגיע עד כאן, הוא נושא בלבו כדור עופרת."
הספר זכה להצלחה רבה ברחבי הארץ, ובשנת 1948 תיאטרון הקאמרי עיבד אותו לבמה, בכיכובם של עמנואל בן עמוס וחנה מרון, ששיחקו את הזוג הצעיר. ההצגה הועלתה על במות רבות ברחבי הארץ,
בבתי-עם עירוניים ובמרכזי תרבות בקיבוצים. הקהל כל כך הזדהה עם המוצג על הבמה, עד שניתן היה לשמוע את הנשימה העצורה בחלקים המותחים, ואת הלב המתרחב בחלקים הרומנטיים. השמועה
אומרת שבשל העובדה שהיה משטר מים באותה תקופה בארץ, בסצנה שבה אורי ומיקה נפגשים ליד ברז המים המטפטף, ברחבת קיבוץ "גת העמקים", נשמעה קריאה כועסת מהקהל: "תסגרו את המים!"
הספר זכה גם לעיבוד קולנועי, בבימוי יוסף מילוא, שיצא לאקרנים בשנת 1967. איריס יוטבת גילמה את מיקה ואסי דיין גילם את אורי. תפקידו של אסי דיי קיבל רבדים נוספים מעצם היותו בנו של שר
הביטחון הנערץ, דאז, משה דיין. לצד זה, היצירה של שמיר זכתה לעיבודים נוספים, והועלתה פעמיים נוספות על הבמה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1966, ועיבוד מחודש שעלה בתיאטרון בית ליסין בשנות
האלפיים, בכיכובה של אגם רודברג ששיחקה את מיקה.
סיפורם הטרגי של האוהבים הצעירים: מותו בטרם עת של אורי, שנפל במאבק על המולדת, ושל מיקה שנאלצה לגדל את בנם בכוחות עצמה, מסמל את סיפורם של עשרות אלפי גברים ונשים בישראל,
שאיבדו את יקיריהם ויקירותיהם בשדה הקרב או בפעולת טרור.
בחלוף השנים, היצירה של שמיר זכתה לעיבודים רבים ופורסמה בשפות רבות בכל העולם. היא הפכה לאחת מיצירות הספרות המרכזיות בספרות העברית החדשה של דור תש"ח, ולאחת היצירות המכוננות
של התרבות הישראלית.

להעשרה:
קטע מן הסרט "הוא הלך בשדות"
https://www.youtube.com/watch?v=cYTJVHhUPuc
מתוך התוכנית "היו סרטים"
https://www.youtube.com/watch?v=VNMDSKS2Hro&t=12s

 

קורצ'אק

אינני קיים כדי שיאהבוני ויוקירו אותי, אלא כדי שאפעל אני ואוהב. אין הסביבה חייבת לעזור לי אלא אני חייב לדאוג לעולם - לאדם.
יאנוש קורצ'אק, מתוך "מן הגטו". 
השנה מציינים 80 שנה למרד גטו ורשה. מדובר באירוע היסטורי שילווה אותנו לעולמי עד בדמעות, בעצב ובכאב. הפצעים בלב שלא ניתן לרפא אותם בשום דרך יישמרו לדורות רבים אחרינו.
ביום המיוחד הזה אנו נזכרים באנשים שונים, ידועים ופחות, צעירים, זקנים וילדים.
החלטנו להקדיש את הכתבה שלנו לאדם מיוחד, אדם שהאיר פנים לאחרים לפני פרוץ המלחמה וגם בזמנים הקשים של גטו ורשה.
יאנוש קורצ'אק (הנריק-הירש גולדשמיט) היה רופא, סופר ומחנך יהודי. הוא נולד בוורשה למשפחה יהודית מתבוללת ועשירה. בעת עבודתו במחלקת ילדים בבית חולים בוורשה החל להתעניין
בחינוך ובעיקר במצבם של ילדים עניים ויתומים. דאגתו החברתית לילדים העניים השתקפה כבר בספרו הראשון "ילדי הרחוב" (1901). קורצ'אק ראה בהושטת עזרה לילדים את ייעודו בחיים.
הוא כתב ספרי ילדים שזכו לתפוצה וגם ספרי עיון בנושא חינוך ילדים.
כתביו הרבים, הכוללים סיפורים, מאמרים, כתבות עיתונאיות, מחזות, היו הכלים שבהם השתמש להעברת מסריו. עצמאותו של הילד ואישיותו הם הנושאים שעומדים במרכז יצירותיו . "הילד הוא
נוכרי בארץ זרה, לא מבין את השפה, לא מכיר את כיווני הרחובות, לא מכיר את החוקים ואת המנהגים... נחוץ מדריך, שיענה בנימוס על שאלתו. כבוד לאי-ידיעתו... כבוד לכישלונות ולדמעות"- כתב קורצ'אק.
בזמנו, גישתו החינוכית של קורצ'אק נחשבה למהפכנית. הוא זכה להוקרה ונערץ על ידי רבים בשנים שקדמו למלחמה, בעיקר בקרב יהודי פולין.
בשנת 1912 קורצ'אק וסטפניה וילצ'נסקה הפכו לראשי בית-יתומים לילדים יהודיים בוורשה.
בשנת 1940 הוקם גטו ורשה ונכלאו בו כ- 450,000 יהודים. בית-היתומים בניהולו של קורצ'אק הועבר לגטו ואט אט חודשו בו הלימודים והפעילות החינוכית. קורצ'אק נלחם יום יום להשיג אוכל
עבור הילדים, ולנסות לעזור לחולים. את ייסורי הגוף והנפש באותה תקופה קורצ'אק תיאר ביומנו. בעברית הספר נקרא "מן הגטו".
יש טוענים כי ההחלטה לכתוב יומן התקבלה לאחר הרצח הנורא של 48 יהודים תושבי הגטו, ביניהם דמויות מרכזיות וידועות. אירוע זה פיזר במידה מסוימת את האשליות והאווירה בגיטו הייתה קשה
מאוד. קורצ'אק כתב את היומן בכתב-יד ועובד המשרד שלו, הנריק עזרילביץ, הקליד את כתביו במכונת כתיבה.
התמונה המתוארת ביומן מאותה התקופה היא של צפיפות, רעב, מחלות, ומוות. הרופא מבוגר ולא בריא, ועל כתפיו אחריות על ילדים יתומים, והוא מוצף במחשבות ומנהל דיאלוגים פנימיים.
היומן כלל זיכרונות, תמונות מקוטעות, תיאורי מצבים שונים מחי היום יום בבית-היתומים, ולפעמים סתם דברים שלא קשורים למתרחש מסביב.
בזמן כתיבת היומן קורצ'אק היה בן 63. קורצאק התייחס ביומנו לנושא של התאבדות והמתת החסד. ובכל זאת, המציאות הייתה חזקה יותר וחייבה אותו להפגין נחישות ולנסות להיאבק בכל מחיר למען הילדים.
"מן הגטו" היא ירושת נפשו של קורצ'אק, אלו הן המילים האחרונות שלו לדורות הבאים. הרישום האחרון ביומן נכתב ב- 4.8.1942. האיש האצילי, המחנך המסור והאהוב, יאנוש קורצ'אק לא נענה להצעה
לעזוב את הילדים ולהינצל וב05.08 (06.08?), ראו בגטו רופא צועד יחד עם ילדי בית-היתומים אל המוות...
העותק היחיד של היומן הועבר על-פי בקשתו של קןרצ'אק לעוזרו ידידו איגור נברלי, ימי םספורים לאחר שקורצ'אק ויתומיו נשלחו לטרבלינקה. נברלי העביר את היומן למרינה פאלסקה, ידידתו של קורצ'אק
ומנהלת בית-היתומים הפולני. היומן הוסתר בקיר בעליית הגג של המוסד. לאחר המלחמה הוא הוצא מן המסתור ונמסר ל"אגודת הפועלים למען הילד". יושב ראש האגודה החזיר אותו לאיגור נברלי לאחר
שהאחרון שוחרר ממחנה הריכוז. היומן יצא לאור בשנת 1958.
הגטו נחרב במאי 1943 בתום מרד גטו ורשה, שהיה הגדול מבין מרידות היהודים בתקופת השואה.
על זהותו של קורצ'אק נכתבו ספרים ומאמרים רבים. לאורך השנים הוא עורר את עניינם של החוקרים שגילו פנים רבות לסגולותיו ולהיקף פעילותו. כיום, כתביו מוכרים היטב בעולם. הוקמו אגודות, נכתבו
מונוגרפיות ועבודות מחקר וכן נערכים כנסים של חוקרי קורצ'אק.
דמותו אף היוותה השראה ליצירות ספרותיות, למחזות ולסרטים.
אתם מוזמנים להכיר את הפרויקט "ישראל קוראת קורצ'אק". מדובר בפרויקט שנוצר בעקבות שיתוף פעולה בין המכון החינוכי הישראלי ע"ש יאנוש קורצ'אק והמכון הפולני בתל אביב. זהו פרויקט קריאה בסיפוריו
הקצרים של יאנוש קורצ'אק. סיפוריו נקראו על ידי אנשים ידועים והוקלטו בפורמט של סרטונים קצרים. בתקופת התפרצות קורונה למעלה מ-80 אנשים נענו לפרויקט המיוחד הזה. בואו נקדיש היום מעט מזמננו
לזכרו של האיש הגדול, יאנוש קורצ'אק, סמל של גבורה ומאבק, מחנך מיוחד ואדם שפשוט אהב ילדים בכל ליבו....
"הדרך שבחרתי, ושבחרתי לי למטרתי, איננה הקצרה ביותר וגם לא הנוחה ביותר, ברם, היא הטובה ביותר בשבילי, משום שהיא שלי, משום שהיא משל עצמי"....
יאנוש קורצ'אק

אי המטמון

"כל מקום שאנו נמצאים בו הוא רק שלב בדרך למקום אחר וכל מה שאנו עושים, גם אם נעשה זאת באורח הטוב ביותר, הוא רק הכנה לעשיית דבר־מה אחר שיהיה שונה".
(רוברט לואיס סטיבנסון).
השנה מציינים 140 שנה לצאתו לאור של הספר "אי המטמון" שכתב רוברט לואיס סטיבנסון. סטיבנסון נולד ב-1850 באדינבורו, סקוטלנד. בילדותו הוא חלה בשחפת ובגלל המחלה לפעמים נאלץ להסתגר בביתו.
בתקופה זו, סטיבנסון קרא המון ספרים ושקע בחלומות. אביו וסבו היו מהנדסי מגדלורים ידועים ורצו שגם הילד ילך בדרכם. ואכן, סטיבנסון הצעיר התחיל ללמוד הנדסה אך עזב את הלימודים בגלל המחלה ועבר
לצרפת. כעבור שנה, הוא חזר ללימודים אבל הפעם בחר בתחום אחר - משפטים. ושוב, השחפת גרמה לו לעבור ממקום למקום, בניסיון למצוא מקום קבע עם אקלים מתאים. הוא גר באירופה, באמריקה ובאיי
האוקיינוס השקט. בשנת 1880, הוא נישא לפאני אוסבורן האמריקאית ועבר לגור איתה ועם שני ילדיה בליברפול.
כבר מגיל צעיר, סטיבנסון התנסה בכתיבה ובשנת 1878 הוציא את ספרו הראשון, "מסע בפנים הארץ" - קובץ סיפורים קצרים שנכתבו בהשראה של טיולים ברחבי העולם. בשנים שלאחר מכן, סטיבנסון כתב שירים,
סיפורי הרפתקאות, מאמרים, וכתבי מסעות, אך ניסיונותיו בכתיבה לא כל כך הצליחו עד צאתו של הרומן "אי המטמון". הוא הצהיר שבכוונתו להוציא "סיפור לנערים על מפה ומרד בלב-ים ובספינה טרופה. בלי
פסיכולוגיה ובלי נשים".
כתיבת הספר התחילה מ.....משחק ציור מפה של בנו החורג, לויד:). לאט לאט ציור פשוט של מפה הפך להיות מורכב ורעיונות העלילה סביב המפה המסתורית הציפו את המחבר. כתיבת הרומן הפכה להיות למשחק ביתי
יומיומי. כך נולדו הדמויות, המקומות המסתוריים והיסודות השונים של הסיפור. אפילו אביו של סטיבנסון היה שותף לשיחות ערב על העלילה והכניס לרומן אלמנטים מעניינים. בתחילה, הסיפור התפרסם בהמשכים בעיתון
תחת כותרת "טבח הים: סיפור לנערים", וסטיבנסון היה חתום עליו כ "קפטן ג'ורג' נורת'י". ב-1883 יצא "אי המטמון" כספר.
מאז ועד היום עוקבים הקוראים אחר ההרפתקאות, הקרבות, המרידות והשירים של הפיראטים והימאים האמיצים שמחפשים את המטמון בנחישות ובאומץ . סביר להניח שמאחורי הגיבור הראשי של הספר, ג'ים הוקינס,
עומד בנו החורג של סטיבנסון. ג'ים מוצא מפה סודית של אי המטמון של קפטן פלינט, שודד הים המפורסם. הוא מצטרף לקבוצת גברים להפלגה מסוכנת אל האי, בחיפוש אחר המטמון. מדובר בנער מקסים, סקרן, אשר
שם לב לפרטים קטנים והוא בוגר מאוד לגילו.
עברו 140 שנה מאז צאתו של הספר. מאז נכתבו המון ספרי הרפתקאות, נוצרו לא מעט דמויות של פיראטים, המפות הפכו להיות אינטראקטיביות ומדברות, יצורים שונים נכנסו לעלילה בעקבות חיפושי מטמון וגילוי
אוצרות נסתרים 😊. אבל גם היום הספר של סטיבנסון עדיין מעורר סקרנות רבה, גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים שחשים את רוח ההרפתקה נושפת להם בגב. 
מה קסמו של הספר? הרי רובנו לא זוכרים את פרטי העלילה המורכבת. אולי קסמו של הספר דווקא טמון בדמויות בעלי מראה ואופי מיוחדים? אולי הילד שמספר סיפור ממבטו הילדותי גורם לנו להידבק לספר? אולי דמותו
המפחידה של ג'ון סילבר חד-רגל עם תוכי על כתפו, יוצרת את השאלה האם באמת פיראטים הם אלה ששולטים פה בעלילה? או שיכול להיות כי שילוב של עלילה מרתקת, דמויות חזקות ותיאורים מלהיבים יוצרים בראשנו
סרט נע שקשה מאוד להתנתק ממנו. 
למרות שהרומן נוצר במסגרת תנועה רומנטית בספרות, גיבוריו נראים אנשים אמתיים ולא מנותקים מהמציאות. מדובר ברומן הרפתקאות שהעלילה בו מתארת זמן ממושך וכוללת דמויות רבות ומגוונות. גיבורי העלילה מחולקים
לשני מחנות שמנהלים ביניהם מאבקים קשים, אך לצד זאת המחבר הצליח ליצור התפתחות מרתקת ולהעביר לקורא הרגשה של נוכחות בעלילה.
מעניין שכבר אז, בסוף המאה ה-19, אנשים מבוגרים מכל המעמדות והגילים, אהבו את הרומן. סטיבנסון הבין שהאירועים בספר צריכים להיות דינמיים מאוד אך בו-זמנית גם הגיוניים מאוד.
כתב העת "איידלר" שיזם פרסום סדרת מאמרים בנושא, "הספר הראשון שלי", פנה לסטיבנסון עם בקשה לכתוב מאמר על הספר. למרות ש"אי המטמון" לא היה ספרו הראשון של סטיבנסון, אך בהחלט היה הראשון שהפך את
המחבר למפורסם בכל העולם. סטיבנסון כתב במאמרו "מוקדם או מאוחר, הייתי צריך לכתוב רומן. למה? שאלה פשוטה..." אולי השאלה נשמעת פשוטה, אבל התשובה כפי שידוע מורכבת מאוד....
אחרי "אי המטמון" סטיבנסון פרסם עוד מספר ספרי הרפתקאות, הידוע ביניהם היה "ד''ר ג'קיל ומר הייד", סיפור מתח על אדם, שהטוב והרע שבו נאבקים זה בזה כשתי דמויות שונות.
בשנים האחרונות לחייו, רוברט סטיבנסון ומשפחתו גרו באחד מאיי סמואה. תושבי המקום כינו אותו בשם "טוסיטלה", שפירושו "כותר הסיפורים".

קישור לקטלוג שלנו: https://infocenters.co.il/kotarishon

הדיבוק
היום, לפני מאה שנה, עלה לראשונה בשפה העברית המחזה "הדיבוק", שנודע כאחד המחזות היהודיים המפורסמים ביותר בעולם.
המחזה "הדיבוק", נכתב על ידי המחזאי ש' אנ-סקי בשנים 1916-1913. אנ-סקי, כינויו הספרותי של שלמה זיינביל רפופורט, היה סופר, משורר, מחזאי וסוציאליסט, שנולד ברוסיה, בשנת 1863. בנוסף
לעבודתו הספרותית, אנ-סקי היה ידוע גם בתרומתו ההיסטורית-תרבותית, שכן נחשב לאחד מחלוצי המלקטים של סיפורי העם, כמו גם של הסיפורים והניגונים, שעיטרו את הקהילה היהודית ברוסיה באותה
התקופה, ובמאות שלפני כן.
מבין יצירותיו וכתביו של אנ-סקי, "הדיבוק – בין שני עולמות" נחשב למחזה הנודע ביותר. עלילת המחזה מגוללת את סיפור אהבתם הטרגי של לאה, בת עשיר, וחנן, בחור ישיבה עני, שני צעירים מאוהבים.
אך לאחר שנודע לחנן שלאה נועדה לאדם אחר, הוא מת, ונשמתו נכנסת כדיבוק בנשמתה. אביה המיוסר של לאה לוקח אותה לצדיק, על מנת שיוציא בכוח את הדיבוק, אך תוך כדי כך מתגלה שלמעשה חנן
ולאה נועדו להיות ביחד, עוד בטרם הגיעו לעולם. והסיבה לכך היתה שאביה של לאה, סנדר, חתם חוזה בלתי כתוב, עם חברו, אביו של חנן. השניים סיכמו כי אם לאחד תהיה בת ולשני יהיה בן, הילדים יינשאו
בהגיעם לבגרות. אבל, כאשר הילדה הפכה לעלמה נאה, סנדר אביה העדיף להתעלם מן ההסכם ולשדכה לאדם אחר. בסופו הטרגי של המחזה, שני האוהבים אמנם מוצאים את מותם, אך מתאחדים יחדיו כנשמות
העפות לגן העדן.
המחזה עלה לראשונה על הבמה ב-9 בדצמבר, בשנת 1920, על במת תיאטרון "אליזאום" בוורשה. אנ-סקי עצמו לא זכה לראות את היצירה שלו קמה לתחייה, שכן הוא הלך לעולמו חודש לפני כן. תוך זמן קצר,
ההפקה הפכה לסנסציה בשמי הקהילה היהודית בוורשה ומחוצה לה. רק ברוסיה, ההצגה עלתה כ-300 פעמים. לא בכדי, דבק בהצלחת ההפקה הכינוי "דיבוקיאדה". בעל טור יידי מפורסם באותה התקופה, ציין כי
אם יערכו סקר, ימצאו שמבין כל חמישה יהודים, תריסר ראו את ההצגה, משום שאי אפשר לראות את ההצגה פעם אחת בלבד, אלא חייבים לראותה פעמיים-שלוש, ולעיתים אפילו יותר.
שנה לאחר מכן, בשנת 1921, ההפקה זכתה לפרוץ את גבולות רוסיה, ועלתה לראשונה על במה אמריקאית. כשנתיים לאחר מכן, המחזה זכה כאמור בהפקה בעברית, על ידי הקבוצה הווילנאית. בשנת 1928, המחזה
הועלה לראשונה בארץ ישראל, על ידי הבמאי וכטנגוב, ובכיכובה של חנה רובינא, ששיחקה את לאה. בתחילה, ההצגה הועלתה באולם "ציון" בירושלים, ולאחר הקמת היכל "הבימה", בתל אביב, ההפקה הועלתה על
במת התיאטרון-הלאומי. בדומה להצלחת המחזה המקורי, גם ההצגה הארץ-ישראלית זכתה להצלחה מרובה, ועלתה יותר מאלף פעמים. חנה רובינא המשיכה לגלם את לאה'לה, גם כאשר היתה מבוגרת, דבר שעורר
ביקורות רבות בקרב הצופים. עם זאת, אין ספק כי מדובר באחת ההצגות המזוהות ביותר עם תיאטרון הבימה בראשית דרכו, ועם חנה רובינא בפרט.
מאז ועד היום, היצירה של אנ-סקי, זכתה לעיבודים רבים והחייתה את סיפור האהבה הטרגי של לאה'לה וחנן שלה. מעבר להפיכתה ליצירות מחול, וליצירות תיאטרון רפרטואריות ועצמאיות, היצירה עובדה גם לקולנוע.
בשנת 1997, עלה לאקרנים הסרט "אהבה אסורה", שהתבסס על המחזה, בכיכובם של איילת זורר ויחזקאל לזרוב.

ביירון

"תהא דעתם של האנגלים על ביירון אשר תהא, אין ספק בדבר, שעדיין לא הוציאו מתוכם משורר אחד, שיישווה לו". (גתה על ביירון)
החודש מציינים 235 שנה להולדתו של ג'ורג' גורדון ביירון (לורד ביירון), הידוע בתולדות הספרות כאחד המשוררים הגדולים של עידן הרומנטיקה. מחקרים מגוונים וביוגרפיות רבות נכתבו על המשורר,
אך לא תמיד ניתן להבדיל בין עובדות היסטוריות לבין שמועות ורכילויות עליו. 😊
ג'ורג' גורדון ביירון נולד בלונדון ב-1788 למשפחת אצולה, אך לא אצילית במיוחד. אביו, שזכה לשם "ג'ק המטורף", נטש את משפחתו ונפטר בצרפת כשג'ורג' היה בן 3. הילד גדל בדלות בחברת אמו שהיה לה
אופי קשה ומצבי-רוח בלתי-צפויים. הוא סבל מבדידות חברתית, והקדיש את רוב זמנו לקריאת ספרים. מגיל צעיר, ביירון כתב שירים בחרוזים. הוא היה יפה תואר, אך נולד חיגר ודבר זה אמלל אותו מאוד. בתקופות
משבר, הוא אפילו ביקש מהרופא לכרות לו את הרגל... על מנת לשפר את מצבו הפיזי, ביירון התחיל לשחות והפך לשחיין מעולה. הוא היה נחוש בדעתו להוכיח שכוחו אינו מועט בהשוואה לבני גילו.
בשנת 1798, עם מות סבו, שהיה ידוע בכינוי "הלורד הרשע", ירש ביירון את התואר "ברון" ואת האחוזה. לאחר השינוי המבורך במצבו הכלכלי והחברתי, ביירון העלם נשלח ללימודים בהארוורד והקיימברידג'.
את ספר שיריו הראשון הוא פרסם לראשונה ב-1806 בהוצאה פרטית תחת הכותרת "שעות עצלות". הספר ספג ביקורת קשה, שהובילה לתגובה סאטירית של ביירון. התגובה פורדמה ביצירה "משוררים אנגלים
ומבקרים סקוטים", ב-1809. יש הטוענים שבאותה תקופה ביירון התמכר להימורים וצבר חובות רבים.
ב-1809 ביירון הפליג עם ידידו לארצות הים-תיכון ולחצי האי הבלקני. את חוויותיו תיאר בשני החלקים הראשונים של ספרו "מסעותיו של בן-האצילים הארולד", שמתאר את חוויותיו של אדם ששבע מתענוגות .
הספר זכה להצלחה רבה והמשורר הפך לפופולארי מאוד. קוראים ביקורתיים במיוחד שמו לב שהתנהגותה של הדמות הראשית – הארולד, די מזכירה להם את ביירון עצמו. דבר זה עורר דעות רבות ושמועות
מגוונות על החיים הסוערים של המשורר.
בהמשך פירסם ביירון בעיקר סיפורים בחרוזים, ושירים רומנטיים וליריים. יצירותיו היו פסימיות ורומנטיות בו-זמנית, והוא תיאר את עולמן הפנימי של הדמויות מתוך רגישות רבה.
אחד מקובצי השירים הידועים ביותר היה "מנגינות עבריות". אייזיק נתן, מלחין יהודי-אנגלי, פנה לביירון, שהיה בן 26 באותו תקופה, וביקש ממנו לחבר את המילים ללחן שחיבר. נתן הושפע מצלילי התפילות
ששמע בבית הכנסת הספרדי בלונדון שבו התפלל. ביירון נענה לבקשתו של נתן וכתב שירים מקסימים. בשירים האלה ניתן למצוא רמיזות ציוניות ראשונות - "גם יונה מצאה קן לה, שועל מחלות הרים,
כל איש – ארץ מולדתו, ויהודה רק קברים"! חזונו של המשורר, אכן התממש. "מנגינות עבריות" זכה להצלחה רבה ותורגם לשפות רבות. מעניין לציין כי התרגום הראשון של השירים לעברית יצא לאור
כבר בשנת 1852! לאחר מכן, ראו אור תרגומים רבים של השירים לעברית.
גם כשהתבגר, חייו הפרטיים של המשורר היו לא פחות סוערים מחייו הספרותיים. היו שמועות על מערכת יחסים שלו עם בת אחותו למחצה, דבר שגרם לשערורייה חברתית של החברה האנגלית, הידועה
בשמרנות הדוקה. בשנת1815 , ביירון נשא אישה עשירה בשם אן איזבלה מילבנק, שילדה לו את בתו החוקית היחידה, עדה לאבלייס) בתו היחידה של ביירון נחשבת למתכנתת ראשונה, ראה כתבה בבלוג שלנו).
ב-1818, ביירון כתב את יצירתו הארוכה והחשובה ביותר – "דון ג'ואן" – סאטירה אפית. הדמות האגדתית של דון ג'ואן הופכת בספר לסמל הוללות, עמו ביירון הזדהה.
הביקורות הקשות על אורח חייו וחוסר הפתיחות של האנגלים באותם ימים, הניעו את ביירון לעזוב את אנגליה. אחרי מות אמו, ביירון מכר את אחזת המשפחה והחליט לעבור לאיטליה. שם, הוא הכיר את אשתו של
רוזן איטלקי זקן, טרזה גויציולי, ונקשר אליה מאוד. טרזה עזבה את בעלה וחיה כמה שנים עם ביירון. גם עובדה זו, עוררה שמועות ורכילויות רבות בחברה השמרנית של איטליה. השפעתם הרבה של הדעות הפוליטיות
של משפחתה של טרזה גרמו לביירון..... להצטרף לתנועת המרד האיטלקית! באותה תקופה, ביירון כתב סאטירות מבריקות, שירים ומחזות. מביניהם, היצירה המוכרת ביותר היא "קין": טרגדיה המתארת את עימותו של
קין, הרוצח הראשון, עם אלוהים. יצירה זו, נחשבה לנועזת ביותר באותה תקופה וקוממה קוראים רבים.
בשנת 1823, הצטרף ביירון לתנועת ההתקוממות של היוונים נגד המשטר התורכי. התנאים הקשים והמאמץ הרב גרמו לאפיסת כוחות של המשורר, והוא מת מקדחת.
לפני נסיעתו ליוון, ביירון השאיר יומנים וזיכרונות לסופר תומס מור, עם בקשה לפרסם אותם אחרי מותו. אך מור, ומוציא לאור מיוריי, שרפו את היומנים מסיבות לא ברורות, יתכן בגלל התוכן או בהתאם לדרישת המשפחה.
השמדת היומנים של ביירון גרמה לסערה קשה בעולם הספרותי, אך היו גם כאלה שטענו שמור קיבל החלטה נכונה עקב חשיפה לפרטים אישיים מאוד של ביירון. מי יודע, אולי העולם איבד את היצירות הכי יפות של המשורר הנהדר.
ביירון נמנה עם שורת סופרים ומשוררים שהופכים עם הזמן לדמויות אגדיות, שעל אף היותן מורכבות ובלתי-קונבנציונאליות, הן מהוות השראה ספרותית. לא בכדי, הוא כתב על עצמו – "נוצרתי להתנגדות".

שירי ביירון בפרויקט בן יהודה https://benyehuda.org/author/238

רשימת ספרים שכוללים תרגומים ליצירות של ביירון https://poetrans.openfox.io/Lord_Byron

יצירות של ביירון באנגלית https://gutenberg.org/ebooks/search/?query=byron&submit_search=Go%21

במבי

לפני 100 שנה יצא לאור הרומן "במבי", שכתב הסופר היהודי, פליקס זאלטן (שם העט של הסופר זיגמונד זלצמן). "במבי", או בשמו המלא "במבי: חיים ביער", נוצר בעקבות חופשה של זלצמן
באלפים האוסטרים. למרות העובדה שזלצמן היה צייד חובב, ונטה לצאת לחופשות צייד תכופות, הוא קיבל השראה מחבורת איילים שבהם צפה ממקום המסתור שלו. מספר שנים לפני כן, זלצמן
עוד העביר את שעות היום במשרה משמימה בחברת ביטוח שבה עבד, אך לאחר שפרסם את הרומן הראשון שלו, שזכה להצלחה רבה, הוא החליט לעזוב את חיי הביטוח ולעבור לחיי הספרות
במשרה מלאה. באותה חופשת צייד, זלצמן החליט לכתוב ספר ייחודי, המתאר את נקודת המבט של בעלי-החיים ביער, המתמודדים עם פגעי הטבע וסכנת האדם, במהלך מסלול חייהם. כתוצאה מכך,
הוא יצר את "במבי", מהמילה "במבינו" באיטלקית, שמשמעותה תינוק או ילד.
הספר מגולל את סיפור חייו של אייל צעיר, החי ביערות האלפים האוסטרים. בתחילה, הוא פוגש חברים ביער, איילים נוספים, וחיות אחרות, כמו אייל אציל, ארנב ותנשמת. כמו כן, הוא פוגש את
אהובת לבו, פלינה, איילה בת גילו. השניים פוגשים באייל זקן, המנחה אותם במשעולי היער, ובמשעולי החיים. האייל הזקן חושף את עיניהם של הזוג הצעיר ליפעת היערות האוסטריים, אך גם מזהיר
מפני האדם, שעלול לסכן את בעלי החיים שביער. ככל שהעלילה מתקדמת, אזהרתו של האייל הזקן מתממשת. במסע צייד נרחב, במהלכו נהרגים רבים מחבריו של במבי, נהרגת גם אמו. במבי עוזב את
היער ואת פלינה, ועובר לנדוד בעולם, בהדרכת האייל הזקן. לבסוף, נסגר מעגל מעגל כשבמבי, כבר אייל זקן בעצמו, פוגש זוג איילים צעיר.
כבר בצאתו, הרומן "במבי" זכה לפופולריות רבה בקרב קוראים רבים, בייחוד בקרב בני הנוער. הדבר עודד את זלצמן להמשיך ולכתוב ספרים על ההולכים על ארבע, כגון "פלוריאן, סוס אצילי", ו-"חמישה עשר ארנבים".
בשנת 1933, זלצמן מכר את הזכויות לספר "במבי" ומספר שנים לאחר מכן, פרסם ספר נוסף, המשך לבמבי המקורי, שבו גולל את סיפורם של מספר גורים המודרכים על ידי אב דאגן ואוהב. ספר זה, תורגם לאנגלית,
והתרגום התגלגל לידיו של מוריס דיי, יליד מיין, אחד המאיירים באולפני דיסני. דיי התאהב ברומן והעביר אותו לוולט דיסני, שהתאהב גם הוא באייל הצעיר ובסיפור חייו. העבודה על "במבי", הסרט המצויר, ארכה
חמש שנים, במהלכן עבר התסריט גלגולים רבים. כאשר הגיע מועד הקרנת הבכורה, דיסני רצה לקיים אותה במיין, כמחווה למוריס דיי. אך בסופו של דבר, דיסני נאלץ לשנות את מקום ההקרנה, שכן ארגוני הרובאים
בארצות הברית, שגרסו כי הציידים בסרט מוצגים כבלתי אנושיים ומרושעים, התנגדו לסרט נחרצות. הקרנת הבכורה התקיימה באנגליה, והפכה את הסרט לאחד הסרטים הפופולריים ביותר של דיסני, עד היום.
בחלוף השנים, הרומן "במבי", זכה לעיבודים רבים בספרים, בסרטים, בהצגות וביצירות בלט. בימים אלו, מאה שנה לאחר צאת הרומן המקורי, מתקיימים באנגליה צילומים לסרט אימה בהשראת הרומן, המכונה
"Bambi: The Reckoning".

אקירה: אנימת המדע הבדיוני הגדולה בכל הזמנים
2 בינואר מציין את יום המדע בדיוני הבינלאומי. בתאריך זה החלטנו להאיר את אחד מציוני הדרך הגדולים ביותר עבור עולם המד"ב: "אקירה".
למי שלא מכיר, אקירה היא מנגה (קומיקס יפני) שיצאה בין השנים 1982-1990, נכתבה וצוירה בידי קאצוהירו אוטאמו. המנגה מתארת עולם פוסט-אפוקליפטי, שבו פיצוץ הדומה לפצצה אטומית
הביא להשמדת העיר טוקיו, והוביל למלחמת עולם שלישית בהווה אלטרנטיבי בשנת 1982. עיר חלופית בשם ניו-טוקיו הוקמה על אי מלאכותי על חוף טוקיו, שבה התחוללה מלחמת כנופיות והתנהלות
אפלה של ממשלות מושחתות. בתוך נוף הסייבר-פאנק הזה, כוח מסתורי ודמוי אלוהי שנולד בתוך אחת הדמויות גורם להסלמת המצב ומכוון את העלילה לכיוונים מטורפים. כאן מתגלה ההשפעה שהכוח
מביא איתו, בהשראה מבהלת האטום שאחרי מלחמת העולם השנייה.
אוטאמו עצמו, יליד כפר וחובב מנגה מגיל צעיר, הושפע ממנגות מד"ב אחרות שיצאו במגזין "שונן", כמו "טטצוג'ין-28-גו" והמנגה הידועה יותר, "אסטרו-בוי" (שהתפרסמה עליה כתבה כאן לפני מספר
שבועות). את הרצון לכתוב מד"ב הוא הביע כמשהו שהעסיק אותו מאוד בנוף המנגה של שנות ה-70, שרובן ככולן עסקו בספורט או בנושאים קרובים יותר לאדמה. החסך שבו הוא נגע, כך התברר, היה משמעותי.
"אקירה" הפכה לתופעה ארצית כמעט בין לילה, עוד לפני שמישהו שמע על "סטודיו ג'יבלי". הווליום הראשון בסדרה, שצופה להימכר בכ-30,000 עותקים, נמכר בכחצי מיליון. אוטאמו עבד בקצב מטורף:
הוא צייר כ-20 עמודי מנגה לפרק, 40 עמודים לחודש. הוא נאלץ לשכור עוזר, ולעיתים שניים, רק כדי לעמוד בלוח הזמנים הצפוף שקבע. לו"ז שלפעמים עמד על שליחת הפרקים החדשים להוצאה ברגע האחרון
ממש, מדוד בדקות. המאמצים הגדולים התגלו כמשתלמים. ההצלחה של אקירה החלה להתפשט מחוץ לגבולות יפן, בעולם הרחב, והגיעה לשיאה ב-1988, עם יציאת הסרט המבוסס על המנגה.
הסרט, עם אותו שם, זכה להצלחה מסחררת בעולם כולו, ונחשב לאבן דרך תרבותית במובנים שונים: זהו סרט האנימה הראשון שזכה להצלחה בזרם המרכזי שמחוץ ליפן. הסרט הוביל להשתרשות האנימה כזרם
תרבותי יצירתי ששקול למה שדיסני עשו עד לאותו הזמן, ומכוון את עצמו גם לקהל הבוגר. עד היום, לסרטי אנימה יש מקום מיוחד בקהילה הקולנועית בעולם. בנוסף, הסרט גרר אחריו השפעה של תרבות "סייבר-פאנק"
בעולם המדע בדיוני: הוא השפיע רבות על עולם זה במערב ועל יצירות אנימות מפורסמות נוספות, ביניהן התופעה הבינלאומית המוכרת, Ghost in the Shell. יצירה שזכתה לעיבוד אמריקאי, בכיכובה של סקרלט
ג'והנסון. עד לאותו הזמן, הסרט היפני היחיד שזכה להצלחה דומה מחוץ לגבולות יפן, היה "גודזילה".
כיום אין חובב מדע בדיוני אחד שאינו מודע או לפחות לא שמע בעבר על "אקירה". סרטים וסדרות אנימה הם טרנד שפורח על המרקע הגדול והקטן (גם אם לא תמיד בארץ, ולא באותה נוכחות שקיימת בארה"ב). עבודות
וספרים נכתבו על המנגה, והסרט נלמד לעיתים בתוך חוגי הקולנוע ונחשב חובה עבור כל במאי מדע בדיוני מתחיל.
ששת הכרכים של המנגה נאספים ומודפסים מחדש עד היום הזה, וניתן למצוא אותם גם אצלנו ,באוסף הקומיקס והמנגה הייעודי שלנו, בספריית יצחק שדה.
אוסף הקומיקס, בספריית יצחק שדה, רחוב רמז 6 ראשון-לציון.
פתוח בימים ראשון, שלישי, חמישי בין השעות 19:00-14:00, בימי רביעי בין השעות 16:00-11:00 ובימי שישי בין השעות 13:00-9:00.
טלפון: 03-9674274
להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של אוסף הקומיקס, לקבלת עדכונים על כותרים הקומיקס החדשים, לחצו על הלינק הבא:
https://chat.whatsapp.com/DcKgzSaPg1xB4K3tUP2Xlk

 

כתב-העת "סימן קריאה" והמחזה "חפץ"
השנה מציינים 50 שנה לצאתו של הגיליון הראשון של "סימן קריאה" ולמחזה "חפץ" מאת חנוך לוין שיצא לאור במסגרת ספרי סימן קריאה.
כתב-העת הספרותי נועד לפרסם יצירות חדשות לצד מאמרי מחקר והגות על אודות עולם הספרות. הוא גם נועד לתת אסקפיזם אמנותי, לתושבים בישראל של שנות השבעים, ששבעו דיווחים
על לחימה ועל פוליטיקה. כך, לפי דבריו של מנחם פרי עצמו, מייסד כתב-העת, לראיון שנערך לעיתון "מעריב": "כשייסדנו את "ספרי סימן קריאה" בשנות השבעים, לא התעסקנו במצב הקופה
בסוף היום [...] התרכזנו בעשייה שלנו. ברעש גדול, כי הייתה לנו יומרה לקרוא תיגר על פואטיקה קודמת, לכונן טעם חדש, להרחיב את אופק הציפיות של הספרות הישראלית.". ואכן, כתב-העת
הציג לקוראים קולות ספרותיים מהשורה הראשונה. בין היתר, הוצגו בו יצירותיהם של סופרים, של משוררים ושל מחזאים רבים, כמו, יוסל בירשטיין, יונה וולך, אבות ישורון, דוד גרוסמן וחנוך לוין.
זה האחרון, הציג לראשונה בכתב-העת את אחת היצירות המפורסמות שלו – "חפץ". לאחר שנחל כישלונות מהדהדים בעקבות העלאת "מלכת אמבטיה" החתרני על במת תיאטרון "הקאמרי", והורדתה
לאחר 19 הצגות בלבד, ולאחר שנאלץ לחיות בתנאי עוני מרוד, חנוך לוין העלה את "חפץ". יצירה זו, מגוללת את סיפורו של איש לא-יוצלח, בשם חפץ, המתגורר בביתם של בני משפחתו, טיגלך וכלמנסע,
ובתם, פוגרא. חפץ מבקש למצוא אהבה, לזכות בחיים בעלי משמעות, וליהנות מפיסת עוגה טעימה. תוך כך, הוא מתמודד עם קיטונות של לעג, בוז והתנשאות מצדם של בני משפחתו וחבריו, בזמן שאלה
מתכוננים לחתונתה המפוארת של פוגרא, הרודה בהוריה ובארוסה. לחתונה זו, כמובן, חפץ לא הוזמן.
במרץ 1972, מספר חודשים לפני שהמחזה הודפס לראשונה בכתב העת "סימן קריאה", הוא כבר הועלה על במת תיאטרון חיפה, בבימויו של עודד קוטלר, ובהשתתפות אמנון מסקין, בתור חפץ, ולאורה
ריבלין בתור פוגרא. ההצגה זכתה להצלחה רבה, והציבה את חנוך לוין כאחד היוצרים המשמעותיים ביותר בדרמה הישראלית. הקול הסאטירי, הקומי והייחודי של לוין זכה להדהד ביצירות רבות אחרות שעלו
על הבמות, בארץ ובחוץ לארץ. יצירותיו הקהו במעט את החודים ביצירות הראשונות שלו, וגרמו לאינספור צופים להתאהב במחזותיו. המחזה "חפץ" עלה בשנית בשנת 1996, על במת תיאטרון הקאמרי,
בבימוי אילן רונן. הפעם, חפץ גולם על ידי יעקב כהן, ופוגרא גולמה על ידי קרן מור.
כיום, חמישים שנה לאחר ההעלאה הראשונית של היצירה, על הבמה ובדפוס, המחזה זוכה להעלאה מחודשת, בתיאטרון "הבימה". בניגוד לפעמים קודמות, הפעם ההצגה מבוימת על ידי במאית, מירי לזר,
שתעניק את נקודת המבט הייחודית שלה, ותוכיח שיצירה זו רלוונטית היום, בדיוק כמו אז. ההצגה צפויה לעלות בבכורה בסוף ינואר, 2023.

על "חפץ" מתוך סדרה על חנוך לוין
https://www.youtube.com/watch?v=ZIMgMn8AJ4o
ההצגה המלאה של "חפץ" – תיאטרון הקאמרי
https://www.youtube.com/watch?v=XN_yWh9iGC8&t=988s
"חפץ" – הטקסט המלא באתר "חנוך לוין"
https://www.hanochlevin.com/texts/1385  
ספרים של חנוך לוין בקטלוג הספרייה
https://infocenters.co.il/kotarishon/

_____________________________________________________________________________________________

יום האנימציה הבינלאומי

ב-28 באוקטובר העולם מציין את יום האנימציה הבינלאומי. תאריך זה נבחר על ידי ארגון האנימטורים הבינלאומי(ASIFA), לציון הקרנת סרטון האנימציה הראשון ולהולדתה של אמנות האנימציה.
סרטי אנימציה אהובים במיוחד בקרב ילדים, אך גם מבוגרים צופים בהם בהנאה רבה.
ניסיונות להנפשת תמונות היו ידועים כבר בסין העתיקה - בתיאטרון הצללים. באמצע המאה ה-19 הומצא צעצוע ייחודי ידוע תחת מספר שמות - זאוטרופ, פנקיטוסקופ או סטרובוסקופ, שהיה מבוסס על רעיון
סיני ואיפשר להציג רצף של 12 תמונות בתנועה. המכשיר היה מיועד לצפייה של אדם בודד.
בשנת 1876 יצר הממציא הצרפתי אמיל ריינו את הפראקסינוסקופ - מכשיר שאיפשר למספר אנשים לצפות בו-זמנית בתמונות הזזות. המכשיר שוכלל וב-28.10.1892 במוזיאון גרבין בפריז, ריינו הציג לקהל
תמונות בתנועה באמצעות "התיאטרון האופטי". המכונה הייתה מורכבת מגלגל גדול, ממראות, מעדשות ומפנסים. זו הייתה הפעם הראשונה בה ניתן היה לחזות בסרט שלם על גבי מסך כפי אנו רגילים לראות היום.
במסגרת ההקרנה הקהל צפה במספר סרטונים באורך של 15 דקות, ביניהם הסרטון משנת 1891 "פיירו המסכן". ההקרנה הפומבית הראשונה של סרט הנפשה, נכנסה להיסטוריה של האנימציה וגם של הקולנוע.
המצאתו של ריינו זכתה להצלחה אדירה והביאה למוזיאון קהל רחב.
כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1895, הציגו האחים לומייר את הסינמטוגרף שהאפיל על התיאטרון החזותי של ריינו, ואף גרם לו לפשיטת רגל, אך עדיין להקרנה הראשונה של ריינו יש משמעות רבה.
ככל הידוע, סרט האנימציה העצמאי הראשון שנעשה בישראל היה "הרפתקאותיו של גדי בן סוסי .(1931)" גיבורו הראשי של הסרט – עולה צעיר מתימן שמחפש אחר אהבה ופרנסה ברחבי תל אביב. מדובר בסרטון
שחור לבן, אילם, נטול פסקול, שאורכו כשמונה דקות. כמובן שצריך לקחת בחשבון שהסרטון הומצא בתקופה לפני קום המדינה בתנאים לא קלים. 
את הסרט הפיקו האחים אגדתי, ברוך ויצחק, מאבות הקולנוע העברי בישראל, המשורר אביגדור המאירי כתב את הטקסט, הצייר והקריקטוריסט אריה נבון היה אחראי על ההנפשה. הרפתקאותיו של גדי בן סוסי" הוקרן
במשך שבוע ב"ראינוע עדן" המיתולוגי.
אחרי 30 שנה, בשנת 1962 יצא סרט האנימציה העברי הראשון באורך מלא - "בעל החלומות" - של יורם ואלינה גרוס שהוצג במסגרת פסטיבל קאן ב1963.
בשנת 2009 סרט האנימציה הדוקו-דרמטי "ואלס עם באשיר" של ארי פולמן זכה בפרס גלובוס הזהב, ל"סרט הזר הטוב ביותר" והיה מועמד לאוסקר באותה קטגוריה.
בשנת 2013 שי כרמלי פולק הביא למסך את "המסע לכוכב המינימיקים", סרט האנימציה הממוחשב הישראלי הראשון באורך מלא לילדים.

התיאטרון האופטי של ריינו, סרטי אנימציה ראשונים:
https://www.youtube.com/watch?v=TAUA6pg_EXk

אנימציות ממכונת הפראקסינסופ של אמיל ריינו:
https://www.youtube.com/watch?v=TxYP1nOSVJY&t=20s

ההיסטוריה של אנימציה:
https://www.youtube.com/watch?v=kjUvEhSD1lg

סרט האנימציה הראשון "פיירו המסכן", 1892
https://www.youtube.com/watch?v=6awj6b9aQ8U

סרט האנימציה העברי הראשון:
https://www.youtube.com/watch?v=D1o_OOgw39k

כתבה על "הרפתקאותיו של גדי בן סוסי":
https://blog.nli.org.il/chov-gadi-ben-susi/?utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign=%22%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%AA%D7%A7%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%92%D7%93%D7%99+%D7%91%D7%9F+%D7%A1%D7%95%D7%A1%D7%99%22&utm_content=%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%9D

_____________________________________________________________________
בת הים הקטנה חוגגת 185 
"יותר מכל אהבה בת הים הקטנה לשמוע סיפורים על עולמם של בני האדם, שם למעלה."
מתוך: בת הים הקטנה ועוד 11 אגדות.

"בת הים הקטנה" הוא סיפור אגדה שנכתב על ידי האנס כריסטיאן אנדרסן (1837) שעובד במשך השנים לספרי ילדים, לסרטים ולהצגות.
זהו סיפור על דמות ימית אגדית ועל מסעה להתבגר, לפרוץ מוסכמות ולמצוא אהבה בעולמם של בני האדם. הסיפור בגרסתו המקורית, בניגוד לגרסה הרומנטית של דיסני (1989), כולל ניפוץ חלומות,
ניסיון לרצח ולהתאבדות. יש הגורסים כי מדובר בביטוי לקשיים של אנדרסן ולמאבקיו במהלך חייו, למצוא את מקומו ב"עולם בני האדם". זהו גם ניסיון שלו לצאת מהארון ולמצוא אהבה.
בת הים נמצאת במאבק מתמשך להגשמת חלומה ועומדת כביכול חסרת-אונים, וחסרת-קול, מצב שמונע ממנה להגן על עצמה ולחתור להשגת מטרותיה. ברגע האמת כאשר היא נאלצת לבחור בין עצמה
לנטילת חיי אהובה, היא מחליטה להקריב את עצמה. אומנם בהמשך היא מתוגמלת על בחירתה ונהיית ליצור מיסטי מסוג אחר, אך בפועל מדובר כאן על ויתור משמעותי ועל הבנה שהחיים אינם פנטזיה.
אנחנו חושבים שגרסה לסיפור, שתשלב בין שתי הגרסאות המקורית ושל דיסני, תהיה מדהימה. בגרסה החדשה שאנו מציעים, המסר הוא שלעיתים אנו חווים כישלון בחיים בדרך להשגת החלומות והמטרות,
אך בעצם מדובר במסע ארוך שממנו אנו לומדים וצומחים.
מה אתם חושבים?

______________________________________________________________________

קחו אוויר
"וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה', בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם: מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה - לֹא תַעֲשׂוּ."
(במדבר כח)

חג השבועות המתקרב אלינו, מציין את סיומה של תקופה והתחלתה של תקופה חדשה.
רגע בין יום חול ליום חג אנו מזמינים אתכם לעזוב כל "מלאכת עבודה", לקחת אויר ולהיכנס להקשב....
אנחנו לא מדברים על התנועה המתוחה, עם המאפיינים הצבאיים, שמטרתה להכניס אותנו לקשב מלא לבעלי הדרגה שסביבנו. אנחנו מדברים על כניסה לתנוחה רגועה שבה
הגוף רגוע, הנשימה מובילה ואתם נמצאים בהקשבה מלאה לעצמכם.
ה"מיינדפולנס" היא תורה מסוג אחר שמחברת אותנו לרגע הזה, לכאן ועכשיו ומביאה אותנו למצב של ערות והחלמה...
אנו מזמינים אתכם להיעזר באוסף הניו-אייג של כותר ראשון, לקרוא וללמוד עוד על מיינדפולנס או שיטות אחרות שיעזרו לכם לנשום עמוק ולהתמודד עם כל בעיה.
לכניסה לקטלוג: https://infocenters.co.il/kotarishon/query_ext.asp?query=241&site=kotarishon&lang=HEB

______________________________________________________
"סביב העולם בשמונים יום" חוגג 150.
מחבר הספר, ז'וּל ווֶרְן ( 1828 - 1905) נחשב לאחד מחלוצי ספרות המדע הבדיוני. וורן נולד בעיר הנמל הצרפתית נאנט ובגיל 18 יצא לפריז ללמוד משפטים.
בתום לימודיו החליט להתמקד בכתיבת סיפורים, קומדיות ומחזות. רומן הביכורים שלו "חמישה שבועות בכדור פורח" זכה להצלחה רבה. כמעט כל ספריו עוסקים
בסיפורי מדע בדיוני ולא סתם נחשב בעולם הספרות ל"נביא של הזמן החדש": הגיבורים שלו טסים לירח, שטים בצוללות, כובשים את הקוטב, שולטים על מזג אוויר,
מפגינים כוחות מיוחדים, רודפים אחרי צדק ונלחמים ברוע.

הספר "סביב לעולם בשמונים יום" הוא אחד מרבי-המכר של וורן. הוא התפרסם לראשונה בשנת 1872 בחלקים בעיתון "Le Temps ". רבים מקוראי עיתון היו משוכנעים
שמדובר בסיפור אמיתי והיו מהמרים על המשך ההרפתקה. בעלי חברת אוניות גדולה אפילו הציעה לוורן סכום נכבד כדי שהגיבור של הספר "יקנה" כרטיס לאונייה ששייכת לחברה.

קיימות דעות רבות לגבי הרעיון של הספר, אחת מהם טוענת שוורן החליט לכתוב רומן אחרי שקרא מאמר של ויויאן דה סן מרטן על האפשרות לעקוף את העולם ב-80 יום, במידה
שישנם כלי תחבורה מתאימים. סברה אחרת אומרת, שכותרת הספר הגיעה ממאמר של אדמון פלושקו – "סביב העולם ב120 יום".
כך או אחרת, מדובר בספר הרפתקה מדהים שדווקא עכשיו לא מצטייר כמדע בדיוני. הגיבור הראשי, פיליאס פוג, ג'נטלמן אנגלי עשיר, מתערב שהוא יכול להקיף את העולם ב80 יום
(ועוד בתקופה שעוד לא היו מטוסים!!). יחד עם עוזרו, ז'אן פאספרטו, הוא מגיע למטרה ומגלה יצירתיות לא-שגרתית ויכולת להתמודד עם אתגרים לא-צפויים.
לשמות הגיבורים יש משמעות רבה: פיליאס פוג – נובע מהמילה "filia", אהבה ו"fog" – ערפל או במילים אחרות – "אוהב ערפל", ז'אן פספרטו נובע מהמילה
"pass partout" - "פותחן", אדם שיודע למצוא פתרונות במצבים בלתי אפשריים. 
השאלה העיקרית של הרומן על יכולתו של פוג לזכות בהתערבות, מחזיקה את הקורא במתח עד סיום הרומן. התברר שפוג לא לקח בחשבון דבר מאוד חשוב – אפשרות להרוויח
יום שלם כי הוא חוצה את שני הקטבים!!! אם היה נע ממערב למזרח – ההרפתקה הייתה לוקחת לו 81 יום!!! (יש טוענים שאת הרעיון של מציאת זמן אבוד ז'ול וורן לקח מסיפור
של אתגר אלן פו). 
הגיבורים מגייסים את כל האמצעים העומדים לרשותם למען השגת המטרה. הספר מראה את האופן שבו נחישות, אומץ ואפילו נימוס של ג'נטלמן יכולים לסייע בהגעה למטרה שנראית
לא מציאותית, במיוחד באותה תקופה!!!
הספר עשיר בתיאורים של הסוחרים ושל המתיישבים בארצות שונות ומתאר תופעה של השלכת התרבות המערבית על עמים אחרים. בסגנון מיוחד ז'ול וורן פורש את המידע הגאוגרפי
וההיסטורי של ארצות העולם בתקופתו. מעניין לציין שז'ול וורן לא היה אף פעם בחלק מהמקומות שהוא מתאר. הוא למד המון על הגאוגרפיה ועל המנהגים של אותם המקומות והציג אותם
בצורה נפלאה.
סיום פנומנלי של הרומן שהתמקד על "מציאת" 24 שעות עורר הרבה עניין. אפילו החברה הגאוגרפית של פריז ביקשה מז'ול וורן הסבר מדעי לתופעה. עיתון צרפתי רשמי נתן הסבר להשלכות
של הגילוי על הסידור הבינלאומי של השעות!!!
הרומן התפרסם כספר שלם בשנת 1873 ותורגם לשפות רבות זמן קצר לאחר צאתו לאור. הרומן הפך להשראה למטיילים רבים, ובשנת 1889 העיתונאית האמריקאית נלי בלאי חזרה על
המסלול של פוג ועקפה את העולם ב- 72 יום ובדרכה אפילו ביקרה את ז'ול וורן!
בשנת 1901 עיתונאי צרפתי גסטון סטיגלר עקף את העולם כבר ב-63 ימים וגם הוא נפגש בדרכו עם ז'ול וורן:)|
לרומן של ז'ול וורן הייתה השפעה רבה לא על רק התפתחות ז'אנר המדע הבדיוני אלא גם על התיאטרון!!! במחזה שנכתב על בסיס הספר השתמשו בטכנולוגיות המתקדמות ביותר לאותה
תקופה, והוא נמשך 5 וחצי שעות!!!
גם היום, 150 שנה אחרי הפרסום, הספר עדיין מרתק קוראים רבים והוא נחשב לקלאסיקה ואפילו משמש השראה לספורט אתגרי!!

ספריו של ז'ול וורן בקטלוג כותר ראשון
https://infocenters.co.il/kotarishon/query_ext.asp?query=240&site=kotarishon&lang=HEB

_________________________________________________________
יום הרצל

"מה שהייתי בשביל היהודים, על כך ישפוט העתיד משפט יותר נכון מן ההמון הגדול של ההווה".
"מעולם לא מכרתי את עטי, לא עשיתי בו שימוש מגונה, אף לא רכשתי חברות באמצעותו".
מתוך" צוואתי הספרותית", תיאודור הרצל, 1897

היום אנחנו מציינים את יום הולדתו של בנימין זאב הרצל שלכבודו משנת 2004 נקבע "יום הרצל".
בנימין זאב הרצל (1860 - 1904) הוא חוזה מדינת היהודים, אבי הציונות ומייסדה של ההסתדרות הציונית העולמית. בזכות הרצל העם היהודי הוכר כאומה.
בנימין זאב הרצל נולד בעיר בודפסט שבהונגריה ליעקב הרצל, סוחר עשיר ובנקאי, וז'אנט הרצל. פירושו של השם "הרצל" הוא תרגום לגרמנית של המילה "לב". משפחת הרצל לא ניהלה אורח
חיים יהודי, אף שבילדותו היה הרצל מבקר בשבתות בבתי הכנסת.
בשנת 1878 עברה המשפחה לווינה שם בנימין הרצל סיים את לימודיו במשפטים והחל לעבוד כעורך דין. כעבור שנה עזב הרצל את תחום המשפטים ועבר לעסוק בעיתונאות, ספרות ותיאטרון.
בשנת 1891 התמנה לכתב של העיתון הווינאי "נויה פרייה פרסה" בפריז. במסגרת תפקידו סיקר את משפט דרייפוס ובעקבותיו נחשף הרצל לבעיית היהודים.
עיקרי תורתו הציונית שגובשה כללה מספר סעיפים: היהודים הם עם; אין סיכוי להמשך חיים יהודיים בגולה; על היהודים לחזור לארץ ישראל, ולהקים בה מדינה יהודית ריבונית בדרך חוקית ובהסכמת
המדינות באירופה. את דעותיו הפוליטיות הרצל כתב בספר "מדינת היהודים" ובמאמרים ובמסות. בנוסף למסות ולמאמרים רבים, הרצל השאיר לדורות מורשת ספרותית עשירה - סיפורים, פיליטונים,
מחזות, רומן ויומנים רבים. ביצירות ספרותיות של הרצל בולטת יכולת התבוננות עמוקה ורגש. בשנת 1897 הרצל אפילו כתב צוואה מסודרת על אופן הטיפול ביצירות הספרותיות שלו לאחר מותו...
חלק ממחזותיו הוצגו באוסטריה והידוע בהם "סולון בלודיה". המחזה הכי ידוע של הרצל "הגטו החדש" הוא בעצם מסמך היסטורי שמתאר את עולמם של יהודי אירופה וקורא להם לצאת מהגטו הפנימי.
יש קטעים רבים במחזה שמבהירים את עמדתו של הרצל ורומזים לפרטים האוטוביוגרפים שלו. רבים מהסיפורים של הרצל התפרסמו תחת שמות מסקרנים כמו, "ספר הטיפשות", "חדשות של ונוס",
"סיפורים פילוסופיים" ועוד.
מתברר שהרצל היה לא רק חוזה המדינה אלא גם חוזה....חידושים טכנולוגיים!!! למשל, במרכזו של הסיפור "האוטומוביל" עומדת שאיפה לחידוש טכנולוגי. בשנת 1899 הרכב, ה"מרכבה ללא סוסים",
עדיין היה כלי נדיר,מאך הרצל מנבא שימוש רחב בו ושינוים מהותיים בהתפתחות הערים והפריפריה בעקבות ההמצאה!!!
בשנת 1896 התפרסם סיפור פילוסופי, "ספינת האוויר המנווטת", על ממציא ספינה שטסה מעל הקרקע!!! הרצל בעצם הקדים בשנים ספורות את חלוצי התעופה, האחים רייט!!!. בסיפור הרצל הדגיש
את אכזבותיו מהחברה שבינתיים אינה מסוגלת לקבל את ניצחון האדם על כוח המשיכה.
הרומן האוטופי "ארטנוילנד" יצא לאור לאחר ספרו הציוני הראשון של הרצל "מדינת היהודים". ברומן "ארטנוילנד" הרצל מתאר עם שחי על אדמתו חיים חדשים בסביבה טכנולוגית מתפתחת. מעניין
לציין שבאחרית הדבר הרצל כתב: "החלום אינו שונה בהרבה מן המעשה, כמו שחושבים רבים. כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות, כל מעשיהם יהיו ביום מן הימים לחלום".
והעצה שלנו לקוראינו היקרים – תמשיכו לחלום תמיד ובמיוחד היום כי אולי דווקא ביום המיוחד הזה החלומות יהפכו למציאות:) וגם אם לא יהפכו – בטוח יעשה צד נוסף למציאות אחרת. מי יודע,
אולי גם אתם תהיו כוח מוביל בשינוים טכנולוגיים ואחרים בחברה:)
מידע מרחיב דעת על הרצל:

תכנית טלוויזיה והרצאה לכבוד יום הרצל 2021 
https://www.herzl.org.il/index.php?dir=site&page=content&cs=3132

יום הרצל באתר הכנסת
https://m.knesset.gov.il/about/commemoration/pages/herzl.aspx

יצירות ספרותיות של הרצל בפרוייקט בן יהודה
בנימין זאב הרצל - דף יוצר - פרויקט בן־יהודה (benyehuda.org)
https://benyehuda.org/author/133

ספרים של בנימין זאב הרצל בספריות "כותר ראשון"
https://infocenters.co.il/kotarishon/query_ext.asp?query=233&site=kotarishon&lang=HEB

ספרים על בנימין זאב הרצל
https://infocenters.co.il/kotarishon/query_ext.asp?query=234&site=kotarishon&lang=HEB

_________________________________________________________________

סטוריטלינג - אמנות מספרי הסיפור

ב-27 באפריל מציינים בארה"ב את יום מספרי הסיפורים.
מספרי סיפורים הם נכס חברתי ותרבותי חשוב משחר ימי האנושות. עוד בימים שבני האדם נהגו להתכנס סביב המדורה ולספר סיפורים על צייד מוצלח, על כלים חדשים שהומצאו או על פירות אסורים לאכילה.
מסרים חינוכיים או רעיונות חברתיים נשזרו בסיפורים סוחפים ומרתקים. שמועות "מארצות רחוקות" סופרו כסיפור הומוריסטי, הנושא בתוכו מחאה וביקורת של העם על השלטון, על המלך המקומי או על בני האצולה.
יום מספרי הסיפורים התחבר לנו לפסח, שזה עתה חגגנו, שבו אנו מחויבים לספר את סיפור ההגדה ולהעביר את המסרים גם לדורות הבאים: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם"
(שמות פרק יג פסוק ח). במקרה זה, כל אחד מאיתנו הופך למספר הסיפור. וזוהי מגמה שהולכת ומתחזקת יותר ויותר משום שכולנו הופכים למספרי סיפורים גם בחיים האישיים שלנו וגם בחיים המקצועיים.
סיפור טוב שמסופר נכון הוא כלי חשוב בהעברת המסר, בתהליכי חינוך, במתן השראה וברתימת אנשים לרעיון. אומנות מספרי הסיפורים - הסטוריטלינג - הפכה למוסד של ממש והיום רבים חוקרים אותה, הוגים בה ואף לומדים אותה.
הסטוריטלינג הוא אבן בניין חשובה גם בעולם השיווק ובעולם העסקים. היכולת של עסק לספר סיפור טוב שתופס אותך בבטן, או גורם ללבך לרטוט, הוא הדבר שיכול לבנות את המותג ולשמר את נאמנות הצרכנים.
למתעניינים בעולם הסטורטלינג אספנו כמה פודקסטים מעוררי השראה שיודעים לספר את הסיפור.
סטוריטלינג- איך למצוא את הסיפור הנכון ואיך לספר אותו. עם ליאור שהם- פודקאסט: טפאס מנות קטנות של למידה
https://jointashalim.podbean.com/e/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-7%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%92-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%90-%d7%90/
פודקאסט: עושים מזה סיפור- הארץ  https://open.spotify.com/show/1QVfrupm6JBc0l287UtdYr
פודקאסט: סטוריטלרז https://open.spotify.com/show/0DKH3UugpLGR90NoxHj6GO
סטוריטלינג- פודקאסט: דברים שלא למדתי בבצפר
https://open.spotify.com/episode/2f2DG0pL9bW9cPrzIX5pdC https://open.spotify.com/episode/6dZF8anTu9BszFefpO2wOu
לקריאת נוספת על מספרי הסיפורים באאוריקה
https://eureka.org.il/item/46796/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%A7%D7%93%D7%9D
אז מה הסיפור שלכם?

Habent sua fata libelli (ביטוי בלטינית) - לספרים יש ייעוד שלהם

ב- 27.03 מציינים בעולם את יום הקולנוע הבינלאומי. יש המון סרטים המבוססים על ספרים.
סרטים שבמרכזם עומדת יצירה ספרותית לא תמיד תואמים לעלילה בספר. הם בעצם יצירה אומנותית שמגבלת זמן הצפייה שלה לא מאפשרת הכנסה של כל תכני הספר. 
חלק מהספרים זוכים לעיבודים קולנועיים רבים.
בין הספרים המוצלחים במיוחד שזכה גם לעיבוד קולנועי נהדר, ספרו של קן קיזי "מעוף מעל קן הקוקייה". הספר התפרסם בשנת 1962 (השנה מציינים 60 שנה לצאתו!) וזכה לביקורות רבות.
קן קיזי הוכר ככישרון, והרומן נכנס מיד לרשימת רבי המכר. עיתון הלוס אנג'ל'ס טיימס כתב: "אם מישהו רוצה להרגיש דופק של זמננו, שיקרא את קיזי....."
הספר מתבססת על חוויותיו של קן קיזי עצמו. בצעירותו הוא התנדב בבית חולים לחיילים בניסויים לבחינת השפעת סמי הזיה מסוגים שונים על גוף האדם. הפרויקט נסגר מהר בשל לחץ של ראש העיר,
אך קיזי נשאר לעבוד שם בשמירה במחלקה לחולים כרוניים.
באותה תקופה הוא התחיל לעבוד על הרומן. פרסומו של הרומן הפך את קיזי לא רק לסופר מוצלח אלה גם למין אייקון של תנועת ההיפים שראו בספר ניסיון לשבירת גבולות של נורמות ושל מוסכמות.
הרומן של קיזי סימן גם התחלה של תנועה אנטי-פסיכיאטרית בארצות ברית. מעניין לציין שקיזי בעצמו טען בתקשורת שהוא לא רואה בכתיבה את ייעודו...
עלילת הספר "קן הקוקייה" מתרחשת במחלקה סגורה של בית חולים פסיכיאטרי. אחד החולים בספר אומר: "כולנו פה שפנים מכל הגילאים והקטגוריות שקופצים בארץ וולט דיסני", דבר שמדגיש את
הטרגדיה של אנשים שמוחזקים בכפייה.

מאבק בין שני כוחות עומד במרכז הספר – ממסד בדמותה של האחות הראשית שחושבת שכל העונשים כ"טיפול" במחלה הם לטובת החולה, לבין בחור עליז ושובב - מקמרפי שמתחזה לחולה כדי לברוח
מעונש בבית כלא. אמנם מקמרפי הוא פושע קטן, אבל אהבת החיים שלו וההומור החד מעוררים המון סימפטיה ואהדה. יש בספר משחק יפה בין שפיות ושיגעון, מלחמה קטנה של אדם קטן מול הממסד
הנוקשה, הכופה והמדכא. מקמרפי עובר על חוקי המקום וגורר מטופלים אחרים תוך חשיפה של הצד האפל של צוות בית חולים. מקמפרי מלא חן, גיבור מלחמה לשעבר וחובב הימורים, מעודד את חירות
האדם ומהווה איום רציני על המוסד. קיזי מראה לקוראים באיזה קלות וציניות החברה מנדה את כל אלה שלא תואמים את הנורמות המקובלות.

מיד אחרי צאתו של הרומן, שחקן הוליוודי מפורסם קירק דאגלס קנה זכויות הצגה לרומן. הביקורות להצגה היו איומות, דאגלס נכשל בפרויקט והרעיון להסריט את הספר לא עלה לדיון. כמעט 10 שנים לאחר
מכן, מילוש פורמן החליט להסריט את הספר. מעניין לציין שקיזי עצמו היה אמור לכתוב תסריט לסרט אך פורמן לא אהב את גרסתו הקולנועית. קיזי נעלב וניתק קשר עם פורמן.
הסרט של פורמן זכה להצלחה אדירה וקיבל 5 אוסקרים באותה שנה, ביניהם פרס השחקן הטוב ביותר לג'ק ניקולסון, ופרס השחקנית הטובה ביותר ללואיז פלטשר וגם קיבל את פרס הסרט הטוב ביותר!!! 
הסרט "קן הקוקייה" נבחר לאחד ממאה הסרטים הטובים ביותר בעולם הקולנוע ונחשב לקלאסיקה קולנועית. 
מבקרים רבים טענו שאת הספר של קיזי מאוד קשה להסריט בגלל עומק ההתרחשות הנפשית, אך שני הצדדים של הקונפליקט מוצגים גם בספר וגם בסרט באופן בולט ודומה: שניהם מציגים שפיות אנושית
שנחשבת לשיגעון מול הממסד הלא אנושי, שמוצג כנורמה מקובלת. מי נורמלי ומי לא שפוי בסיפור פה??? 
התשובה לקונפליקט מורכבת מאוד. האם רוח החופש והשמחה הם הכוח שמסוגל לפרוץ גבולות ולנצח או בעצם האם יש לרוע סמכויות ואמצעים לדכא כל ניצוץ שמנוגד לתקנותיו??? 
למי שלא קרא את הספר או לא ראה את הסרט אנחנו לא נגלה, שניהם גאוניים ומעוררים הרבה מחשבות. קיראו את הספר או צפו בסרט ותמצאו את התשובות בעצמכם!!! 
לקטלוג "כותר ראשון" https://infocenters.co.il/kotarishon/list.ap

נשים בקומיקס: וונדר-וומן
(כתב ישי קורן, אחראי קומיקס בכותר ראשון)
לכבוד חודש האישה, איך אפשר שלא לציין את האישה הבכירה בעולם הקומיקס, הלא היא נציגתנו בהוליווד: גל-גדות עצמה, וונדר-וומן.
וונדר-וומן, שלפני שנה נחגגו לה 80 שנה להופעתה הראשונה, הופיעה ב-1941 בחוברת הפופולארית All-Star Comics. היא היתה חלק מחיל החלוץ שממנו נוצרה בהמשך
הוצאת הענק, DC. החוברת כללה בתוכה גיבורי-על נוספים שהשתייכו ל"חברת הצדק" של ארה"ב (מעין גירסה ישנה יותר לליגת הצדק, שהופיעה אחר כך, שבה נמנו גיבורים
מפורסמים אחרים כמו, סופרמן ובאטמן). וונדר-וומן הייתה יוצאת דופן בכך שהייתה הגיבורה האישה הראשונה בקליקה שהיתה בלעדית של גברים.
היא הופיעה על רקע מלחמת העולם השנייה: סטיב טרבור, סוכן במודיעין צבא ארה"ב, מסתבך בניסיון סיכול של תחבולה של מרגלים גרמנים ונוחת נחיתת אונס על אי שייקרא לימים
ת'מיסקרה, אי האמזונות. צאצאיות האלות הבכירות מהמיתולוגיה היוונית לוקחות את המשמורת על החייל האבוד. כשהן נדרשות על ידי האלות להחזיר את סטיב לארה"ב, בשביל
להשלים את שליחותו הפטריוטית החשובה, נבחרת לעשות זאת לא אחרת מאשר בתה של מלכת האמזונות: וונדר-וומן עצמה.
כך נולד המיתוס של אשת הקומיקס הראשונה. אבל ההיסטוריה מאחורי וונדר-וומן מעניינת לא פחות:
וויליאם מולטון מרסטון, יוצרה המקורי של וונדר-וומן, היה למעשה פסיכולוג אמריקאי בעל שם וממציא, שמיוחסת לו המצאת האבטיפוס של מכשיר הפוליגרף (פרט שמתיישב באופן
חינני עם אחד האביזרים המזוהים ביותר עם וונדר-וומן, הלא הוא "לאסו האמת". דבר שמאלץ את אלו שנקשרים בו לדובב את צפונות לבם הנסתרות ביותר). הוא נעזר באשתו
להמצאת המקור של הדמות והעיצוב שלה.
מרסטון היה פמיניסט מוצהר שנאם באופן חופשי את משנתו הנבואית, על כך שבעוד 100 שנה נשים צפויות לקחת את המושכות על השליטה בעולם. הוא הזין לתוך דמותה של וונדר-וומן
(שנקראה בשם הפרטי "דיאנה" רק בסוף הסיפור) ערכים מעצימים שהאמין בהם: כוח פיזי, מנהיגות, יוזמה ואומץ-לב.
"אפילו נשים לא מעוניינות להיות נשים כל זמן שהמאפיינים הנשיים של החברה שלנו חסרים כוח, פעולה ועוצמה", הוא אמר.
ניתן להבין את הסיבה שבגיליונות הבאים של וונדר-וומן אנו מוצאים אותה מבצעת כל מיני פעולות מדהימות, שיוחסו עד אותה תקופה בעיקר לגברים. כמו למשל, כשהיא מוליכה חיילים
אמריקאים לשדה הקרב כנגד מדינות הציר, מגלה גילויים רפואיים חדשניים ואף נבחרת, בגיליון שיצא בשנת 1943, לנשיאת ארה"ב.
הסיפור של וונדר-וומן הקדים את זמנו, ואף נכבש תחת גלגלי השמרנות. מאוחר יותר, בסוף מלחמת העולם הראשונה ולאחר מותו של מרסטון, היא נסוגה חזרה לערכים השוביניסטיים
הטיפוסיים לזמן-מה. אך את וונדר-וומן לא היה ניתן להחזיק זמן רב בשלשלאות והיא פרצה מחדש כמודל השראה לארגונים פמיניסטים, כבר בשנות ה-60.
אנחנו עד היום זוכים לראות את וונדר-וומן במדיה השונה: בסרטים, בצעצועים, בתחפושות ובקומיקס, ונמשיך כנראה לראות אותה עוד זמן רב – כסמל להעצמה נשית.
אילו גיבורות השפיעו עליכן בילדות, והאם היה להן אותה השפעה כמו שהייתה לוונדר-וומן על בנות ברחבי העולם?...
לצורך כתבה זו הסתייענו באתר: Wonder Woman’s Surprising Origins - HISTORY

רוצים לקרוא עוד על וונדר-וומן?
בואו לבקר באוסף הקומיקס בספריית יצחק שדה, רחוב רמז 6 ראשון-לציון,
פתוח בימים ראשון-שלישי, חמישי, בין השעות 14:00 -19:00 ובימי שישי בין השעות 9:00 -13:00
הטלפון של הספרייה: 03-9674274
להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של אוסף הקומיקס, לקבלת עדכונים על הכותרים החדשים שמגיעים וחדשות מעולם הקומיקס, לחצו על הלינק הבא:
https://chat.whatsapp.com/DcKgzSaPg1xB4K3tUP2Xlk

____________________________________________________________

ז'אנר הרומן הרומנטי

חג שמח לכל האוהבים, האהובים ומחפשי-האהבה!

אהבה מאז ומעולם הייתה במרכז חיי אדם. הרגש הנפלא הזה שגורם לנו לפרפרים בבטן, לתחושת ריחוף ולהתלהבות, רק מהמחשבה על ערב רומנטי לאור נרות, עם יין ועם תשוקה באוויר...
מיטב המשוררים והסופרים הקדישו מקום של כבוד לאהבה ביצירות ספרותיות רבות - שירים, סיפורים ורומנים. אהבה רומנטית נתפסה לאידיאל במערכת הזוגית ולשאיפה אליה. עצם |
המילה "רומנטית " אומרת לנו הרבה, אהבה כמו ברומנים...
נשאלת השאלה האם כל רומן שדן באהבה נחשב לרומן רומנטי?
איגוד מחברי הרומן הרומנטי בארצות הברית מגדיר "רומן רומנטי" כספר אשר עוסק באהבה רומנטית בין שני אנשים שמנסים לבנות זוגיות שמסתיימת באופן אופטימי – חתונה או אירוסין
(היי, אבל זו ההגדרה שלהם לא שלנו). לז'אנר הזה קיימות גם תת-קטגוריות: רומן רומנטי היסטורי, רומן רומנטי פנטזי, רומן רומנטי ארוטי וכו'.
קצת היסטוריה:
עוד מתקופת יוון העתיקה מוכרות לנו מספר יצירות רומנטיות כמו "דפניס וחלואה". בימי-הביניים רואים ביצירות ספרותיות דמות של אישה אלוהית, בעלת יופי ואופי נדירים. אבל הדגש
העיקרי בעלילה מתמקד באירועי מלחמה, במאבקים בחצרות וכו'. 
את תחילתו של ז'אנר הרומן הרומנטי מייחסים לרומן של סמואל רצ'רדסון – "פמלה" (1740). הרומן היה מאוד פופולרי בזמנו וגרם לשינויים רבים בהרגלי הקריאה. ג'יין אוסטין הכירה
את הרומנים של רצ'רדסון והתחילה לכתוב בז'אנר הזה. כתיבתה של אוסטין הייתה שונה מאוד, כי הדמויות היו מובנות, הסביבה החברתית תוארה בצורה מופלאה וכמובן האהבה עמדה
במרכז העלילה ("גאווה ודעות קדומות"). הדמויות של אוסטין כבר לא היו אידיאליות, הם היו אנשים עם חסרונות ועם יתרונות.
האחיות ברונטה תרמו רבות להתפתחות הז'אנר והוסיפו אלמנטים נוספים לרומנטיקה כמו, גוטיות, פנטזיה, אהבה על סף קצה של כישלון ….
הספרים של אוסטין וברונטה הפכו לקלאסיקה עולמית לא רק במסגרת ז'אנר הרומן הרומנטי. 
מלחמת העולם הראשונה גרמה לשינויים חברתיים ורגשיים. הצימאון לאהבה יפה היה מורגש באווירה ונתן תנופה חדשה לז'אנר הרומן הרומנטי.
בשנת 1921 התפרסם ספר של ג'ורג'ט הייר," עש שחור", שנחשב לתחילתו של הז'אנר הרומן הרומנטי העכשווי.
המהפכה המינית של שנות ה-70 גרמה לשינוים מהותיים של הז'אנר. נשיקות תמימות (כן, היו גם כאלה:) הפכו בהדרגה לסצנות יותר נועזות לאותה תקופה. שינוים במגמות חברתיות גם
גרמו לנשים לחקור את הרצונות שלהן. בשנת 1972 בספרה של קטלין וודיווס, "הלהבה והפרח", הופיעו לראשונה סצנות מין והעלילה פתחה את דלתות חדרי-השינה. הספר של וודיווס
נחשב לתחילתו של ספרות רומנטית ארוטית ומציג לראשונה את המין כחלק חשוב בזוגיות ובלתי נפרד ממנה. זה גם הספר הראשון מסוגו שהתפרסם בכריכה רכה עם תמונות יפות של גבר
ואישה מאוהבים. 
כיום, ברחבי העולם, ספרי הרומן הרומנטי ממלאים את מדפי חנויות ספרים. הצלחתם האדירה במכירות אכן הוכיחה שיש ביקוש לסיפורים רומנטיים גם בזמננו. תעשיית הרומן הרומנטי
מגלגלת, רק בארצות הברית, מיליארד וחצי דולר מכירות בשנה!!!
אמנם הז'אנר נחשב ל"ספרות זולה" אך השאלה היא איך הוא מצליח בכל זאת לכבוש לבבות של כל כך הרבה אנשים שונים ברחבי העולם? מה סוד הפופולריות שלו? 
מדובר בספרות שנכתבת על ידי נשים ברובה וגם מיועדת לנשים, (כוח נשי!). אין לקהילת קוראי הספרות הרומנטית איפיון של מעמד כלכלי מסוים, גזע, העדפה מינית או רמת השכלה,
והיא מגוונת מאוד. מדובר בז'אנר-פנומן למרות הביקורות הספרותיות, למרות רמת כתיבה וקו העלילה הידוע מראש. זה סוג של המנון לאהבה, לתשוקה, לנשיות, ובכלל לתהפוכות, לתחושות
ולמעורבות. 
החוקרת ג'ניס ראדווי, שעסקה בנושא של חווית קריאת הרומנים בחייהן של נשים כתבה, "הנשים פונות לקריאת רומנים רומנטיים מאחר שהפעילות מאפשרת להן להזדהות זמנית עם גיבורה
הזוכה לכל תשומת הלב והדאגה של גבר יוצא מן הכלל". אולי זה מפלט ממציאות או צימאון שלנו לפינת החלומות:)
היום ישנם שינוים בהתייחסות לז'אנר. לדוגמא, משנת 2018 באוסטרליה יוצא כתב עת אקדמי Journal of Popular Romance studies שכולל מאמרים ומחקרים שעוסקים בנושא
הרומן הרומנטי ובכלל באספקטים שונים של האהבה (בגישה חופשית לכולם-קישור בהמשך). 
ההצלחה המסחררת של הז'אנר לא פסחה גם על ישראל בכלל ועלינו, קהילת "כותר ראשון", בפרט!!! כ-25 אחוז מכלל השאלות הספרים ב"כותר ראשון" הם השאלות של רומנים רומנטיים.
הז'אנר מככב גם ברשימת הספרים הדיגיטליים!!
קריאה נעימה ובילוי רומנטי מקסים ביום הנפלא הזה לכולנו!!!

רשימת רומנים רומנטיים לימים רומנטיים או בכלל
https://infocenters.co.il/kotarishon/query.asp?lang=HEB&dlang=HEB&module=search&page=criteria&rsvr=all&param=%3Cuppernav%3Eglobal%3C/%3E%3Cnob%3E0%3C/%3E%3Ccnob%3E0%3C/%3E%3Cdlang%3EHEB%3C/%3E%3Cnum_page%3Emainq%3C/%3E%3Cquery_operation%3Eload%3C/%3E%3Cquery_id%3E161%3C/%3E&param2=&site=kotarishon

ספרים דיגיטליים
https://www.e-vrit.co.il/Category/34/%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%99

למי שמעוניין להתעמק בלימודי אהבה ברמה אקדמית - כתב עת בנושא אהבה:)
https://www.jprstudies.org/

____________________________________________________________________________________________

עדה לבלייס, מדענית

"אישה צריכה להיות שני דברים: מי ומה שהיא רוצה".
קוקו שאנל

11 בפברואר הוא היום הבינלאומי של נשים במדע.
האם ידעתם שהמתכנתת הראשונה בעולם היתה אישה?
האם תיארתם לעצמכם שעקרונות התכנות, שמשתמשים בהם היום, מבוססים על רעיונות מבריקים של רוזנת יפה, בעלת חשיבה אנליטית בלתי רגילה?
אוגוסטה עדה ביירון נולדה בשנת 1815 בלונדון לברונית אן איזבלה מיהלנקה ולמשורר האנגלי הידוע ג'ורג' ביירון.

ביירון כתב הקדשה לבתו ביצירתו הידועה "עלייתו לרגל של צ'יילד הרולד" – "מקווה שאלוהים יעניק לה הכל, חוץ מכישרון לכתוב שירים....".
הוריה של עדה התגרשו כמה שבועות אחרי לידתה והיא נשארה עם אימה.

בילדותה, עדה סבלה מבעיות בריאות ובמשך שנתיים הייתה מרותקת למיטה. אימה של עדה הייתה ידועה כגאונית מדעים מדויקים וניסתה להקנות גם לעדה חינוך
מעולה בתחומים אלה. עדה זכתה לחינוך פרטי יוקרתי במתמטיקה ובמדעים. כשהייתה בת 13 כבר הצליחה להכין שרטוטים של כלי טייס שונים!
בגיל 17 עדה הוצגה לאצולה בריטית וזכתה בתואר – popular bell of the season!!!
עדה הרשימה לא רק ביופייה הנדיר אלא גם בהשכלתה וביכולותיה המתמטיות הפנומנליות. בשנת 1833 עדה הכירה את צ'רלס בבג', מתמטיקאי וממציא בריטי.
באותה תקופה הוא עסק בפיתוח מנוע אנליטי, מכונה שהתיימרה להיות "מכונת חישוב". בבג' שם לב ליכולות הלא רגילות של האישה הצעירה והתחיל לשתף אותה
בהמצאות שהמציא ובמחקרים שלו.
בשנת 1842 בבג' הציג את המכונה למהנדס צבאי ידוע – לויג'י מנבראה . לויג'י פירסם מאמר בצרפתית על סמך המידע מנאומו של בבג'. עדה תרגמה את המאמר
לאנגלית, ומכיוון שהיא למדה לעומק את עקרונות הפעולה של המכונה, היא העשירה את המאמר בהערות ובהסברים מפורטים.
באחת ההערות היא כתבה אלגוריתם לחישוב מספרי וזו בעצם.... שפת התכנות הראשונה - אוסף פעולות שהמכונה ביצעה על סמך חוקים מדויקים!!! האלגוריתם
של עדה היה מאוד מורכב.
בבג' עבד על פיתוח המכונה במשך 10 שנים, עדה הצליחה לנבא את עתידה של המכונה האוטומטית, אפילו שהייתה בתהליכי פיתוח. בהערותיה למאמר, עדה התייחסה
אפילו ליכולתה של המכונה לבצע פעולות באופן עצמאי, ובעצם הכוונה הייתה .....לבינה מלאכותית!!! כמו כן, עדה הביעה דעה בנוגע לשימוש נוסף במכונה - אפשרות
ליצור יצירות מוזיקאליות, סיפורים ואפילו שירים!!! העידן הטכנולוגי של אותה תקופה, היה רחוק מלהגשים את חלומותיה של עדה, אבל היא הצליחה לזהות את כיווני
התפתחותו העתידית של המדע. 
המכונה, "מנוע אנליטי" של בבג', נחשבה למחשב הראשון וכולל את הערותיה של עדה לתוכנה הראשונה, כולל הבאג הראשון שנמצא בחישובים. 
מעניין לציין שעדה עסקה גם בתחומי מדע נוספים, קצת מוזרים כמו פרנולוגיה - תאוריה שבודקת קשר בין אישיותו של אדם למבנה הגולגלת שלו ; ומסמריזם –תנועה
מדעית שטוענת שלבני אנוש יש כוחות מגנטיים שבעזרתם אפשר לתקשר...בקיצור היא הוסיפה קצת "רוח" למדע.

עדה נישאה בשנת 1835 לאציל בריטי, בשם וויליאם קינג לאבלייס, וילדה 3 ילדים. בעלה תמך כלכלית בעיסוקה של עדה במדעים.
עדה פנתה לבבג' בבקשה למצוא לה עוד מנחה להמשך עבודתה ובבג' ענה לה שבינתיים אין מתמטיקאי ברמה שלה.
באותה תקופה עדה הייתה מעורבת בפרשיות רומנטיות ונחשדה גם בבגידות (קצת רכילות .(…עדה הייתה גם ידועה כמהמרת, עם חיבה מיוחדת למרוצי סוסים. היא אפילו
חשבה יחד עם בבג' לפתח מנגנון מתמטי שיעלה את שיעורי הצלחה בהימורי מרוצים! כתוצאה מכך, המשפחה של עדה נכנסה לחובות ואמה נאלצה לכסות אותם….
עדה ביירון לאבלייס נפטרה בגיל 36 , בדיוק כמו אביה המפורסם....

עדה לאבלייס ובבג' קיבלו הוכרה מדעית רק במאה עשרים, כשהתחילו לכתוב אלגוריתמים ראשונים, ואז גילו שכבר במאה הקודמת היה ניסיון של עדה להכתיב פעולה למכונה.
לזכר פעילותה של עדה לאבלייס בחרו מהנדסי הפנטגון לקרוא את שפת התכנות "ADA", שפותחה בניסיון (אמנם לא מוצלח כל כך) לפתור את בעיית ריבוי שפות התכנות.
אנחנו שולחים מכאן את הצעתנו לנטפליקס לסדרת הדרמה עטורת הפרסים הבאה: "עדה לאבלייס of the bell – Algorithm"

מכונת חישוב:
https://collection.sciencemuseumgroup.org.uk/objects/co62245/babbages-analytical-engine-1834-1871-trial-model-analytical-engine-mill

הרצאה על עדה לבלייס:
https://www.youtube.com/watch?v=2UxjkGePZ48

_____________________________________________________________
פרטי שלי- יום הגנת הפרטיות 2022

בילדות אנחנו לומדים להכיר את מושג הפרטיות, השייכות ומפתחים את הזהות האישית שלנו. ישנו שלב שבו אנו אף נוהגים ברכושנות ומכריזים בפני חברינו כי חפץ מסוים הוא:
"שלנו מהבית!" ומסרבים להעבירו לרשות הרבים.
בשנים האחרונות, מאז כניסת רשת האינטרנט והרשתות החברתיות לחיינו, רובנו מנהלים במקביל לחיים הפיזיים שלנו גם חיים וירטואליים. תמונות אישיות, סיפורים חושפניים,
עובדות פוגעניות, או סתם מידע תמים, שיכול לשמש אנשים אחרים לפגוע בנו ובסובבים אותנו. אנשים נדיבים מאוד עם מה "ששלהם מהבית" והפכו את מושג הפרטיות לנזיל.
לפרסום התכנים ולחשיפה האישית יכולים להיות מניעים רבים כמו: רצון להפוך לכוכב רשת, רווח כלכלי, רצון לשיתוף ורכישת חברים. ואולם עלינו להבין מה המחיר שאנו משלמים בעבור החשיפה.
אם אתה שם אתה לא קיים! נכון?
ובכן הרשת אכן הפכה לחלק משמעותי מחיינו וכלי חשוב בעשייה החברתית, המקצועית והאישית של כולנו ולכן אי אפשר ל"היעלם" מהרשת. אף-על-פי-כן, פעילות ברשת האינטרנט עם חשיבה מושכלת
ועם ראייה רחבה וביקורתית, יסייעו לנו לשמור על עצמנו, המשפחה שלנו והמידע שלנו.
הנה כמה טיפים בשבילכם על "איך עושים את זה נכון":
1. מידע שעולה לרשת נשאר ברשת. לפני שתאשרו את פרסום הפוסט, חישבו על הסיכוי שבעתיד תרצו למחוק את המידע. חשוב להבין שהרשת זוכרת הכול! גם אם בהמשך תמחקו את הפוסט או את המידע
שבחרתם לשתף, המידע הזה כבר שם לו כנפיים והמריא למחוזות מרוחקים.

2. ברשתות החברתיות בחנו את הפרטיות של הפוסטים שלכם ושל הפרסומים שאתם מעלים (ציבורי, חברים בלבד). שילטו אתם במי יכול לצפות במידע שאתם מעלים.

3. הימנעו מחשיפת מידע אישי שיפגע בפרטיות שלכם או בזו של אנשים אחרים.

4. פירצה קוראת לגנב. הימנעו מפרסום מידע און ליין ועדכונים על מיקומכם או על מעשיכם.

5. אמור לי מי החברים שלך...
בחנו היטב מי החברים שלכם ברשתות החברתיות, אין סיבה לאשר לכל המעוניין גישה ישירה לסלון הבית שלכם.

6. App 2 u . התקינו אפליקציות מהחנויות הרשמיות בלבד. בשימוש באפליקציות בחנו את ההרשאות שנתתם לאפליקציות ואם אכן יש הצדקה להרשאות אלו. למשל, האם אפליקציית פנס חייבת לדעת היכן אתם
נמצאים? או מי אנשי קשר שלכם?

7. פרטי שלי. אל תמסרו סיסמאות אישיות או פרטים על התחברות לחשבונות שלכם לאף אחד. במידה שקיבלתם שיחת טלפון או הודעה המבקשים מכם להתחבר לחשבונות שלכם, או למסור מידע מסוג זה, צרו אתם
קשר ישירות עם החברה הרלוונטית או התחברו לחשבונכם ביוזמתכם, לא דרך קישור שקיבלתם עם הפנייה, ווודאו שאכן המידע שלכם לא בסיכון.

8. זכרו גם שבהתייעצות על מידע אישי בפורומים רחבים ברשת, וללא שמירה על האנונימיות שלכם, הפרטיות שלכם בסכנה. כמו כן, מידע זה יכול לשמש נוכלים ביצירת תרמיות "דיוג" (פישינג) תפורות ומותאמות
במיוחד בשבילכם.

9. פרטיות ובטיחות צועדים יחד לאורך כל הדרך. הקפידו תמיד על עדכוני תוכנה במועדם וודאו שיש מערכת אנטי וירוס במכשירים שלכם.

10. סיפרו עד עשר לפני פרסום פוסט או העלאת מידע. בידקו אם הקדשתם מחשבה לכל העקרונות שפירטנו עד עתה.

אנחנו מזמינים אתכם להגן על הפרטיות שלכם או לפחות להקדיש לכך מחשבה.
למידע נוסף ניתן ליצור קשר עם מידע ראשון במייל: meyda@rishon-lezion.org.il

 _____________________________________________________________________
אמא אווזה

אם אתם רוצים ילדים אינטליגנטים, קיראו להם סיפורי אגדות. אם אתם רוצים ילדים יותר אינטליגנטים, קיראו להם עוד סיפורי אגדות.
(אלברט איינשטיין)
מי מאתנו לא מכיר סיפורי אגדות קלאסיות: "לכלוכית", "היפהפייה הנרדמת", "חתול במגפיים" ואחרים? הם התפרסמו באלפי מהדורות וגרסאות אבל הגרסאות הכי מוכרות ומותאמות לילדים מיוחסים לשארל פרו.
חשבתם ששארל פרו חלם להיות סופר מעשיות לילדים? טעיתם ובגדול!!!
שארל פרו גדל במשפחה עשירה והיה בנו הצעיר של פרקליט עמיד בשירות הפרלמנט הצרפתי. הוריו דאגו להעניק לילדיהם חינוך מעולה. עוד בתקופת הלימודים פרו הצעיר התחיל לכתוב שירים וקומדיות. הוא התגלה
גם כאדריכל מצליח ואפילו מונה לתפקיד מרכזי בפיקוח על הבניינים והגנים מלכותיים. ב-1671 הפך פרו לחבר האקדמיה הצרפתית. הוא התפרנס כמזכירו של השר קולבר בחצרו של לואי הארבעה עשר.
בזמן שהיה מקורב לקולבר, הביע דעות בנושא מודרניזציה של ספרות וגרם לוויכוח בין הקדמונים והמודרניים. פרו היה שייך לתנועה המודרניסטית שטענה שספרות נמצאת בתהליכי התפתחות ועוד תציג לאנושות
 עולמות נפלאים ולא מוכרים. אחרי מותו של קולבר פרו נאלץ לפרוש ופנה לכתיבה.
שארל פרו אסף אגדות ידועות מן המסורת הצרפתית העממית וליקט אותם באוסף. ב-1695 התפרסם בפעם הראשונה קובץ מעשיות בחרוזים. ובשנת 1697 התפרסם ספר מעשיות בפרוזה: "סיפורים ואגדות מימים 
עברו עם מוסר השכל – אגדות אמא האווזה". הספר זכה להצלחה אדירה והפך ללהיט בסלונים ספרותיים צרפתיים!!!!
מי זאת בעצם "אמא אווזה"? התברר שבצרפת באותה תקופה זה היה כינוי עממי לאישה שמספרת מעשיות. הספר כלל אגדות קלאסיות מוכרות לכולנו: " החתול במגפיים", כיפה אדומה", "כחול-הזקן", "לכלוכית", 
"הפיות", ריקה בעל הכרבולת" ו"עוד חמור". רוב האגדות מבוססות על סיפורי פולקלור. פרו לא היה סופר ילדים וגם לא היה הראשון שעיבד סיפורי מעשיות. ברור שהוא הכיר היטב את קובץ סיפורי מעשיות של
'מבטיסטה בזילה שנחשב לקובץ מעשיות ראשון בספרות האירופית. ספר האגדות של בזילה כולל את הסיפורים "חתול במגפיים", "היפיפייה הנרדמת" ו"לכלוכית" שהיו מפורטים מאוד ועם סצנות אכזריות.
קהל היעד של פרו היה האצולה צרפתית לכן הגרסאות של פרו יותר מעודנות, מלוטשות, בלי סצנות אכזריות ומתאימות לילדים . המעשיות של פרו מרתקות, יש בהן מתח ודינמיקה כל הזמן, הן מלאות קסם, הומור, 
ניחוחות כפריים, תיאורים נהדרים של חיי האיכרים ושל האצולה באותה תקופה.
הספר נשא הקדשה ל"מדמואזל" כשלכולם היה ברור שהכוונה היא לאליזבט שרלוט, אחייניתו של מלך השמש, לואי ה-14. על הקדשה היה חתום פייר ד'ארמנקור, בנו של שארל פרו.
מעניין שעד היום חוקרי ספרות דנים בשאלה - מי באמת כתב את אותם סיפורי מעשיות "אמא אווזה"? שארל פרו בעצמו או הבן שלו?
יש מספר דעות בנושא – הגרסה הרשמית היתה שאת המעשיות שמעו פייר ואחיו מפי האומנת שלהם ואביו סייע בהוצאה לאור. לפי גרסה אחרת פרו אבא כתב רק את הגרסה בחרוזים, ודווקא סיפורים שמוכרים לנו 
מילדות נכתבו על יד בנו .ייתכן שהכנסת שם הבן והקדשה לאחייניתו של המלך היו אמורים לקדם את פרו הצעיר בסולם החברתי. ואולי שארל הסתיר את זהותו כמחבר בגלל שלא רצה לקשור את שמו למעשיות, 
כי לא נחשבו אז לז'אנר ספרותי גבוה.
כך או אחרת, אנחנו כקוראים, מייחסים היום לשארל פרו את הגרסאות המוכרות של המעשיות הקלאסיות. שמו של שארל פרו הופיע על גבי הספר רק 27 שנה אחרי מהדורה ראשונה!!!
המעשיות של פרו היו כל כך פופולריות, שלאחר הוצאתן החלו להופיע אין ספור קבצי מעשיות כך למשל, "אמא אווזה" הפך לשם נרדף לאסופות של שירי ילדים עממיים מן הארצות דוברות אנגלית. 
אבל בכל זאת רוב הקבצים לא זכו לתשומת לב רבה והם נשכחו עם הזמן. במאה ה-19 חלה התעניינות מחודשת בסיפורי מעשיות , בחלקה בשל עליית הנושא הרומנטיקה. האחים גרים המשיכו בכתיבת קבצי מעשיות
אך המעשיות המקוריות שלהם היו מלאות בסצנות אלימות ואכזריות.
כקוראים בוגרים כל אחד מאיתנו היום יכול לבחור בגירסה שאליה מתחבר אבל את הבחירה שלנו בילדות כבר עשינו:)

סרטון של דיסני על אמא אווזה:)
https://www.youtube.com/watch?v=QMarq0NSJf0

__________________________________________________________
היום הקצר בשנה ועוד קצרצרים

ב21.1-2 מציינים את היום הקצר ביותר של השנה. החלטנו לבדוק מה בעצם אומרת המילה "קצר" בספרות?

אריסטו בספרו "פואטיקה" (330 שנה לפנה''ס) קבע גבולות ועקרונות ברורים ונוקשים לסוגות ספרותיות (ז'אנרים ספרותיים). החל מימי הרנסנס הגדרות הסוגות וגבולותיהן נהיו יותר גמישים ואיפשרו חידושים בתחום. היום אנחנו רואים שינויים רבים בתפיסה של הגדרות וערבוב של הסוגות. אורך היצירה הוא אחד המדדים המבדילים בין יצירות ספרותיות, למשל, רומן ונובלה, סיפור ורומן וכו'. אבל, מובן שעלילת היצירה ומשמעותה חשובים ביותר ללא קשר לאורכה. כמה עובדות מסקרנות על כוחה של "מילה קצרה" ועל משמעותה:
1. מלך מקדוני פיליפ השני תכנן לכבוש את ספרטה היוונית. הוא פנה לתושביה במילים – "תיכנעו, כי אם אני אכבוש את ספרטה בכוח, אם אני אפרוץ את שעריה ואהרוס את כותליה, לא ארחם על אף אחד ואחריב את הכל!" התשובה שקיבל הייתה קצרה אך ברורה – "אם"....
2. סיפורו של א' הנרי ניצח בתחרות כתיבה על סיפור קצר – "הנהג התחיל לעשן, התכופף מעל מיכל הדלק כדי לבדוק אם יש מספיק דלק. הנפטר היה בן 23"... הסיפור עמד בקריטריונים של הגדרת התחרות שהיו, תחילת עלילה, שיא וסיכום (אמנם עצוב...)
3. יש טוענים שהסיפור הקצר והמרגש ביותר שייך לארנסט המינגווי – "נעלי ילדים למכירה. לא ננעלו אף פעם..."
4. מיני סיפור של סופר מגווטמלה, אאוגוסטו מונטרוסו, נחשב לסיפור הקצר ביותר בספרדית ואולי גם בעולם) - "כשהתעורר, הדינוזאור עוד היה שם".
5. מחבר השיר הקצר ביותר הוא ארם סארואין. קצת קשה לפענח אותו כי השיר... שילוב של האות m והאות n מחוברות, או האות m עם ארבע רגליים (תלוי בפרשן:) נסו לקרוא ותקשיבו למוסיקה!
6. השיר "פרעושים" שנכתב על ידי סטריקלנד גיליאן נחשב לשיר הקצר ביותר באנגלית. יש לו רק שתי מילים בלבד –Adam Had 'em.
סיפור מעניין - באחד הנאומים המתאגרף האגדי מוחמד עלי דן על שירה וביקש ממנחה האירוע ג'ורג' פלימפטון להקריא לקהל את השיר הקצר ביותר. פלימפטון הקריא שיר של גיליאן.
תגובתו של עלי הפתיע את כולם: "גם לי יש כזה Me? Whee…"". כך השיר של מוחמד עלי גם מוזכר ברשימות שירים הקצרים בעולם:)

היינו יכולים להמשיך את הרשימה אבל גם אנחנו יותר "קצרים" היום מהרגיל:) יום קצר שמח לכולם!!!

סרטון על השיר הקצר ביותר
https://www.youtube.com/watch?v=6F7quI-MbzY

כתבה על השיר הקצר ביותר
https://commonplacefacts.com/2019/10/24/what-is-the-shortest-poem/

מוחמד עלי - הנאום והשיר:)
https://www.youtube.com/watch?v=Jjqw2uddBGY

כתבה על הסיפור הקצר ביותר
https://theamericanscholar.org/the-shortest-story-ever-told/

__________________________________________________________________________________________

וולט דיסני

"אם אתה מסוגל לחלום זאת, אתה מסוגל לבצע זאת"
וולט דיסני

השם של וולט דיסני מוכר לכולנו עוד מילדות ומעלה זיכרונות של קסם. וולט דיסני נולד בשנת 1901 בעיר שיקגו, להוריו אליאס דיסני ופלורה קול. מגיל צעיר מאוד דיסני אהב לצייר קריקטורות. במקביל ללימודיו בתיכון, הוא למד במכון לאמנות. הוא נשר מבית ספר ולאחר שזייף את מסמכיו והתנדב לשרת בצלב האדום כנהג אמבולנס באירופה. 
כאשר חזר לארצות הברית וולט דיסני עבד בסטודיו לאמנות ויצר כרזות ומודעות לעיתון. בסטודיו פגש את האנימטור אב אייוורקס וניסה יחד איתו להקים חברה, אבל הפרויקט לא הצליח. באותה תקופה דיסני התחיל להתעניין באנימציה ופתח אולפן קטן, "NEWMAN LAUGH-O". למרות הצלחתם של סרטי האנימציה, האולפן לא הצליח ושקע בחובות.
אהבתו של דיסני לציור ולאיור הייתה מאוד גדולה, והוא לא ויתר על החלום גם לאחר הכישלונות הללו.

וולט דיסני עבר להוליווד, יחד עם אחיו גייס כספים, וב-1923 האחים פתחו סטודיו חדש "The Walt Disney" . מפה התחילה ההיסטוריה של "הקסם הדיסנאי" :).....
הסטודיו החל להפיק סרטי אנימציה קצרים, ובשנת 1924 יצא סרט אנימציה ראשון על אליס. סדרה של קומדיות על-פי "אליס בארץ הפלאות" הציגה שחקנית בתוך עולם מצויר.
הסדרה זכתה לתשומת לב רבה ולהצלחה.
השנים הראשונות של הסטודיו היו לא קלות מבחינה פיננסית אך דיסני הצליח להחזיר את החובות. הוא התחיל לחשוב על יצירת דמות מקורית וזה היה...
לא, לא מיקי מאוס!!. יחד עם "אב איוורקס" הם יצרו את הדמות הראשונה של דיסני - הארנב אוסוולד. הסדרה על "אוסוולד הארנב בר-מזל" הפכה ללהיט.
לאחר סכסוך עם אולפני "אוניברסל", דיסני איבד זכויות על המותג והחליט ליצור דמות מקורית חדשה. בהתחלה קרו לדמות..."מורטימור" @$%&???
אבל אשתו של דיסני, ליליאן חשבה שהשם "מורטימור" לא מתאים לעכבר קטן וחמוד ואז הציעה לקרא לו מיקי. מיקי מאוס הופיע פעם ראשונה בשנת 1927 בסרט "שגעון הטיסה" ("crazy plane").
כמה חידושים שהכניס וולט דיסני לעולם האנימציה:
• בשנת 1928 יצא סרט האנימציה "ספינת הקיטור וילי" שבו השתמשו בפעם הראשונה בצליל מסונכרן עם תנועה. וולט דיסני בעצמו דיבב את הדמות. האחים פליישר גם ניסו לשלב אנימציה וצליל אבל הליווי המוזיקלי המסונכרן של דיסני הצליח לגרום למהפכה בעולם הקולנוע.
• בשנת 1932, בסרט "פרחים ועצים", דיסני הכניס גם צבע, וזה היה לסרט האנימציה הראשון שזכה באוסקר.
• השינויים הטכנולוגים עם שילובה של גרפיקה מהממת הביאו בסופו של דבר את דיסני לרעיון להפקת סרט אנימציה באורך מלא: "שלגיה ושבעת הגמדים" שיצא ב-1937.

דיסני הפיק יותר מ-100 סרטים שרבים מהם הפכו לקלאסיקה אהובה. הוא היה מועמד לאוסקר 59 פעמים, זכה באוסקר 26 פעמים וגם בפרסים יוקרתיים אחרים. דיסני לא המציא את האנימציה או את הקולנוע, אבל תרומתו לתחומים האלה אדירה.
בשנות ה-50 דיסני התחיל להתעניין.... ברכבות מוקטנות שבנה במו ידיו והכין מסלול סביב ביתו:) ומכאן בהמשך הגיע הרעיון הגדול של פארק השעשועים ענק!!! פרויקט בניית "דיסנילנד" היה פנטסטי אבל דרש תכנון מוקפד והשקעה פיננסית עצומה. דיסני הסכים לתת זכות שידור לערוץ abc וכך זכה לתמיכה משמעותית. הוא בעצמו הנחה תוכנית שבועית, "שעה בארץ פלאות" שבה הציג סרטי אנימציה. באותה תקופה התחיל אפילו לחשוב על תכנון עיר שעשועים שלמה!!! האיש והאגדה....
סרט האנימציה האחרון של דיסני היה "ספר הג'ונגל".
וולט דיסני נפטר בשנת 1966 לאחר שהשאיר לכולנו עולם קסום של פנטזיה, של אגדות, של דמויות מרתקות ושל שמחה!
עוד אחד לסיום. בשנת 2003 הושלם סרט אנימציה פרי עבודתם המשותפת של דיסני וסלוודור דאלי "Destino"("גורל")!

למי שרוצה ללמוד עוד על דיסני אספנו עבורכם מקורות מידע:
סיפורו של וולט דיסני ומיקי מאוס בפודקסט של "ערוץ כאן"
https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=15607

פודקסט דיסני "אבק הפיות"
https://open.spotify.com/show/0XaWB14W9xYC2B6x5yGIYd?si=99yjjtAHRbqM4NgzsSCZzw&nd=1

סיור בדיסנילנד בהדרכתו של וולט דיסני
https://www.youtube.com/watch?v=Uz__bJTlOjk

דמות מקורית ראשונה של דיסני– הארנב אוסוולד
Oswald The Lucky Rabbit 1927-1931 - YouTube

סרטים ראשונים עם מיקי מאוס
https://www.youtube.com/watch?v=BBgghnQF6E4&t=33s
https://www.youtube.com/watch?v=kCZPzHg0h80&t=208s

סרט האנימציה Destino - פרי עבודתם המשותפת של דיסני וסלבדור דאלי
https://www.youtube.com/watch?v=y_TlaxmOKqs

היסטוריית דיסנילנד
https://www.youtube.com/watch?v=9GDghJ2_xPI

____________________________________________________________________________________

יום זכויות האדם

"מדינת ישראל ... ; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; ... ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות". (מתוך מגילת העצמאות 1948)
לנוסח המלא באתר הכנסת: https://m.knesset.gov.il/about/occasion/pages/declaration.aspx
10 בדצמבר הוא יום זכויות האדם, לציון ההצהרה הבינלאומית של האו"ם על זכויות אדם בסיסיות בשנת 1948. מדינות רבות נוהגות לאמץ את ההכרזה ולדאוג להגן על הזכויות הבסיסיות של כולנו כבני אדם. גם בישראל זכויות האדם הבסיסיות שלנו מעוגנות במסגרת חוקי יסוד וחוקים נוספים.
למידע נוסף על היום מתוך אתר האו"ם: https://www.un.org/en/observances/human-rights-day/know-your-rights
מידע וידע הם משאב חשוב ביותר ביכולתו של האדם לפעול למיצוי זכויותיו והן תורמות רבות לאיכות חייו ולבריאותו. ספריות ציבוריות בארץ ובעולם כולו חרטו על דגלן את "זכות הציבור לדעת" והן עוסקות באצירת מידע ובהנגשתו לציבור.
באתר עלתה ההרצאה מהכורסא בנושא זכויות אדם: "משדות הכותנה אל הבית הלבן" עם בנצי גורן. לצפייה בהרצאה ולמידע נוסף:

הזכות שלכם לדעת היא הזכות שלנו לתת שירות, לכן צירפנו כמה קישורים חשובים עבורנו כאזרחים :
"כל זכות" הוא מאגר המידע המקיף ביותר על זכויות תושבי ישראל ועל הדרך למימושן:
https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99
מנוע הזכויות - נמצא כרגע בהרצה ומציג רק זכויות של אזרחים ותיקים ואזרחים עם מוגבלות
https://mybenefits.gov.il/
ביטוח לאומי
 https://www.btl.gov.il/AllRights/Pages/default.aspx
כל הבריאות - כל הזכויות הרפואיות שלכם
https://call.gov.il/infocenter/index?page=home
מרכז המידע שלנו -" מידע ראשון" - ישמח לתת לכם מידע נוסף בנושא, כאן תיצרו איתנו קשר: 
https://www.kotar-rishon-lezion.org.il/2017/02/09/%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96-%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a5-%d7%9c%d7%aa%d7%95%d7%a9%d7%91/

_________________________________________________________________________________________________

יום אבטחת המחשב

מה בין "נס גדול היה פה" ואבטחת המידע שלכם ?
יום שלישי פעמיים כי טוב: היום בערב נדליק נר שלישי של חג החנוכה ובנוסף, היום 30 בנובמבר מציינים את יום אבטחת המחשב.
כולנו נוהגים לעשות שימוש יום יומי במחשבים, בטלפונים חכמים, בטאבלטים ובמכשירים דיגיטליים חכמים נוספים. מכשירים אלה מסייעים לתקשורת שלנו ומשמשים אותנו לצרכי עבודה ולצרכים אישיים. המון מידע שלנו נשמר ברשת האינטרנט ועל גבי מכשירים אלה. בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בפעילות האקרים ובפשעי סייבר שפוגעים באבטחת המידע שלנו.
אנחנו לא מאמינים שהגנה על המידע שלכם היא רק בגדר נס, ולכן לכבוד חג האורים חשבנו להאיר את עינכם בכמה טיפים להגנה על אבטחת המידע שלכם ועל שמירת הפרטיות שלכם ברשת.
הרשו לנו לסובב עבורכם את סביבון החג..
'נ'-נוזקות
נוזקות הן כלים המשמשים האקרים (פצחנים) לפגוע בנו ובאבטחת המידע שלנו.
לימדו להכיר את האיומים האפשריים ואת דרכי ההדבקה בהם. הקפידו לא ללחוץ על קישורים ולא להוריד קבצים שהתקבלו בדוא"ל, בוואטסאפ או בהודעות, לפני שביררתם מול השולח במה מדובר.
דאגו ליצור קשר ישירות עם הפונה, ולא דרך השבה להודעה או לדוא"ל שקיבלתם. בצעו עדכוני תוכנה תדירים וודאו שימוש באנטי-וירוס, שיוכלו למנוע פגיעה של הנוזקות.
ג- גיבוי
לפעמים הדרך הפשוטה ביותר להגן על עצמכם ועל המידע שלכם, היא לדאוג לגיבוי המידע החשוב לכם. כך במקרה ותחוו תקיפה של האקרים שהובילה ל"חטיפת" המידע שלכם או למחיקתו, תוכלו לשחזרו בקלות בעזרת הגיבוי שיצרתם מבעוד מועד.
ה-הגדרות והרשאות
הקפידו על בדיקת הגדרות האבטחה והפרטיות שלכם.
השתמשו בסיסמאות חזקות וייחודיות לחשבונות שלכם. הוסיפו אימות דו-שלבי בגישה לדוא"ל, ברשתות חברתיות ובאפליקציות להעברת מסרים.
בחנו את ההרשאות שניתנו לאפליקציות (יישומים) שמותקנות במכשירים שלכם. בדקו בצורך לתת הרשאות לאותן אפליקציות. לדוגמה, האם לאפליקציית "הפנס" אכן יש צורך במתן הרשאה לגישה
לאנשי הקשר שלכם או למיקום שלכם????
פ-פרטיות
לעיתים אנחנו משלמים את מחיר אובדן הפרטיות עבור השימוש במכשירים הדיגיטליים והאפליקציות שמותקנות עליהם. שימרו אתם על הפרטיות שלכם ככל שניתן. ברשתות החברתיות בחנו את הפרטיות של הפוסטים ושל הפרסומים שלכם (ציבורי, חברים בלבד). הימנעו מחשיפת מידע אישי שיפגע בפרטיות שלכם או של אנשים אחרים. הימנעו מפרסום מידע און ליין על מיקומכם ועל מעשיכם.
חנוכה שמח!

אנחנו לא נשאל איפה אתם מדליקים היום נר שלישי ועם מי, כי חשובה לנו הפרטיות שלכם.
המשיכו לסובב את הסביבון וללמוד עוד איך להגן על המידע שלכם.
מידע נוסף וטיפים ניתן למצוא באתר מערך הסייבר הלאומי https://www.gov.il/he/departments/israel_national_cyber_directorate
באתרBLOCK מבית היוצר של איגוד האינטרנט הישראלי https://block.org.il/
מרכז המידע שלנו-'מידע ראשון' ישמח לתת לכם מידע נוסף בנושא, היכנסו לאתר שלנו למידע נוסף על איך יוצרים איתנו קשר
https://www.kotar-rishon-lezion.org.il/2017/02/09/%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96-%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a5-%d7%9c%d7%aa%d7%95%d7%a9%d7%91/

_________________________________________________________________________________________________

שטפן צוויג
"יש בכוחנו להימלט מכל דבר, מלבד ממצפוננו."
שטפן צוויג

היום 28.11 מציינים 140 שנה להולדתו של שטפן צוויג (28.11.1881).
שטפן צוויג נולד בווינה למשפחה יהודית אמידה. אביו היה יצרן טקסטיל ואמו בת של בעל בנקים יהודי-אוסטרי. ב-1899 שטפן סיים לימודים בגימנסיה והתחיל ללמוד גרמניסטיקה ורומניסטיקה
באוניברסיטת וינה וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה.
ב-1901 בגיל 20 הוא פרסם קובץ שירים "מיתרים כסופים", וב-1904 התפרסמו הנובלות הראשונות של הסופר.

בתום הלימודים באוניברסיטה, צווייג ביקר בלונדון, בפריז, באיטליה, בספרד, בהודו, בקובה וכתב מספר מסות. במלחמת העולם הראשונה הוא התנדב בצבא כעיתונאי צבאי. לאחר שחרורו משירות צבאי, עבר לשוויץ ועבד בעיתון "נויה פרייה פרסה". חוויות קשות מהמלחמה גרמו לו להתנגדות נחרצת לפעילויות צבאיות. הוא התיידד עם רומן רולן, סופר צרפתי ופציפיסט ידוע, הקדיש לו מסה מרגשת
ואפילו קרא לו "המצפון של אירופה".

את היחס שלו למלחמות, שטפן צוויג מבטא בצורה אלגורית בנובלה "הגדת היונה השלישית": מתיבת נוח שחררו 3 יונים, הראשונה חזרה ולא הביאה שום דבר, השנייה חזרה עם עלה-זית והשלישית מסתובבת כל הזמן מעל כדור הארץ בניסיון למצוא מקום שקט ללא מלחמות.... ב-1917 הוצג בציריך לראשונה מחזה פציפיסטי של צוויג - "ירמיהו".

ב-1919 צוויג חזר לאוסטריה והתחתן עם פרדריקה פון וינטרניץ. בתקופה הזאת הוא כתב סיפורים, דרמות, נובלות. ב-1922 התפרסמה אחת הנובלות המקסימות והידועות של הסופר, "מכתב של אלמונית", שזכתה לביקורות מעולות ולתגובות מלהיבות של הקוראים. ב-1928 צוויג ביקר בברית-המועצות לחגיגות המאה של לב טולסטוי. הוא כתב מסה על מצבה הקשה של האינטליגנציה הרוסית ועל העוני במדינה.

ב-1933 עם עלייתם של הנאצים לשלטון בגרמניה, החל צוויג להידחק מן העולם הספרותי והתרבותי של אירופה. הנאצים שרפו את ספריו ואסרו את פרסומם בגרמניה. ב-1934 הוא עזב את אוסטריה ועבר ללונדון, שם נישא בפעם השנייה לשרלוט אלטמן.

הנובלות המפורסמות של צוויג: "אמוק", "משחק המלכים", "מנדל הספרים", "במבוכת הרגשות", "24 שעות בחיי האישה", נכתבו בין השנים 1922 - 1941. נשאלת השאלה, מה בעצם גרם לקוראים באותם שנים קשות להתלהב כל כך מהכתיבה של צוויג? הנובלות התאפיינו בסגנון מיוחד שמשלב סיפור מרתק עם פרשנות פסיכולוגית.
רוב האירועים בנובלות התרחשו בטיולים, לפעמים נעימים, לפעמים מסוכנים מאוד, או במעברים בין מקום למקום. האירועים גרמו לתחושה דינמית של החיים, תחושה של דרך שאנו הולכים בה כל הזמן. במרכזה של כל נובלה יש מונולוג, וידוי של גיבור ראשי. המונולוגים של הדמויות מרגשים במיוחד, כנים וגורמים לנו להזדהות איתם, להתרגש, לשמוח וגם לבכות...
סטפן צוויג כתב גם מספר ביוגרפיות של דמויות היסטוריות וביוגרפיות של סופרים: מרי סטיוארט, מרי אנטואנט, ארסמוס מרוטרדם, בלזק, דיקנס ואחרים. הביוגרפיות התבססו על חומר היסטורי אבל צוויג הוסיף להם נושאים פסיכולוגיים ובחלקם יש גם אירועים דמיוניים. צוויג אפילו הגדיר בעצמו את הז'אנר כ"ביוגרפיה רומנטית".
אסתטיקה, רומנטיקה, סימבוליות ופסיכואנליזה מציינים את כתיבתו הנפלאה של צוויג. חלק מספריו דנים גם בנושאים יהודים כמו "המנורה הגנוזה", וספרו האוטוביוגרפי "העולם של אתמול", מציג פנורמה של התרבות האירופאית בדורו, ואת הנושא של אנטישמיות ופופוליזם גרמני. האוטוביוגרפיה נחשבת לספר המוכר ביותר של צוויג ולאוטוביוגרפיה חשובה בספרות העולמית. 
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה צוויג נסע לארצות הברית וביקר גם בארגנטינה, בפרגוואי ובברזיל. ב-1941 צוויג היגר לברזיל יחד עם אשתו השנייה .
שטפן צוויג היה אדם מרתק שזכה לתהילה עוד בחייו.
התחושה של בדידות וניתוק מהעולם ומהתרבות האירופאית, גברה אצל הסופר כששהה בברזיל עם אישתו. וב-1942 צוויג ואשתו החליטו להתאבד באמצעות נטילת תרופות. 
במכתב התאבדות הוא כתב: "אני מרגיש צורך למלא חובה אחרונה: להודות מקרב לב לארץ הנפלאה הזאת, ברזיל, שהעניקה לי ולעבודתי אכסניה טובה כל כך. בכל יום למדתי לאהוב יותר ארץ זו, לא הייתי מבקש לבנות את חיי מחדש בשום מקום אחר, לאחר שעולמה של לשוני שלי שקע ואבד לי ומולדתי הרוחנית, אירופה איבדה את עצמה לדעת"

ספרים של סטפן צוויג ב"כותר ראשון"
https://infocenters.co.il/kotarishon/query_ext.asp?query=227&site=kotarishon&lang=HEB

כתבה על סטפן צוויג בבלוג של הספריה הלאומית
https://blog.nli.org.il/zweig-2/

שטפן צוויג בפרוייקט בן יהודה
https://benyehuda.org/author/801

פריטים מתוך קטלוג הספריה הלאומית – עזבונות של שטפן צוויג
https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL002645087/NLI   
https://www.yadvashem.org/he/education/educational-materials/books/exile-materials.html

ספרים דיגיטליים של שטפן צוויג
https://www.e-vrit.co.il/Author/3332/%D7%A9%D7%98%D7%A4%D7%9F_%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%99%D7%92 
https://eleven.co.il/jews-in-world/literature-journalism/14593/

__________________________________________________________________________________________________

דוסטויבסקי

לדברים קטנים יש חשיבות. בגללם אנו תמיד תועים בדרכנו"
מתוך "החטא ועונשו", פיודור דוסטוייבסקי

החודש מציינים 200 שנה להולדתו של פיודור דוסטוייבסקי ו- 155 שנה לצאתו של הרומן "החטא ועונשו".
פיודור דוסטוייבסקי (11.11.1821- 09.02.1881) נחשב לאחד מגדולי הסופרים במאה ה-19, ומן הדמויות המרכזיות בתולדות של הספרות הרוסית ושל הספרות העולמית.
חייו היו מלאי תהפוכות: הצלחה אדירה ועוני מחריד, הימורים כפייתיים ופנייה לנצרות, ישיבה שנים של גלות וכלא. עוד בחייו הסופר זכה לכינוי של גאון.
דוסטוייבסקי נולד במוסקבה לאבא רופא ואימו היתה ממשפחת סוחרים. ב- 1838 הוא התחיל את לימודיו באקדמיה של חיל ההנדסה בסנט-פטרבורג למרות שהתעניין יותר בספרות.
הוא בילה את מרבית זמנו בקריאת ספרים. בשנת 1847 החל דוסטוייבסקי לבקר ב"חוג פטרשבסקי". הקבוצה נהגה להיפגש כדי לדון ברעיונות סוציאליסטיים וליברליים. בשנת 1849
בפקודתו של הצאר, חברי המשטרה החשאית עצרו את חברי החוג באשמת בגידה במשטר ובאחזקת חומרי קריאה אסורים. דוסטוייבסקי נידון למוות בירייה יחד עם שאר העצורים.
גזר דינו הומר ל-4 שנות מאסר עם עבודות פרך בסיביר.
במהלך שהותו הממושכת בסיביר בתנאים קשים, גילה דוסטוייבסקי מחדש את כוח האמונה הנוצרית. הוא הסביר את ההצלה ממוות כהפגנת כוח עליון דתי. בסיביר הוא היה עד לסיפורים
קשים של אסירים אחרים ולא היה בטוח שישרוד את התופת. רק אחרי שהשתחרר, התחיל לחשוב על כתיבה. חוויות קשות מהשנים ששהה במחנה מצאו ביטוי ביצירות שלו בהמשך.

"החטא ועונשו" נחשב לאחד הרומנים הכי ידועים של הסופר.
היסטוריית כתיבת הרומן מאוד מעניינת ובעצמה מהווה חומר לרומן מרתק.
ב1864 דוסטוייבסקי מתחיל לכתוב את רומן "השיקורים" שבו בפעם הראשונה מוצגות חלק מהדמויות שמופיעות אחר כך ב"חטא ועונשו". ב-1865 הוא היה זקוק לכסף וחתם על חוזה
עם הוצאה לאור על כתיבת רומן חדש תוך שנה. כמו כן, נתן למו''ל זכויות מלאות לפרסום חלק מיצירותיו. לאחר החזרת חובות כספיים וקבלת מקדמה דוסטוייבסקי נסע לחו''ל ו... הפסיד
את כל הכסף בהימורים!!! הסופר נקלע למצוקה כלכלית ונשאר אפילו בלי אוכל... בנסיבות האלה הוא העלה רעיון לכתוב מהר סיפור על רצח. בהתחלה כתב יומן וידוי של פושע ואחר כך
הכניס דמויות חדשות ואירועים. הרומן היה כמעט גמור אבל פתאום דוסטוייבסקי החליט.... לשרוף את כל הספר!!!!! בגרסה הבאה הרעיון של הרומן הופך להיות מורכב יותר, הצטרפו אליו
דמויות חדשות ונושאים פילוסופיים. הוא לא הצליח לסיים את הרומן בזמן שהתחייב למו''ל, ושלח לו.... רומן אחר – "המהמר" שגם נכתב באותו תקופה! לאחר מכן הסופר חוזר לעבודה על
"החטא ועונשו". פרק ראשון של הרומן התפרסם בכתב עת "רוסקי וסטניק" וזכה לביקורות טובות. לאחר שהרומן התפרסם בחלקים, דוסטוייבסקי החליט להוציא אותו כספר שלם.

הגיבור הראשי של הרומן הוא סטודנט צעיר רוסי עני בשם רודיון רסקולניקוב. רסקולניקוב נקלע למצוקות כלכליות ונפשיות ומתוארת אווירה של עוני מחריד ודוחק, של יאוש ושל פחד. בנקודת
משבר הסטודנט מפתח תיאוריה של חלוקת אנשים ל"רגילים" ו"לא רגילים". הוא מחליט לרצוח מלווה בריבית זקנה ואת אחותה. יש הטוענים שבסיסו של הרומן הוא סיפור רצח ושוד אמיתי של
שתי נשים על ידי צעיר רוסי. התיאוריה של רסקולניקוב מביא אותו לאמונה שהוא אדם לא רגיל ויכול להיות גם מעל החוק.
אנחנו חווים יחד עם הגיבור ייסורי נפש עמוקים. בוצע לא רק רצח של הזקנה אלא נרצחה גם נשמתו של הגיבור.

"האם את הזקנה רצחתי? את עצמי רצחתי ולא את הזקנה!
לא אדם הרגתי, עיקרון הרגתי! "

דמותו המרתקת של הרוצח מכילה שני צדדים שמתנגשים: צד אחד אוהב אנשים ללא שום תמורה, ועם חסד ללא גבולות וצד אחר בו שונא אנשים שאין להם תועלת בחיים לדעתו. הסופר כל הזמן מדגיש
שינוים באופי של הגיבור והופך אותו לדמות דינמית ומרתקת. עימות בין רסקולניקוב לבין החוקר, לאחר הרצח, מהוויה הרפתקה ספרותית יוצאת דופן, והופך לאחד הנושאים המרכזיים בספר.
הדיאלוגים מתנהלים נסובים סביב נושאים פילוסופיים והחוקר משוכנע שבסופו של דבר רסקולניקוב יישבר בחקירה המשטרתית. ייסורי מצפון גורמים לרסקולניקוב להודות ברצח.

"החטא ועונשו" זכה להצלחה עולמית מסחררת ותורגם לעשרות שפות. התרגום הראשון לעברית יצא לפני קום המדינה ב-,1926 בהוצאת שטיבל בוורשה, על ידי אחד מחלוצי הספרות העברית
המודרנית, חיים יוסף ברנר. מאז הספר תורגם לעברית מספר פעמים. התרגום האחרון על ידי פטר קריקסנוב שהתפרסם ב-1995 בהוצאת ידיעות אחרונות.

דוסטוייבסקי כתב רומנים, סיפורים קצרים ומאמרים. מיצירותיו הידועות ביותר: " אנשים עלובים", "הכפיל"", המתבגר""' כתבים מן המרתף"" ,המהמר", " אידיוט" ואחרים. אך ל"חטא ועונשו"
יש מקום מיוחד משלו. יש בספר משהו שגורם לנו, הקוראים, לחזור שוב לקרוא את הספר כדי לחוות את פניניי הכתיבה המדהימה של דוסטוייבסקי.

ספרים של דוסטוייבסקי בספריות "כותר ראשון"
https://infocenters.co.il/kotarishon/query_ext.asp?query=223&site=kotarishon&lang=HEB

הרצאה של אלכס גנדלר – "למה אתם צריכים לקרא את "החטא ועונשו"
https://www.ted.com/talks/alex_gendler_why_should_you_read_crime_and_punishment/transcript?language=he

ספרים דיגיטליים של פיודור דוסטוייבסקי
https://www.e-vrit.co.il/?gclid=Cj0KCQiA-K2MBhC-ARIsAMtLKRu6lplKGhbNJpUiHNAqKhChjzr990PXcjQcKCYD1fZF3w1oGMZxxjYaAp0pEALw_wcB

https://telaviv.libraryreserve.com/10/50/iw/SearchResults.htm?SearchID=37605527s&SortBy=Relevancy

ספרי עיון על פיודור דוסטוייבסקי
https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=102730596&nTocEntryID=102731545

סרטון באנגלית על דוסטוייבסקי ו"החטא ועונשו"
https://www.youtube.com/watch?v=MMmSdxZpseY

______________________________________________________________________________________________________

פינוקיו
"נראיתי מצחיק נורא כשהייתי בובת עץ! ואני שמח מאוד שהפכתי לילד טוב!"
מתוך "הרפתקאות של פינוקיו", קרלו קולודי.

השנה מציינים 140 שנה לפרסומו של הספר "הרפתקאותיו של פינוקיו". מחבר הספר, קרלו לורנציני הוא נולד בשנת 1826 למשפחה ענייה, אבא טבח ואמא משרתת שעבדו אצל מרקיז עשיר.
המרקיז הבחין בכישרונותיו של הילד הסקרן ושלח אותו ללמוד כמורה. בגיל 16 קרלו כבר הצטיין בלימודיו בפילוסופיה ובדת ורטוריקה באוניברסיטה. אך גם התגלה כתעלולן ומהמר קלפן.
הוא עבד בחנות הספרים בפירציה ושם הכיר סופרים ואינטלקטואלים איטלקיים. קרלו השתתף בקרבות לשחרור איטליה במלחמה נגד אוסטריה. בתום המלחמה הוא עבד במשרות ציבוריות ובהמשך
פנה לקריירה ספרותית. קרלו לא הצליח בכתיבה ספרותית למבוגרים ולכן התחיל לתרגם ספרי ילדים של שארל פרו. בגיל 55 הוא נענה לבקשתו של מוציא לאור לכתוב סיפור לילדים לעיתון ראשון
באיטלקית "במביני". יש אומרים שהסכים להצעה עקב חובותיו הכספיים מהימורים.

הספר "הרפתקאותיו של פינוקיו" החל להתפרסם משנת 1881 והודפס בשלמותו בשנת 1883. קרלו לורנציני חתם על הספר בשם הספרותי שלו – קרלו קולודי, על שם הכפר של סבתו כדי לא לקשור
את שמו האמתי לספרות ילדים. ההצלחה האדירה והחשיפה הגיעה לקרלו קולודי מיד עם צאתם לאור של הפרקים הראשונים.
הספר בנוי על מסורת קומדית של המסכות האיטלקיות ויש בו הרבה דמויות של מריונטות ובובות.
מיד עם הופעתו התקבל "פינוקיו" בהתלהבות חסרת-תקדים של הקוראים הצעירים ושל המבוגרים. למרות שהספר מכיל לא מעט אירועים אכזריים, אלימים ופרועים הוא עדיין שומר על הקווים ברורים
שבין טוב לרע.
בשלב מסוים קולודי דרש להכפיל את שכרו כתנאי לכתיבת המשך הסיפור, ודרישתו לא נענתה. ואז הוא החליט לסיים את הסיפור ב...תלייתו של פינוקיו על עץ ... הקוראים סירבו לקבל סוף כל כך מר
לדמות האהובה, כתבו מכתבים זועמים ודרשו להחזיר את פינוקיו לחיים. המו''ל נאלץ לעלות את שכרו של קולודי וכתוצאה מכך – פינוקיו חזר לעמודי העיתון.... וכולנו זכינו בסיפור מהמם!!! 
הספר "הרפתקאותיו של פינוקיו" כובש אותנו מהמשפטים הראשונים שלו. יחד עם פינוקיו אנחנו מבקרים בארץ הצעצועים, עוברים בשדות נפלאים, פוגשים פיה עם שיער כחול ואת הצרצר המדבר.
פינוקיו הוא שובב, שקרן, עצלן ומתנהג לפעמים בצורה לא-ראויה. הוא לא מציית, גונב, מרמה, שוכח הבטחות אבל... הוא לא בן אדם ואולי לכן אנו מתייחסים אליו קצת אחרת :) אפו של פינוקיו גדל
בשל חוצפתו ושקריו.
"את השקר, בני, אין להסתיר. יש שני מיני שקר: שקר אחד שאין לו רגלים, והשקר השני – יש לו אף ארוך. השקר שלך – מן המין השני" – אומר ג'פטו לפינוקיו.

פינוקיו עובר הרפתקאות רבות – מצטרף לקרקס, נשדד על ידי נוכלים, נלכד במלכודת, נתלה על העץ, הופך לחמור. מדובר במסלול התבגרות הדרגתי מבובת עץ לאדם, עם דגש על חשיבות הלימוד
וההשכלה. בסופו של דבר הסיפור מסתיים בהפיכתו של הבובה לילד רגיל! אופיו של פינוקיו משתנה לאורך כל הסיפור. אנו מתחברים לגיבור המקסים הזה, להומור שלו, ללבו החם ואוהב. 
"הרפתקאותיו של פינוקיו" הוא ספר חינוכי, אפילו דידאקטי עם מסרים ברורים – תקשיב, אל תהיה עצלן, תעבוד, אל תאמין למי שמבטיח הצלחה מיידית, טפל בנזקקים ואז תהפוך לאדם אמיתי! 
לאחר מותו של קרלו קולודי ב- 1890, היו ניסיונות כתיבה להמשך הספר: "ליבו של פינוקיו", "פינוקיו באפריקה" אך הם לא הצליחו להגיע לליבם של הקוראים. היה חסר בהם ההומור החד של |
קולודי, הדמיון והדמויות המרתקות.
פינוקיו של קולודי ממשיך לשמח וללוות דורות רבים של ילדים ומבוגרים בכל העולם.
הספר תורגם ל-250 שפות, נמכר בעשרות מיליונים, 6 סרטים מלאים נעשו על פיו ונכתבו עשרות מחזות ועיבודים.
רק בעברית קיימות יותר מ-60 גרסאות של סיפורו של פינוקיו, רובן הגרסאות מקוצרות ומעובדות. התרגום הראשון לעברית התפרסם ב- 1920 בדו-שבועון – "צפרירים". קיימות גם גרסאות עם
שינוים מהותיים בעלילה – למשל, בספרו של אביגדור המאירי, משנת 1952 פינוקיו מתלהב מסיפורי התנ''ך, לומד כתבי קודש ומחליט לבקר בארץ הקודש בעזרתם של הפיה והצרצר. 
אנו ממליצים בחום לכל הקוראים שלנו ללא הגבלת גיל לקרוא פעם נוספת את הספר ולמי שעוד לא מכיר את פינוקיו השובב – לרוץ מהר לספרייה – ההנאה מובטחת!!!!
פינוקיו – ספרים וסרטים ב"כותר ראשון":
https://infocenters.co.il/kotarishon/query_ext.asp?query=220&site=kotarishon&lang=HEB

ספר קולי באנגלית https://www.youtube.com/watch?v=N3rguuJTAtY
ספר דיגיטלי באנגלית: https://telaviv.libraryreserve.com/10/50/en/SearchResults.htm?SearchID=37473216s&SortBy=Relevancy

סרט מלא: https://www.youtube.com/watch?v=poyaTJtqfZY
https://www.youtube.com/watch?v=W8NfFZWzc14 

ביוגרפיה של קרלו קולודי:
http://www.online-literature.com/collodi/
http://authorscalendar.info/collodi.htm
https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10072

______________________________________________________________________________________________________

די-גי(ט)ל שלישי - על פערים דיגיטליים בגיל השלישי ושירות מרכז המידע
לפי נתוני האו"ם- עד שנת 2050 אוכלוסיית בני ה-60 ומעלה בעולם תמנה 1.5 מיליארד אנשים. הגידול באוכלוסייה זו והמציאות שהולכת ומשתנה מעלים את הצורך לבחון
מגוון נושאים בהתייחס לאוכלוסיית הגיל השלישי כגון: צרכים מיוחדים, זכויות ואיכות חיים.
בשבוע שעבר ציינו בעולם את יום הקשיש הבינלאומי. יום זה נועד לדיון על מצב הקשישים, להעלאת המודעות לאתגרי הגיל השלישי ולעודד הפקה של תכניות ומתן פתרונות לבעיות אלו,
ברמה מקומית וברמה בינלאומית.
השנה האו"ם ייחד יום זה לנושא האוריינות הדיגיטלית בגיל השלישי. אוריינות דיגיטלית מוגדרת כיכולת להשתמש בטכנולוגיות דיגיטליות, לתקשר עימן, לאתר מידע וליצור באמצעותן.
התפתחות טכנולוגית ודיגיטלית מסחררת בשנים האחרונות, מהווה חלק מאתגרי הגיל השלישי. הפערים ביכולת גיל זה להשתמש בטכנולוגיות הדיגיטליות משליכים באופן ישיר על איכות חייהם.
טכנולוגיה דיגיטלית מאפשרת לכולנו להיות חלק פעיל בחברה האנושית ומסייעת בידנו לממש את זכויותינו בחברה. כאשר אין בידינו כישורים לשימוש במכשירים דיגיטליים נפגעת היכולת שלנו
לתקשר, לממש זכויות ובאופן כללי איכות החיים והבריאות שלנו נפגעות.
אצלנו ברשת "כותר ראשון" כבר מזמן הבנו את חשיבות הסיוע לגיל השלישי בתחום האוריינות הדיגיטלית, ולכן השקנו את השירות שלנו "העולם שייך לגיל השלישי". במסגרת השירות, שניתן במרכז
המידע, ניתן ללמוד להיות אזרח בעולם הדיגיטלי ולעשות שימוש נכון ומושכל במכשירים הדיגיטליים.
אצלנו כל יום, הוא יום הדי-גי(ט)ל ה-3.
אל תתנו לדיגיטל להיות הק(ש ששבר את גב הי)שי)ש, בואו לשמוע פרטים נוספים על השירות שלנו:
בדוא"ל meyda@rishon-lezion.org , בטלפון: 03-9689700/747
ניתן גם לשאול את הצוות בכותר או בספרייה הקרובה אליכם.

_________________________________________________________________________________________________________________

חופש המידע והגישה למידע

מידע שווה כסף!
מידע שווה זמן!
מידע שווה כוח! 
הכול נכון, אבל אנחנו אומרים: מידע הוא הרבה יותר מכך.
מידע שווה גם ל: חינוך, זכויות, רווחה, בריאות, שויון, פיתוח החברה והכלכלה, יוזמה וחדשנות, פיתוח אישי והעצמה.
מידע מסייע בידנו לקבל החלטות מושכלות ונכונות בכל היבטי החיים.
בשנים האחרונות החברה האנושית מתנהלת כקהילת ידע ומבססת את ההתנהלות שלה על מידע. לכן, מידע, גישה שוויונית למידע וכישורי אוריינות מידע, הופכים את הפרטים בחברה האנושית לחלק מהותי ובלתי נפרד ממנה.
מכאן אפשר להסיק: מידע שווה חיים! מידע זה החיים!
ב-28.9 מציינים בעולם את היום הבינלאומי לגישה אוניברסלית למידע. יום זה מקדש את הזכות שלנו לדעת ואת הצורך בחיזוק החקיקה לשוויון בגישה למידע ולחופש המידע.

לקריאה נוספת על חופש המידע ועל החוק בארץ היכנסו לאתר שלנו:
https://www.kotar-rishon-lezion.org.il/2016/12/28/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%97%d7%95%d7%a4%d7%a9-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2/

ספריות ציבוריות בארץ ובעולם מגשרות על פערים בחברה ומספקות לכולם גישה שוויונית למידע.
מידע זה הכי אנחנו!
אוסף רשת כותר ראשון מתחדש כל הזמן ומונה:
כ- 301,635 ספרים מודפסים, כ-275 מנויים לכתבי עת ועיתונים וכ-17 מאגרי מידע שזמינים לשירותכם תמיד.
יש לנו צוות מידענים מקצועיים שיכולים לסייע לכם באיתור כל המידע הנחוץ לכם.
אז תשמרו על הזכות שלכם לקבל מידע, ותרגישו חופשי לאתגר אותנו בשאלות ובבקשות לאיתור מידע שמעניין אתכם.
תוסיפו את המספר שלנו לחיוג המהיר: 03-9689700/747
או תכתבו לנו בדוא"ל meyda@rishon-lezion.org

_____________________________________________________________________________________________________________

155 להולדתו של ה"ג וולס
אתם מאזינים לתכנית הרדיו 📻 האהובה עליכם ומזמזמים להנאתכם🎼🎼🎼
מבזק חדשות עולה בשידור חי – הכתב מראיין את הספרנית יהודית מספריית כותר ראשון תרמ"ב שמספרת על אירוע נחיתת עב"ם 🛸. בלב ליבה של הספרייה, הכתב מתאר בקיעת
אורות מהעצם הבלתי-מזוהה, קולות אימה וצעקות נשמעים ברקע ולפתע פתאום השידור החי נקטע👽👽👽
אתם מזועזעים מהשידור, חלחלה מרעידה את שרירי גופכם, זיעה קרה נוטפת ממצחכם ופחד איום מרקד לקול דפיקות ליבכם 😱😰😫
נשמע הזוי נכון?
[טוב גם התפרצות של מגיפה ברמה עולמית נשמעה לנו בדיונית עד לפני שנתיים... ]
בשנת 1938 צוות של תאטרון רדיו בבימויו של אורסון וולס, הפיק תסכית רדיו (סוג של פודקסט מומחז), שהתבסס על ספרו של הרברט וולס "מלחמת העולמות". התשדיר הלם היה משכנע
מאוד לרבות התאמתו לגאוגרפיה המקומית בארה"ב. הוא יצר הלם ופחד בציבור המאזינים. קריאות רבות נרשמו במוקדי החירום על פלישת חייזרים, על מקרי תקיפה ועל מיחושים שונים ומשונים.
אנשים רבים יצאו עם כלי נשק למקום ה"נחיתה" על מנת להגן על כדור הארץ מפלישת החייזרים ממאדים.
לקריאה נוספת של שידור התסכית המקורי ולהאזנה לו היכנסו לאאוריקה: https://eureka.org.il/item/22520/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94  

"אם נפלת אתמול, קום והתרומם היום"
ה.ג. וולס
ב- 21 בספטמבר מציינים 155 שנה להולדתו של הרברט ג'ורג' וולס ((1946-1866, אחד מאבות ז'אנר המדע הבדיוני. ספריו היו אהובים מאוד וזכו במגוון פרסים. הספרים שילבו בסיס מדעי עם
ביקורת "סמויה" על התנהלות החברה והממשל. וולס עשה שימוש במדע בדיוני על מנת לנתח את ההווה. מתוך צפייה של העתיד, כמו בספרו "מכונת הזמן", הוא מתח ביקורת על מה שנעשה בהווה.
דבר זה הוביל לעתיד המתואר בספר - התפתחות של שני זנים של בני אדם: ה"עילאים" ואלה שחיים מתחת לפני האדמה, שנוהגים לטרוף מידי פעם את ה"עילאים". בספרו "מלחמת העולמות" הראה
וולס למעמד העליון את הצפוי במקרה שיהיה מעמד מעליהם, כמו החייזרים למשל. התרעת ספוילר. בסופו של דבר, לא כוחו ולא יכולותיו של האדם הם שסייעו בידם להתגבר על פלישת החייזרים
אלא מחלה מיקורוביאלית כלשהי שתקפה את החייזרים.

למידע נוסף על וולס, על חייו ועל יצירותיו:
סרטון אנימציה על יצירותיו ועל תרומתו לז'אנר המדע הבדיוני (כ-7 דקות צפייה –אנגלית): https://www.youtube.com/watch?v=4S0JVHvL1os
סרטון על התחזיות של וולס לעתיד שאכן התממשו, כולל ביוגרפיה קצרה ( כ-9 דק צפייה- אנגלית) : https://www.youtube.com/watch?v=WG_c6gNdHSA
ראיון עם וולס משנת 1931 מארכיון הסרטים הבריטי
https://www.youtube.com/watch?v=Z0CajpoApKM
מתוך רשת עושים היסטוריה: https://www.osimhistoria.com/osimhistoria/oh_ep_070
מתוך אתר מכון דוידסון:  https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99
ספריו של ולס שזמינים לקריאה דיגיטלית בחינם דרך פרויקט גוטנברג (באנגלית): https://www.gutenberg.org/ebooks/author/30
אתם מוזמנים גם להיכנס לקטלוג שלנו ולבחור את הספר הבא שלכם: https://infocenters.co.il/kotarishon/

________________________________________________________________________________________________________________

יום הבלוג העולמי

מידי שנה ב-31 באוגוסט חל יום הבלוג העולמי.

זהו יום בו בלוגרים נוהגים לפרגן אחד לשני ולהמליץ על בלוגים מועדפים שלהם.

התאריך עצמו נבחר כי בגופן אותיות מסוים הספרות 3108 מזכירות את המילה בלוג (BLOG ) באנגלית.

זו הרשימה שלנו 👇

לחובבי ההיסטוריה בינינו  📜 📰 📖

בלוג הספרנים- מפיחים חיים באוצרות הספרייה הלאומית ולוקחים ואתנו למסע מרתק לתוך ההיסטוריה היהודית וההיסטוריה של ארץ ישראל.

https://blog.nli.org.il/  

רגעים היסטוריים- על רגעים , אישים, וסיפורים של היסטוריה בכללה והיסטוריה של ארץ ישראל  http://www.historicalmoments2.com/

מדע נגיש   🧪 🧫 🦠 🧬 ⚗️  

אתר מכון דוידסון- חיבור אנשים למדע, פוסטים מתעדכנים על מדע , מדענים ועוד כל מיני עניינים, מפיהם של מדעני מכון ויצמן והזרוע החינוכית שלו מכון דוידסון  https://davidson.weizmann.ac.il/ 

סוכנות החלל הישראלית –חדשות החלל העדכניות ביותר לאסטרונאוטים בשאיפה וסקרני החלל 👨‍🚀🧑‍🚀🪐

https://www.space.gov.il/news-space

מידע על מיצוי זכויות 👍:

בלוג כל זכות- כל זכות הוא מאגר המידע המקיף ביותר על זכויות תושבי ישראל והדרך למימושן. באתר גם קיים הבלוג של כל זכות שנותן מענה לנושאים בוערים שעולים בנושא מימוש ומיצוי זכויות.

https://blog.kolzchut.org.il/

---

גתה

בפעם האחרונה לומר אני מהין:
לטבע אין קליפה ואין גרעין,
בחן את עצמך בכל שיטה,
האם גרעין או קליפה אתה!
יוהן וולפנגר פון גתה,"אולטימטום"

היום מציינים בעולם את יום הולדתו של יוהן וולפנגר פון גתה (1749 - 1832), מגדולי היוצרים בשפה הגרמנית ומן הדמויות החשובות ביותר בתחום הספרות והתרבות העולמית. הוא כתב רומנים,
שירים, מחזות, סיפורים, אוטוביוגרפיות ומכתבים.
גתה נולד בפרנקפורט למשפחה עשירה. אביו היה יועץ משפטי אמיד ואילו אמו הייתה בת לשופט ידוע. בילדותו זכה לקבל חינוך ביתי ממיטב המורים הפרטיים ששמו דגש מיוחד על לימודי השפות. כבר
מגיל צעיר התחיל להתעניין בספרות ופילוסופיה. ספרייתו העשירה של אביו הייתה עולם ומלואו לילד הסקרן.
בהמשך דרכו, גתה למד משפטים באוניברסיטת לייפציג ושטרסבורג והוסמך כעורך דין. כבר במהלך לימודיו הוא התחיל לכתוב יצירות ספרותיות כמו שירים ודרמות. בשטרסבורג גתה הכיר את גרדר,
מבקר התנועה ליצירת ספרות מקורית שהביא לביסוסה בדגש על רגש ואמוציות. השפעתו של גרדר ניכרת ביצירותיו של גתה ובייחוד ברומן "יסורי וורתר הצעיר", יצירת מופת נפלאה, מלאה ברגש ובתיאורים
פילוסופיים. בבסיסו של הרומן "ייסורי וורתר הצעיר" עומדת פרשת אהבה נכזבת של גתה לשרלוט בוף, וגם סיפורו העצוב של וילהלם ירוזלם בן ה- 25 שהתאהב באשתו של חבר והתאבד. הכנסייה דרשה
להפסיק את מכירת הספר מחשש שהספר מעודד גל התאבדות. עם הרגעת הרוחות הספר חזר למכירה ואף הפך לרב המכר הראשון בתולדות הספרות הגרמנית. הוא נחשב עד היום לאחת היצירות הדגולות של
הרומנטיקה. יצירה נוספת של גתה אשר זכתה להתעניינות רבה היא פואמה אפית שנקראת "הרמן ודורותיאה". היא נחשבת להישג הרנסנס הגרמני והאירופאי ומזכירה בסגנונה את יצירותיו של הומרוס.
עקרונותיה של תקופת ההשכלה המאוחרת ניכרים היטב ביצירותיו של גתה. במהלך דרכו, התיידד גתה עם שילר, משורר דגול ומבקר תיאטרון מבריק בתחום האסתטיקה. השותפות הפורייה נתנה תנופה חדשה
ליצירותיו של גתה.
בשנת 1775 הוזמן גתה לכהן בחצרו של הדוכס קארל אוגוס בויימאר. בחצר הזו חי ופעל כחמישים שנה, עד סוף ימיו. במסגרת זו גתה פיתח פעילות ענפה ביותר, מנהלית, ספרותית ומדעית. הוא עמד במרכז אירועי
התרבות והבידור, ההצגות, המוזיאונים, הפארקים ועוד.
בשנת 1775 התפרסם גם החלק הראשון של "פאוסט" – היצירה המוכרת ביותר של גתה. גם הטרגדיה הזו עמדה במרכזן של מחלוקות וביקורות רבות. בבסיסה של היצירה עמדו מעשיות גרמניות מן המאה ה- 16
ודמותו של יוהן פאוסט, אסטרולוג ואלכימאי. זהו סיפור פופולרי על חטא ועל עונשו. פאוסט נתן את נשמתו למפיסטו בתמורה לידע ללא גבולות ולעינוגים, ובסופו של דבר נפל בידי השטן. גתה עבד על יצירה זו
במשך שישים שנה והיא משקפת שינוים בתפיסת חייו של המשורר לאורך השנים.
מעניין לציין שגתה התייחס ליהודים ביצירה נפרדת וכתב מסה בנושא יציאת מצרים. גתה ראה בסיפור יציאת מצרים את האפוס העברי העממי. הוא התעניין גם במדעי הטבע, וכתב מספר עבודות בנושאים מדעיים שונים
ואף פיתח תיאוריית צבעים!!!
למעלה ממאה שנה כתבי גתה מהווים אתגר למתרגמים עבריים. חלק מיצירותיו אף תורגמו מספר פעמים. "פאוסט" למשל, זכה לארבעה תרגומים (הראשון מביניהם מתוארך לשנת 1865- "יסוריי וורתר הצעיר").
גתה היה ידוע כאוהב נשים גדול. מאהבתו לנשים הוא שאב השראה לשירים ולרומנים נפלאים. למרבה הפלא של החברה הבורגנית, הוא חיי במשך 30 שנה עם אישה אחת, קריסטיאנה וולפיאוס, בחורה ממעמד נמוך
שהצליחה לכבוש את ליבו של המשורר הדגול ולהכיל את אישיותו המורכבת.

גתה הותיר אחריו מורשת תרבותית וספרותית עשירה. לנו, לקוראים אוהבי הספרות לגווניה אף יש מסרים מיוחדים לעידוד הקריאה 😊 
"קרא אותנו במצב-רוח, בחשק, בשעות יגון ושמחה
כשם שיצרה אותנו הרוח הטובה או הרעה"
"אל הקורא"

ספרים של גתה ב"כותר ראשון" https://infocenters.co.il/kotarishon/query_ext.asp?query=218&site=kotarishon&lang=HEB
יצירות של גתה בפרויקט בן יהודה https://benyehuda.org/author/286
ספרים דיגיטליים של גתה https://www.e-vrit.co.il/Author/1094/%D7%99%D7%95%D7%94%D7%9F_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%92%D7%A0%D7%92_%D7%92%D7%AA%D7%94
כתבה על "פאוסט" בבלוג "הספרנים" https://blog.nli.org.il/faust/
מכון גתה: https://www.goethe.de/ins/il/he/m/index.html
סרטון אנימציה על גתה https://www.youtube.com/watch?v=zNEpojtXotE
הרצאה על "פאוסט"
https://www.vanleer.org.il/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%AA%D7%94-%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%98%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%A4%D7%A8%D7%95/

 

---

25 שנה לפרסום משחקי הכס, הספר הראשון בסדרה "שיר של אש וקרח".

בימי הקיץ 🥵 כולנו מייחלים לרוחות החורף 🌬 שיצננו את האווירה, אז חשבנו לספר לכם על אפשרות לוהטת 🔥 להורדת הטמפרטורות🌡

סידרת הספרים "שיר של אש וקרח" ("A Song of Ice and Fire") של ג'ורג' ריימונד ריצארד מרטין. מה שבטוח- אם המזגן לא יועיל, הספרים הללו יצליחו להקפיא לכם את הדם.... 🥶
באוגוסט 1996 פורסם הספר הראשון בסדרת הספרים.
עד היום פורסמו כחמישה ספרים בסדרה: "משחקי הכס" (1996), "עימות המלכים" (1999), "סופת החרבות" (2000), "משתה לעורבים" (2005) ו"ריקוד עם דרקונים" (2011).
לפי פרסומיו של מרטין עתידים להתפרסם בסדרה (שתוכננה במקור כטרילוגיה) עוד שני ספרים: "רוחות החורף" ו"חלום האביב".

נראה כי הקורונה והבידוד החברתי מסייעים בידו של הסופר להמשיך במלאכת הכתיבה של הספר השישי, שאוהדי הסדרה מחכים לו כבר 10 שנים. היחסים בין הסופר לאוהדי סדרת הספרים
מורכבים. ולעיתים נשמעת ביקורת על כך שהכתיבה נמשכת שנים כה ארוכות. לכך משיב מרטין: "כתוב בשביל עצמך. מעקב אחרי טרנדים או ריצוי קהל האוהדים שלך, למרות תכניותיך, פוגע
בסיפור טוב של העלילה. הקשבה לביקורת היא טובה, אבל אתה חייב ליהנות ולהרגיש את דרכך בתהליך הכתיבה."
עוד על השקפת העולם של הסופר בתהליך הכתיבה וטיפים נוספים שלו לכתיבה בקישור הבא (באנגלית): https://www.youtube.com/watch?v=K5Q2KdiwEO4

למידע נוסף על ג' ר' ר' מרטין:
כתבה של YNET: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5354525,00.html 
מתוך האתר של ג' ר' ר' מרטין (באנגלית):
https://georgerrmartin.com/about-george/life-and-times/

סדרת הספרים "שיר של אש ושל קרח" מתרחשת בעולם בדיוני שבו ניטשים מאבקי כוח על כס המלוכה 👑 ועל השליטה בשבע הממלכות ביבשת וסטרוז. העלילה שזורה בדרקונים 🐉, בחומת קרח ❄️ בת
8,000 שנה (מעניין כמה כוסות ברד 🍧 אפשר להכין ממנה?), בבתי אצולה, באבירים, בשבטים פראיים, וביצורים על-טבעיים המתחזקים בחורף. עונות השנה בעולם זה נמשכות שנים רבות ומסתיימות באופן
בלתי-צפוי. דמויות רבות, גם אהובות מאוד, מאבדות את חייהן במהלך העלילה באופן אכזרי ביותר. ג' ר' ר' מרטין מעיד כי בספריו, בדומה לחיים האמתיים, מוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים ולכן הוא לא מהסס
ל"הרוג" ☠️ דמויות אהובות. טרם תהליך הכתיבה ערך מרטין תחקיר היסטורי מעמיק וניתן לראות בדמויות שלו קווי דמיון לאישים מהיסטוריית ימי-הביניים ואף כלי הנשק מאז. בסיס העלילה מקורו בהיסטוריה
של תקופה זו, למעט החלק של הדרקונים כמובן. לדעתנו הם בטוח נכחדו כבר בעת העתיקה🤣🤣🤣

ראיון עם המחבר של הסדרה משנת 2012 שבו הוא עונה לשאלות המעריצים: https://www.youtube.com/watch?v=WbaslypgyWk 
הסרטון הבא כולל ציר זמן בהתבסס על סדרת הספרים ועל המידע שבהם והוא נערך על ידי אוהדי הסדרה: https://www.youtube.com/watch?v=dyjHq4HJGs4 
בשנת 2011 יצאה למסכי הטלוויזיה הסדרה "משחקי הכס" שהתבססה על סדרת הספרים "שיר של אש וקרח". שלוש העונות האחרונות של הסדרה (6, 7 ו-8) נכתבו בלי שהיו למפיקים ולתסריטאים את חומרי
המקור של מרטין להסתמך עליהם. הסדרה מציגה סוף של "שיר של אש ושל קרח" על המסך, עוד בטרם התפרסמו שני הספרים האחרונים המתוכננים 🤔.

ועכשיו לחובבי הסדרה המושבעים:
למידע על הספרים הזמינים אצלנו ברשת לקריאה היכנסו לקטלוג שלנו: https://infocenters.co.il/kotarishon/ 
אתר של הסופר בו הוא נוהג לנהל בלוג: https://georgerrmartin.com/book-category/?cat=song-of-ice-and-fire 
רקע זום לחובבי הסדרה https://georgerrmartin.com/for-fans/free-stuff/ 
חוברת צביעה (דוגמא) : https://georgerrmartin.com/media/GRRM_ColoringBook_esampler-web.pdf 
ספר מתכונים המבוסס על מאכלים מהספרים (דוגמא): https://georgerrmartin.com/wp-content/uploads/2020/05/FeastIceFire_esampler.pdf

 

---

ג'ורג' ברנרד שואו

"החיים הם לא על מציאת עצמך. החיים הם על יצירת עצמך".
ג'ורג' ברנרד שואו
היום מציינים את יום הולדתו של ג'ורג' ברנרד שואו ( 26.07.1856 ), הסופר והמחזאי האירי-אנגלי המפורסם ביותר אחרי שייקספיר!
הביוגרפיה של שוא מלאה בעובדות מפתיעות ובפיתולי חיים, שלדעתנו יהיו רעיון לרומן ראוי או לסרט מרתק 🎬
שואו נולד בדאבלין, לאבא סוחר ולאמא זמרת..
הוא עזב את הלימודים בגיל 15 ואת הידע הרחב שלו בתחומים רבים רכש (חכו לזה......) בספריות ובמזיאונים 👏👍 . בצעירותו שואו עבר ללונדון ועבד כפקיד בסוכנות לנכסים.
את דרכו הספרותית ברנרד שואו התחיל כעיתונאי וכמבקר מוסיקה ותיאטרון.
הוא כתב באותה תקופה 5 רומנים אך לא זכה לתשומת ליבן של ההוצאות. קרוב ל-60 פעמים שואו קיבל סירובים מהוצאות, חלקם מלווים בהמלצה לשנות כיוון העיסוק... 🙀 אך שואו לא ויתר
ובסופו של דבר יצר ז'אנר תיאטרלי חדש – מחזה-דיון ראליסטי. מחזותיו הועלו קבוע בRoyal Court Theatre. עם הזמן, שואו התחיל לכתוב גם מחזאות מלאים ברעיונות פילוסופיים. רוב
יצירותיו מגלות מאבק בין אידאולוגיות ומציגות בעיות סוציאו-אקונומיות ואתיות.
ב-1882 שואו החליט לעסוק בבעיות סוציאליות והצטרף לאגודת הפביאנים. האגודה נקראה על שמו של המצביא הרומי קוינטוס פביוס מקסימוס, המנצח של חניבעל בהתשה ובאורך רוח. מטרתה
של האגודה היה מעבר הדרגתי לסוציאליזם, ללא מהפכות, ובמאבק על זכויות פועלים ולחימה בקפיטליזם. במשך חייו, ברנרד שואו תמך בדעות סוציאליסטיות וחשב שמודל ברית-המועצות הוא
דוגמא למדינה עתידית.
בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוא הביע דעות אנטי-מלחמתיות שהביאו לחרם תקשורתי ואפילו נשללה ממנו חברות במועדון המחזאים. אך בכל זאת, מחזותיו המשיכו להתפרסם, זכו להצלחה רבה
והפכו לקלאסיקה לכל הזמנים. הידועים ביניהם: " בחזרה למפוסאיל", "יוהנה קדושה" (מוקדש לז'אן דה ארק), "קיסר וקלאופטרה", "אדם וסופרמן", "פיגמליון" ואחרים. ברנרד שאו כתב קרוב
ל-50 מחזות עם הקדמה, רובם עם הסברים של הרעיונות העיקריים.
ב-1926 שואו זכה בפרס נובל על יצירותיו המאופיינות בהומניזם, בשנינה מלווה ביופי פואטי, בהומור עליז ובפריצת גבולות. שואו לא הסכים לקבל את פרס הכספי ותרם אותו לקרן אנגלית-שוודית
למתרגמים.
ב-1938 שואו זכה בפרס אוסקר על תסריט לסרט "פיגמליון" (על פי מחזה שכתב ב1912).
ב1964, המחזמר "גברתי הנאוה" שגם מבוסס על מחזה של שואו "פיגמליון", זכה ל- 8 פרסי אוסקר כולל פרס על הסרט הטוב ביותר!!! סיפורה של מוכרת פרחים פשוטה כבש את ליבם של מיליוני קוראים
וצופים ברחבי העולם. זה לא רק סיפור אהבה רומנטי אלא גם תהליך עיצוב אישיות מחדש, כמו המיתוס פיגמליון. האומן מפסל אישה, מתאהב בה ובסוף היא הופכת להיות אישה אמיתית. מוכרת הפרחים
הפשוטה, אלייזה, היא חומר הגלם לפרופסור לפונטיקה שמשנה אותה, הופך אותה לאישה אחרת ובסופו של התהליך, מתגלה לנו אישה בעלת אישיות עצמאית, כובשת ושולטת בגורלה.
ברנרד שואו היה נשוי 45 שנה לשרלוטה פיי טאוזנד, אך היו שמועות שמאחורי דמותה של מוכרת פרחים מקסימה עומדת שחקנית תיאטרון מפורסמת, סטלה פטריק קמבל, שכנראה איתה שו ניהל מערכת יחסים.

ספרים של ג'ורג' ברנרד שואו ב"כותר ראשון":
https://infocenters.co.il/kotarishon/query_ext.asp?query=216&site=kotarishon&lang=HEB

הסרט "פגמליון" (1938), שעליו שואו זכה באוסקר על התסריט:
https://www.youtube.com/watch?v=ygBkAcyYkW0

טריילר של המחזמר "גברתי נאוה" (1964) , מחזמר שזכה ב- 8 פרסי אוסקר!
https://www.youtube.com/watch?v=RMB_iyequy4

גברתי הנאוה – הצגה שלמה:
https://www.youtube.com/watch?v=TFM4wvWepT0
ברנרד שאו נפטר בשנת 1950 בלונדון והשאיר לעולם יצירות ספרות נהדרות וביטויים פילוסופיים בלתי-נשכחים.
"החיים לא מפסיקים להיות מצחיקים כשאנשים מתים, כמו שהם לא מפסיקים להיות רציניים כשאנשים צוחקים".
ג'ורג' ברנרד שואו

 

---

שחמט
"אם אתה רואה מהלך טוב, נסה למצוא מהלך טוב יותר."
פדרו דמיאנו, מחבר ספר לימוד שחמט, 1512
20 ביולי (1924) יום הקמת פיד"ה ( FIDE) – איגוד השחמט העולמי, נקבע כיום השחמט הבינלאומי. "אנחנו עם אחד" ( (Gens una sumus - המוטו של הארגון מסמל בצורה
מושלמת את האחדות בחיבה לשחמט.
קצת היסטוריה.....
חוקרים שונים ייחסו את המצאת השחמט לעמי קדם שונים, אבל מקובל לחשוב כי ראשיתו של השחמט בהודו לפני כ-2000 שנה. כלליו המקוריים של המשחק היו שונים מאוד מכלליו
הנוכחיים. המשחק ההודי נקרא צ'טוראנגה, משחק צבאי ל-4 משתתפים. התייחסות למשחק מופיעה באחד הפתגמים ההודים העתיקים: "משחק שחמט- זה אגם שיתוש יכול לשחות בו
אבל פיל יטבע" .
המשחק נדד בין ארצות וזכה לגרסאות שונות במזרח. מצ'טוראנגה התפתח המשחק לשטרנג (Shatranj ) שהוא משחק בין שני יריבים. המשחק הגיע גם לעולם המוסלמי בעקבות הכיבוש
המוסלמי של פרס. ולאחר מכן גם לאירופה והפך לנפוץ. המשחק היה חביב ביותר על אנשי האצולה ועל כן כונה "משחק המלכים". פירוש שמו של המשחק בפרסית הינו שח=מלך, מט=מת,
כלומר מלך מת. השחמט עבר כמה תהפוכות וניתן לזהות אותם בספרי שחמט נדירים. הספר הראשון על שחמט התפרסם ב-1495 "100 עמדות שחמט מסודרת שהומצאו על ידי, פרנציסק וינסנט".
עותק של הספר הנדיר הזה היה שמור בספריית מנזר בקטלוניה ונעלם לאחר מלחמת נפוליאון.

ב-1497 יצא ספר תאוריה ראשון – "חזרה לאהבה ואמנות משחק שחמט" מאת לואיס לוסנה, יהודי שהתנצר, שבו רואים התפתחות בשינוי כללי שחמט. הספר נכתב לנסיך חואן, בן המלך פרדיננד.
וכמובן, ראוי לציין את ספרו המפורסם של פדרו דמיאנו ב-1512 באיטליה שדן בכללי משחק - אף מסע בלי מטרה !
במאה ה-15 נכתבה אפילו פואמה בשם: "שחמט אהבה" שמתארת משחק שחמט ראשון לפי הכללים המקובלים עד היום! המשחק קיבל שם "de la dama" (המלכה). עד המאה ה-15 הכלי שנקרא
היום מלכה לא היה נחשב לכלי חזק במשחק. אולם במאה זו נקשר כלי המלכה לתקופת מלכותה של המלכה איזבלה קאסטיליאנית שאיחדה את ספרד, כבשה את גרנדה ושלחה את כריסטופר קולומבוס
למסע . וכך מלכת משחק שחמט הפכה לכלי הכי עצמתי וחשוב במשחק. (לצערנו, שמה של איזבלה קאסטיליאנית נקשר גם לגירוש יהודים מספרד....)
המשחק הבינלאומי הראשון התקיים בשנת 1575 אך, השתתפו בו רק זוג איטלקים וזוג ספרדים (ממש בינלאומי.....)
הכללים הסופיים של המשחק נקבעו במאה ה- 18 ותקפים עד היום. משטרים שונים לאורך ההיסטוריה התייחסו בצורה שונה למשחקי שחמט, והיו אפילו כאלה שראו בו סכנה ממשית ליציבותם!
מלך פרוסיה פרידריך השני (1712 - 1786 ) אמר: "שחמט מחנך חשיבה עצמאית לכן אין לעודד לשחק שחמט".

על היסטוריית השחמט נכתבו לא מעט ספרים אבל המפורסמים והידועים שבהם שייכים להרולד מארי, היסטוריון שחמט ידוע. הוא הראשון שפרסם את התאוריה שמקור השחמט מהודו. ב1963, לאחר
מותו של מארי התפרסם ספר "קיצור תולדות השחמט".
יהודים הצטיינו בשחמט תמיד והיו בין השחקנים המובילים בעולם. אלוף העולם הראשון הרשמי היה יהודי בשם וילהלם שטייניץ (1886).
היום מקיימים בעולם משחקי שחמט בכל מיני רמות כולל אליפויות עולם, אליפות אירופה ואולימפיאדות, נשים גברים בנפרד.
משחק השחמט כולל בתוכו מרכיבים של ספורט, של מדע ושל אמנות מפני שמשולבים בו יסודות הלוגיקה וההיגיון, הדמיון והיצירתיות, הנחישות והתחרותיות ועוד הרבה מרכיבים אחרים.

שחמט בעולם האומנות והיצירה:
משחק שחמט מהווה השראה לספרים רבים, לסרטים, לציורים ולאמנויות שונות.
גם ביצירות ספרות קלאסיות רבות יש אזכורים רבים על שחמט – "דון קישון", "דה קמרון", "אליס בארץ הפלאות" וכו'.
הסופר ולדימיר נבוקוב כתב: "יש לנו שחמט. שייקספיר ופושקין. זה מספיק".
אנחנו ממליצים בחום לקרוא את "נובלת שחמט" מאת סטפן צוויג, שהתפרסמה השנה לראשונה בתרגום לעברית.
במיוחד ליום השחמט הבינלאומי אספנו עבורכם מקורות מידע תחת הכותרת "שחמט כהשראה באמנויות שונות".

ספרים על שחמט שניתן למצוא בקטלוג שלנו:
https://infocenters.co.il/kotarishon/query_ext.asp?query=215&site=kotarishon&lang=HEB

שחמט בציורים מתוך אפליקציית פינטרסט:
https://www.pinterest.com/search/pins/?q=chess%20in%20art&rs=typed&term_meta[]=chess%20in%20art%7Ctyped

סצנות שחמט בסרטים כולל ניתוח (באנגלית):
https://www.youtube.com/watch?v=UWo68KgwQzE
Chess Master Breaks Down Chess Scenes from Movies and TV - YouTube 
*אל תשכחו גם את "מלכת הגמביט", הסדרה המדוברת בנטפליקס, שעוררה הרבה עניין במשחק המקסים!!!

שירים על שחמט, פרוייקט מיוחד Juga , זמרת שחמט נהדרת!!! שימו לב לפרוייקט CHESS DIVAS Juga - YouTube

סרטוני אנימציה על שחמט כולל הצצה נדירה לחיי כלים במשחק, משחקי שחמט בסרטים מצוירים ואפילו הומר סימפסון ומשחק השחמט:
https://www.youtube.com/watch?v=WtBCFYtWHds
https://www.youtube.com/watch?v=BSYQrgwzgvI
https://www.youtube.com/watch?v=VMiSX4XLuPs

משחק שחמט חי – אנשים בתור כלים: https://www.youtube.com/watch?v=Cb5rpJ9csUU

הרצאה על הפסיכולוגיה של השחמט (באנגלית) גם לאלה שלא יודעים לשחק: https://www.youtube.com/watch?v=0kiUrnwctbU

מקווים שתיהנו....
אנחנו כבר שמנו את כל הכלים על השולחן, מה המהלך הבא שלכם?

 

---

ויקיפדיה

זוכרים את המדפים השלמים שהוקצו בספריות הביתיות שלנו לאנציקלופדיות?
מי שלא מכיר את פעולת האיבוק, הנדרשת מידי פעם, לכרכים הכבדים של האנציקלופדיה, נולד בוודאות לתוך עולם הויקיפדיה וגדל על מנועי החיפוש ברשת האינטרנט.
לא! אנחנו לא מנסים לגרום לכם להסגיר את גילכם, אלא רק לספר לכם ש"ויקיפדיה עברית" חוגגת 18 שנים.
למי שלא מכיר:
"ויקיפדיה עברית" היא אנציקלופדיית תוכן חופשית אינטרנטית, שמבוססת על חוכמת ההמונים ונכתבת על-ידי קוראיה.
עד לשבוע זה נכתבו 297,954 ערכים בוויקיפדיה- עברית. הפרויקט הוא פרי של קרן ויקימדיה ומבוסס על עבודת מתנדבים ומתוחזק על ידי תרומות מהקהילה. העריכה פתוחה לכולם
ותמיד ניתן לשפר ולתקן. מדובר באוצר של ידע ומידע של הקהילה ולמען הקהילה.
אנחנו לא נלאה אתכם בפרטים על ההיסטוריה של ויקיפדיה,
ולא נדבר על הביקורות שמופנות כלפיה.
אבל....
אתם יודעים שידע ומידע זה "הכוס תה שלנו" אז כמה טיפים למידענות למתחילים עם סיוע של ויקיפדיה:
אם יש משהו שרציתם לדעת, ומרכז המידע של כותר ראשון סגור, ולכן לא ידעתם את מי לשאול....... ויקיפדיה היא אחלה מקום להתחיל בו את החיפוש שלכם אחרי המידע.
• ויקיפדיה בנויה מערכים שמסווגים לפי קטגוריות. לאחרונה נוספו פורטלים לנושאים מסוימים. החיפוש בויקיפדיה מתבצע מתוך חקירת ערך מסוים או בחירה בקטגוריה מסוימת יחד עם
הערכים שהיא כוללת.
• תוכלו להשתמש בה גם כתזאורוס (אגרון של מילים נרדפות). הוספת מילים נרדפות לחיפוש, ממקדת את החיפוש אחרי מידע, באופן רחב ומדויק.
• אפשר לראות בהערות השוליים את המקורות למידע ואת רשימת מומחי התוכן שמהם צוטט המידע. מכאן שניתן להשתמש בהם כדי להרחיב את המידע הנדרש ולבחון את אמינות המידע.
• ניתן לגלות מקורות מידע נוספים על הנושא שמעניין אתכם על-ידי מעבר על "לקריאה נוספת" או בחינת "קישורים חיצוניים". אלה מצויים בסופו של הטקסט בערך שבחרתם.
• ויקיפדיה מאפשרת לכם לא לטבוע בביצה הטובענית של "זכויות יוצרים". תנאי זכויות היוצרים ברורים מאוד, ובדרך כלל ניתן להשתמש במידע עם ציון המקור. ניתן גם למצוא די הרבה תמונות
לשימוש חופשי או לשימוש עם מתן קרדיט.
לעוד טיפים באיתור מידע ברשת האינטרנט פנו למידע ראשון במייל: meyda@kotar-rishon.org.il 
ולכל קוראינו חובבי המידע והידע קחו לכם "ערך" בויקיפדיה וצאו לדרך......

---

רשתות חברתיות

מדורת השבט של האדם הקדמון 🔥🔥🔥, באר המים בסיפורי התנ"ך, כיכר העיר בימי הביניים, בתי קפה, סלונים ומסבאות באירופה המודרנית ומפגשי הקומזיץ בראשיתה של
מדינת ישראל; אלו ועוד רבים אחרים היוו במה למפגשים, להחלפת דעות ולהעברת מידע ומסרים. 
בסוף שנות ה-90 עם כניסתה של רשת ה-🌐 העולמית לחיינו, הכפר שכולנו היכרנו השתנה והפך ל"כפר גלובלי". אט אט נוצרו במות חדשות, שאפשרו התכנסויות, תקשורת
והחלפת מידע בין אנשים, סביב מדורות השבט המקוונות- הלא הן הרשתות החברתית. 
ב- 30 ביוני נוהגים לציין בעולם את יום הרשתות החברתיות.

שנת הקורונה האחרונה הובילה לגידול של כ- 14 אחוזים במספר האנשים המשתמשים ברשתות החברתיות, וכיום מעל 55 אחוז מאוכלוסיית העולם חיה ברשתות החברתיות ופעילה בהן.
הרשתות החברתיות המובילות לפי מספר משתמשים יורד הן: וואטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, פייסבוק מסנגר וטיק-טוק. הן מחברות בין אנשים ומאפשרות תקשורת והעברת מידע
במגוון צורות כגון: תמונות, סרטונים, טקסטים קצרים, מצגות ועוד.
הרשתות החברתיות הצליחו לבסס לעצמן מקום מהותי בחיי היום-יום של האדם הדיגיטלי ומהוות כלי חשוב: לתקשורת, לחינוך ולימוד, להתפתחות והעצמה, למיצוי זכויות, להפגת בדידות, לצריכת תרבות ולהעשרת הפנאי שלנו.
כמו כן, רשתות חברתיות הפכו לכלי חשוב במסגרת משלח-היד של רובנו, והן משפיעות על יכולתנו להשתכר ולהתפרנס.
להרחבת הקריאה על רשתות חברתיות אאוריקה: https://eureka.org.il/search/%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA

או היכנסו לקטלוג שלנו (https://infocenters.co.il/kotarishon/ ) וחפשו מדיה חברתית או רשת חברתית ותבדקו מה יש לנו להציע לכם מעבר לחברות כמובן 🤩😎

זוכרים מתי אתם/ן הצטרפתם/ן לרשת החברתית הראשונה שלכם?
אתם מסוגלים לתאר לעצמכם עולם בלי רשתות חברתיות?🙊🙉🙈
📴ניווט והגעה ליעד בלי waze .
📴 ד"ש לחבר'ה מהטירונות או מהאוניברסיטה בלי הפייסבוק.
📴התארגנות לפיקניק משפחתי בלי הוואטס-אפ.
📴 רכישת מוצר חדש בלי ביקורת וחוות דעת של לקוחות אחרים.
📴בידור והעסקת הילדים בלי היוטיוב והטיק-טוק.
📴ארוחת חג משפחתית בלי הזום.

טוב בסדר...
אנחנו יודעים שעדיין אפשר להסתדר בלעדיהן,
אבל זה לא ימשך לאורך זמן.....
דמיינו לעצמכם שאתם מגיעים לכיכר העיר למפגש חשוב אבל אף אחד לא שם, כי כולם סביב מדורת השבט הוירטואלית המקוונת. לא יהיה עם מי לדבר ולא תצליחו לשתף במידע או לקבלו.
בקיצור, הרשתות החברתיות הן כאן ובהחלט מתכוונות להישאר.
גם לנו חשוב לשמור על הגחלת ולהיות אתכם בקשר.
אז אל תשכחו להיות חברים שלנו ולעקוב אחרינו בפייסבוק, באינסטגרם, בוואטסאפ ובבלוג שלנו.
רצינו להזכיר לכם שאם אתם אוהבים מישהו כדי שתשלחו לו/ה סרטון של חתולים: https://www.youtube.com/watch?v=e3dqznwTBdU

---

"כל אדם מחפש את הטוב שבו תוכל נפשו למצוא את שלוותה"
דנטה אליגיירי

700 שנה לכתיבתה של היצירה הקלאסית "הקומדיה האלוהית", שנחשבת לאחת מהיצירות הספרותיות הגדולות של כל הזמנים.

מחבר היצירה דנטה אליגיירי, משורר ופילוסוף פלורנטיני, נחשב לאבי השפה והספרות האיטלקית המודרנית.
המידע הביוגרפי על דנטה מצומצם. הוא לקוח בעיקר מתוך "הקומדיה האלוהית", ומהספר הביוגרפי, "בשבח דנטה," של ג'ובאני בוקצ'ו. בוקצ'ו הוא מחברה של יצירה קלאסית אחרת ידועה - "דקמרון".

על דנטה:
🖋 נולד ב1231.
🖋 בוקצ'ו כתב עליו בספרו :
"רק אומר שמתחילת ימי הנערות, משרכש את יסודות ההשכלה הראשונים, בניגוד למנהג אצילי דורנו לא התמסר לשעשועים ילדותיים ולבטלה כילד מתפנק בחיק אימו, אלא הקדיש בעיר מולדתו את כל ימי
נעוריו ללימוד תמידי של האומניות החופשיות, ונעשה בהן בקיא להפליא". אומנויות חופשיות הן.....
🖋בין השנים 1295 -1301 דנטה עסק בפעילות ציבורית ופוליטית ענפה בפירנצה. במהלך מאבק בין האפיפיור לקיסר, תומכיו של האפיפיור התפרצו לעיר פירנצה. דנטה שהוכר כמתנגד לאפיפיור, נידון
למוות בגין פרשת מעילת כספים ופעילות עוינת. הוא הצליח להימלט מהעיר ובמשך שנים רבות נאלץ לחיות בגלות ולנדוד. בשנת 1309 דנטה הורשה לחזור לפוליטיקה ולחיים בוורונה.

🖋 בשנת 1321, במהלך נסיעה לוונציה לשיחות על הסכם שלום, דנטה חלה במלריה ונפטר. השנה מציינים 700 שנה למותו.

על "הקומדיה האלוהית" :
"הקומדיה האלוהית" מהווה מסה פילוסופית חשובה שנכתבה על-ידי דנטה במהלך שהותו בגלות.
דנטה יצר תמונה מושלמת של עולם החיים לאחר המוות והמסה היא גם המנון לאהבה אפלטונית.
המילה "אלוהית" נוספה לשם היצירה מאוחר יותר על ידי ג'ובאני בוקצ'ו.
"הקומדיה האלוהית" מתחלקת לשלושה חלקים : תופת Inferno , טור הטוהר (כור המצרף) Purgatorio וגן העדן Paradiso.
בתופת נמצאים לנצח החוטאים הגדולים ביותר. המשורר הרומי הגדול וירג'יליוס, המייצג את היגיון האדם, מציע להנחות את דנטה במסעו הרוחני דרך מעגלי הגיהינום. בחלק הזה של היצירה יש המון תיאורים
של סוגי העונשים המצפים לאדם, בהתאם לפשע שהוא ביצע. מסתבר שגם אנשים שהיו אדישים ואנוכיים כלפי מה שקרה בחייהם הגיעו לתופת. 👹👿😈
תתפלאו לשמוע, אבל אריסטו והומרוס נמצאים בתופת כי לא הכירו במהות האלוהית אבל היו קרובים ולכן הם לא יסבלו מעינוים.....
תיאורי התופת מלווים בצבעים כהים, מדכאים אך הם משתנים בהדרגה בטור הטוהר (כור המצרף).
טור הטוהר מיועד לאלה שאינם ראויים להיכנס לגן עדן. הם יורשו להיכנס לגן עדן אחרי שיכפרו בכור המצרף על חטאיהם. נשמות של קנאים, גאוותנים, עצלנים וחרמנים מסתובבים בכור המצרף (ראו הוזהרתם.... ☠️).

גן עדן מיועד לנשמות של צדיקים. שוררת שם שלווה, יופי והציפורים מצייצות. התמונות משקפות תפיסה של אידאל אנושי. גם פה ישנה חלוקה לפי רמות הטוהר.
בסוף המסע האלגורי דנטה מקווה להגיע להבנה טובה יותר של עצמו, של מצבו, ומייחל לחיות בשלום עם גלותו ועם המשך דרכו.
בוקצ'ו מציין בספרו "שבח דנטה", שהסביבה תפסה את המשורר דנטה כאדם שבאמת ביקר בגיהנום: "רואות אתן את זה שהולך לתופת וחוזר משם כחפצו, ומביא למעלה ידיעות על מי שנמצא שם למטה?"
דנטה כגיבור הראשי של היצירה נפגש במסעו עם האדם הראשון, עם חוטאים וקדושים, עם דמויות מיתולוגיות, עם משוררים, עם פילוסופים, עם נביאים, וגם עם אנשים פשוטים שהכיר בחייו. המשורר מנהל איתם
דיאלוג לאורך שלושת הספרים ומתאר את תגובותיו הרגשיות לדמויות שהוא פוגש. וירגליוס וביאטריצ' היפה, סמל הטוהר והאהבה מלווים אותו במסע. 
מאחורי דמותה של ביאטריצ' עומדת אהובתו האמיתית של דנטה – ביאטריצ' פורטינרי שנפטרה בגיל 25. דנטה וביאטריצ' כדמויות ספרותיות מהווים דוגמא קלאסית, בספרות העולמית, לאהבה נצחית כמו רומיאו ויוליה ו
טריסטן ואיזולדה .
דנטה ראה אותה רק פעמיים – בגיל 8, ותשע שנים לאחר מכן כשהיא הייתה כבר נשואה . ולמרות זאת אהבתו אליה מסורה, נקייה ומלאה בקסם. הוא משבח אותה בשיריו והופך אותה לדמות מרכזית ב"הקומדיה האלוהית".
"הקומדיה האלוהית" היא יצירה לא קלה לקריאה ולהבנה. ובכל זאת כעבור מאות שנים היא מונצחת בשלל יצירות אמנות ברחבי העולם – ספרים ( ב-2013 הסופר דן בראון פרסם מותחן בדיוני בשם" התופת" אשר מתכת
ב עם דמותו וכתביו של דנטה), ציורים רבים, תערוכות וסרטים.

עוד כמה מקורות מידע מקוונים:

הגלריה לאמנות Uffizi הקדישה תערוכה לאיורים חדשים ל"הקומדיה האלוהית": https://www.uffizi.it/en/online-exhibitions-series/to-rebehold-the-stars

איורים של סלוודור דאלי ל"הקומדיה האלוהית".
https://www.youtube.com/watch?v=cRvRrnEUDHA
https://www.parkwestgallery.com/history-salvador-dali-divine-comedy/

אתרים מוקדשים לדנטה ויצירותיו
https://www.worldhistory.org/Dante_Alighieri/
https://digitaldante.columbia.edu/

הרצאה על דנטה מאת הנרי הונגר, הרצאה במסגרת הקורס תרבות המערב, אוניברסיטת תל אביב
https://www.youtube.com/watch?v=Z_V9RZbdmaw

הרצאה על תרגום ופרושו של "התופת"
https://www.youtube.com/watch?v=u-baxYvzM3c

תרגום קטע מתוך "התופת"
https://benyehuda.org/read/2308

אגודת דנטה אליגיירי בירושלים לקידום השפה האיטלקית
https://www.ladante-jerusalem.org.il/who-we-are

"התופת" ופירושים– גרסה דיגיטלית
https://e-vrit.co.il/Product/3827/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%AA__%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%AA__%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_
זמין גם לקריאה כספר מודפס באוסף שלנו- היכנסו לקטלוג שלנו: https://infocenters.co.il/kotarishon/ למציאת ספרים נוספים של ועל דנטה אליגריי

 

---

וואטסאפ - מה כל העסק?
מעל מחצית מאוכלוסיית העולם (4.33 מיליארד) משתמשת פעילה ברשתות החברתיות ברשת האינטרנט. מסקר(1) שנעשה נמצא כי הזמן הממוצע שאנשים מבלים ברשת החברתית ביום הוא שעתיים ועשרים ושתיים דקות.
מה הם עושים שם אתם שואלים?
אז....
מחציתם מדווחים כי הם משתמשים ברשתות החברתיות לשמירת קשר עם חברים ומשפחה, במיוחד לאחר תקופת הקורונה שחייבה אותנו לשמור על ריחוק חברתי פיזי. אחרים משתמשים ברשתות החברתיות להפגת השעמום,
קריאת תוכן ובידור.
27.8 אחוזים מספרים כי עיקר השימוש שלהם ברשתות החברתיות הוא לצורך מציאת השראה לעשיית דברים ורכישת מוצרים ו 26.5 אחוזים מחפשים אפשרויות לרכישת מוצרים.
מדוח של הסוכנות לעסקים קטנים (2) נראה כי רוב העסקים העצמאים מדווחים שהחסם הגדול ביותר מבחינתם בשגשוג העסק הוא השגת לקוחות.
אם גם אצלכם זו עיקר הבעיה אז בוודאי תשמחו לשמוע שוואטסאפ הוגדרה בסקר(1) כרשת החברתית המובילה והאהודה בעולם בגילאי16 - 64-, אחוזי השימוש בה גבוהים במיוחד בגילאי 35 - 64 אצל גברים ונשים כאחד.

בקבוצות גיל אלו בין 50-29 אחוזים משתמשים ברשת החברתית לאיתור מידע על מותגים. האחוזים יורדים עם העלייה בגיל קבוצת הנשאלים. אנחנו בטוחים שעם הזמן אחוזי השימוש יהיו דומים בכל קבוצות הגיל
כי כולנו לומדים לעשות שימוש ברשת האינטרנט לצרכי היום יום שלנו.
בפברואר 2021 דיווחה וואטסאפ על 2 מיליארד משתמשים פעילים ברשת בחודש ברחבי העולם.
אתם גם שם?
עוד עולה מהסקר (1) כי -38.2 אחוזים בישראל נוהגים לעשות שימוש בכלי חיפוש תמונה למציאת מידע ברשת האינטרנט. עובדה זו מחזקת את הצורך לעשות שימוש בתמונות ופרסום ויזואלי ברשתות החברתיות השונות
בהם העסק שלכם פעיל.
אם לא עשיתם את החשבון עד עכשיו, תרשו לנו לעשות זאת עבורכם:
1+1 = 3
שלושה מפגשים עם טליה קקון המוכשרת שבהם תוכלו ללמוד על השימוש הנכון בוואטסאפ עסקי ועל כל הכלים של הרשת החברתית הזאת שיועילו לעסקים שלכם.
הסדנה מתחילה ב-29 ביוני 2021.
מהרו לשריין לכם מקום:  https://www.kotar-rishon-lezion.org.il/events-category/%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a4%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa/%d7%a1%d7%93%d7%a0%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%91%d7%95%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%9d/
*ההשתתפות בתשלום ובמחיר מסובסד.
מעוניינים במידע נוסף לעסקים קטנים צרו איתנו קשר 'מידע ראשון'- מרכז מידע ויעוץ לתושב בכותר ראשון פרטים נוספים במייל: meyda@rishon-lezion.org.il

(1) Digital 2021 April Global Statshot Report – published in partnership between Hootsuite and We Are Social לנתוני הסקר המלא: https://blog.hootsuite.com/simon-kemp-social-media/

(2) דו"ח תקופתי מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל 2020 : https://www.sba.org.il/hb/PolicyAndInformation/Researches/Documents/Doch_Asakim_2020.pdf

 

---

פושקין
הקמתי לי גלעד לא בעמל כפיים,
בנתיב העם אליו העשב לא יפסה,
על העמוד האלכסנדרי שבעתיים
ראשו הגא עוד יתנשא.
(מתוך "הגלעד", פושקין)

Поздравляем всех читателей с Днем русского языка!
איחולים ליום השפה הרוסית לכל קוראנו!

היום, 6 ביוני מציינים בעולם את היום הבינלאומי לשפה הרוסית.
מועד זה נקבע לפי יום הולדתו של פושקין (06.06.1799), ממייסדי השירה הרוסית המודרנית.הוא היווה דמות מפתח בעיצובה ובנייתה של השפה הרוסית המודרנית.

כמה מילים על רוסית:
רוסית היא שפה סלאבית מזרחית המשתייכת לקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות. התפתחותה של השפה הרוסית כללה מספר שלבים שמלווים בשינויים
שונים בהרכב השפה ובבנייתה. נורמות השפה הרוסית הספרותית נבנו במאות ה- 17 וה- 18.
ב-1755 מיכאיל לומונוסוב כתב ספר דקדוק רוסי-מדעי ראשון, וקבע נורמות לשפה הרוסית הספרותית, על בסיס חקר של הספרות ושל השפה הרוסית המדוברת.

אז מה אנחנו יודעים על פושקין? 
אלכסנדר סרגייביץ פושקין נולד במשפחת אצולה, ובילה את מרבית ילדותו בהשגחתה של סבתו מריה והמטפלת ארינה רודיונובנה, שהכירה לו אגדות וסיפורי-עם נפלאים.
פושקין התחיל בכתיבת שירים בשפה הצרפתית בגיל צעיר מאוד.
במהלך לימודיו בליצאום, מוסד לימוד לילדי אצולה, המשיך לכתוב שירה ובגיל 21 פרסם פואמה ראשונה "רוסלאן ולודמילה". 
במשך חייו פושקין כתב יצירות ספרותיות ממגוון הז'אנרים – שירה, פרוזה, דרמות, אגדות.
כבר בחייו הוא נחשב לגדול המשוררים הרוסיים בכל הזמנים.
פושקין שבר מוסכמות בנות מאות שנים, ויצר סגנון כתיבה מודרני שמשלב את השפה הסלבית העתיקה ואת השפה המדוברת של העם הפשוט.
פושקין נהג להביע את דעותיו הפוליטיות ביצירותיו, דבר שסיבך אותו לא פעם. והביא להגלייתו כמה פעמים. בשהותו בגלות, המשיך פושקין ליצור ולכתוב.

לפני חתונתו עם נטליה גונצ'רובה, פושקין נאלץ להישאר בכפר "בולדינו" עקב סגר בגלל מחלת הכולרה שהשתוללה באותה תקופה. (כן, סגרים היו גם אז ושימשו לפיתרון היחיד במלחמה
נגד המגפות!!). התקופה הזאת הייתה פורייה במיוחד עבור פושקין וקיבלה את הכינוי "סתיו בולדינו". באותה תקופה נכתבו יצירות מופת רבות.
פושקין נהרג בדו-קרב בגיל 37 בלבד אבל הותיר מורשת ספרותית עשירה.
בשנת 1937 ציינו 100 שנה למותו של פושקין, וזאת היתה הפעם הראשונה שבה התפרסמו כל כתביו ב- 16 כרכים!!!
עד היום הוא נחשב ל"אבי הספרות הרוסית".

יצירותיו של פושקין השפיעו על סופרים ועל משוררים רבים שבאו אחריו. הן תורגמו לעברית והשפיעו רבות גם על התפתחות השירה עברית.
"הוא שימש, נשתמש במאמרו "חלון קרוע לאירופה". הוא היה הצינור, שדרכו שפעו כל הנחלים הרבים ששופכו לנהר הגדול דמתקרי "הספרות הרוסית" וגם לתוך ספרותנו".
ש.טשניחובסקי, "פושקין במחיצתנו", דבר, 19.2.1937. 
תרגומים ראשונים לעברית של יצירותיו התפרסמו לראשונה בחצי השני של המאה ה- 18.

תרגום מילולי ראשון של קטע מתוך "פרש הברונזה" ושל הפואמה "בוריס גודונוב", התפרסמו בפעם ראשונה ב-1847 על ידי לאון מנדלשטם, היהודי הראשון שלמד מדעי הרוח
במוסד להשכלה גבוה ברוסיה. תרגום ספרותי ראשון של פושקין התפרסם בפעם הראשונה ב-1861 בכתב העת "כרמל".
בשנת 1899 תורגם לעברית קובץ סיפורים ראשון ע"י דוד פרישמן לציון 100 שנה ללידתו של פושקין.
במלאות 100 שנה למותו של פושקין התפרסמו הרבה תרגומים ומחקרים על פושקין, במיוחד בשנת 1937. *לזכר אלכסנדר פושקין, עיתון דבר (גליון שלם הוקדם לפושקין!)
https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1937/02/19/01/article/56/?srpos=1&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI-%d7%a4%d7%95%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%9f+%d7%91%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%a6%d7%aa%d7%a0%d7%95-------------1

באותה שנה 1937 התפרסמו בירושלים 2 תרגומים ל"יבגניי אונגין", רומן חדשני ונועז לרוסיה באותה תקופה – אחד בתרגום של לונסון והאחר בתרגומו של שלונסקי. שלונסקי הצליח להעביר
היטב את הריטוריקה של היצירה, ותרגומו נחשב עד היום לתרגום קלאסי. ב1997 הוקדש למהדורה האחרונה של "יבגני אונגין" בול מיוחד:
http://israelphilately.org.il/he/catalog/stamps/1369/%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99%20-%20%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%AA%20-%20%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%A7%D7%94%20%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%AA%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94

בשנת 1949, במלאות 150 שנה להולדתו, התפרסמה רשימה של מתרגמים לעברית של יצירותיו של פושקין – ביניהם היו גם א' אברונין, ח' דולינסקי, מ' קליואטש, ד' רוזנצוויג ורבים אחרים.
מספר שירים זכו לחמישה תרגומים והתפרסמו ב-35 כתבי-עת שונים!!!!
ב- 1950 ביבליוגרפיה שפירסם שמואל לחובר כללה 89 תרגומים של יצירות פושקין. במשך הזמן התפרסמו תרגומים ומחקרים נוספים.
השפעתן של יצירותיו של פושקין ניכרת גם בשירה העברית.
"נזכור לטובה את פושקין בתור אחד מגאוני-היצירה הרוסית והעולמית וגם אחד ממסייעי ספרותנו שלנו – ואם גם שלא-ביודעים".
ש. טשניחובסקי, "פושקין במחיצתנו", דבר, 19.2.1937

רשימת ספרים בקטלוג שלנו:
https://infocenters.co.il/kotarishon/query_ext.asp?query=212&site=kotarishon&lang=HEB

יצירות של פושקין בתרגום לעברית:
https://benyehuda.org/read/4815
https://benyehuda.org/read/7246
https://benyehuda.org/read/8200
https://benyehuda.org/read/4135

כתבה על "יבגני אונגין":
https://www.haaretz.co.il/literature/poetry/1.1299327

ביוגרפיה של פושקין באנגלית:
https://www.youtube.com/watch?v=3YVgpbpnAKQ
https://www.youtube.com/watch?v=0MJAZMEbTfw
https://www.britannica.com/biography/Aleksandr-Sergeyevich-Pushkin

תערוכה וירטואלית – דיוקנים של פושקין:
https://artsandculture.google.com/exhibit/portraits-of-alexander-pushkin/ARSRXI4U

המוזאון הלאומי ע"ש פושקין
http://www.museumpushkin.ru/vserossijskij_muzej_a._s._pushkina/the_national_pushkin_museum.html

ספרים ברוסית בקטלוג שלנו:
https://infocenters.co.il/kotarishon/

---

לעיניכם בלבד - איאן פלמינג

קוראי כותר ראשון פוסט זה הוא "לעיניכם בלבד" 👁 
העברת מידע זה לאנשים שאינם מורשים תאלץ אותנו לשלוח את "האיש בעל אקדח הזהב" , עם המשלוח "ספרייה מהירה" אליכם הביתה...  ✨ 
" 'אתה חי רק פעמיים': פעם כשאתה נולד, ופעם כשאתה מביט למוות בעיניים"  (איאן פלמינג)✨         
איאן פלמינג (28.5.1908 - ) נולד בלונדון למשפחת בנקאים עשירה. אביו של איאן נפטר במלחמת העולם הראשונה, וזה היה כ"כדור הרעם" לאיאן שטרם מלאו לו 9. 
אימו של איאן הייתה דומיננטית מאוד ודחפה אותו ללימודים ולהישגיות. זו הסיבה שלמד בבית הספר הבריטי היוקרתי "איטון", ובהמשך באוניברסיטת מינכן ובאוניברסיטת
ז'נבה. אך איאן חי בגישה של "חיה ותן למות" ולמרות ניסיונותיו לא עמד בציפיותיה של אימו.
טרם כניסת אנגליה למלחמת העולם השנייה, איאן עבד ככתב עבור ה"לונדון טיימס". הוא נשלח לסקר משפט, של מהנדסים אנגלים, שהואשמו בריגול ובחבלה על-ידי הממשל הרוסי.
כיסוי המשפט זיכה אותו בפרסום, בכל המקומות הנכונים, וכעיתונאי בעל עין טובה לסיפורים ולאצבעות זהב ("גולדפינגר") לכתיבתם.
בשנת 1933  נכנע איאן ללחציה של משפחתו והתחיל לעבוד כבנקאי. אבל למרות קשריו ולמרות יחסי האנוש המעולים שלו, הוא לא הצליח בקריירה זו, ועזב לאחר שהבין שרק
'יהלומים לנצח'. 
במהלך מלחמת העולם השנייה נקרא איאן פלמינג ל"שירות הוד מלכותה"👑 וגויס למודיעין חיל הים הבריטי 🎖. שם שימש כאיש מפתח בתכנון והכשרה של צוותים ושל פעולות
ריגול מעבר לקווי האויב. 
איאן פלמינג ניהל במהלך השנים מערכת יחסים עם אן אוניל שהייתה נשואה בזמנו. גם לאחר נישואיה השניים, היא המשיכה ברומן עם איאן פלמינג ובאה לבקרו בביתו  גולדן-איי ב🇯🇲.
 ביקוריה היו ב"מסווה" והיא סיפרה אמתלות שונות לבעלה על מקום הימצאה. ממש כמו "המרגלת שאהבה אותי" (הכוונה לאיאן פלמינג כמובן...). 
בסופו של דבר, בשנת 1952 לאחר שהרתה את בנו של איאן, הוא הסכים לשאת אותה לאישה.  לעיון בתכתובת בין השניים:
https://edition.cnn.com/style/article/ian-fleming-letters-auction-scli-gbr-intl/index.html 
בשנת 1953 פורסם ספרו הראשון של איאן פלמינג 'קזינו רויאל' מסדרת ספרי ג'יימס בונד🎲🎲 
סדרת ספריו על "ג'יימס בונד" הפכה למפורסמת ולאהובה מאוד. נשיא ארצות הברית ג'ון פ' קנדי, ציין בראיון שהספר "מרוסיה באהבה", הוא אחד מעשרת הספרים האהובים עליו ביותר 😍 
בשנת 1962 עובד הספר "ד"ר נו" לסרט הראשון בסדרת סרטי ג'יימס בונד 🎞🎥 
בשנת 1964 נשאל איאן פלמינג בראיון לטלוויזיה הקנדית על מה מבוססים ספריו. תשובתו הייתה שהרבה מבוסס על ניסיון חייו. אנשים קרובים לאיאן פלמינג העידו כי אכן יש קווים ממשיקים
בינו לבין הדמות. גם הוא נהנה מידי פעם מצלילה, כמו בונד. הוא בטח ראה הרבה תמנונים או תמנוניות ('אוקטופוסי') בצלילות שלו במי הים הג'מייקאני הצלולים 🐙🦑🦐🦞🦀🐡🐠🐟.
אז על מי באמת מבוססת דמותו של גיימס בונד (באנגלית מרץ  2020) : https://www.youtube.com/watch?v=c-TkLurPR7g 
למידע נוסף על איאן פלמינג ועל חייו:
תחנות בחייו של איאן פלמינג כציר זמן משולב עם תמונות  מתוך אתר איאן פלמינג (באנגלית) https://www.ianfleming.com/ian-fleming/ 
סרטון ביוגרפיה של איאן פלמינג (אוגוסט 2020). מתוך הארכיון הויזואלי של ג'יימס בונד (אנגלית) https://www.youtube.com/watch?v=wtAyviHxzLE&t=1309s 
ביוגרפיה של איאן פלמינג מתוך אתר ההיסטוריה של ענייני מלחמה (באנגלית): https://warfarehistorynetwork.com/2018/01/25/ian-fleming-biography-of-the-man-behind-james-bond /  
פוסט מדף הפייסבוק של ערוץ ההיסטוריה (בעברית) : https://www.facebook.com/HISTORYlIsrael/posts/10158817530089162 
ולחובבי ג'יימס בונד אתם יכולים לאכול סהרון 🥐 ('מונרייקר') כשאתם בוחרים את הספר המועדף עליכם בסדרה, מהקטלוג שלנו: https://infocenters.co.il/kotarishon/
וגם ליהנות מאוסף הסרטונים בארכיון הויזואלי של גיימס בונד https://www.youtube.com/c/TheJamesBondVisualArchive/videos 
לרגע מוסיקלי, היכנסו למגזין הרולינג סטון המדרג את כל שירי הנושא של סרטי ג'יימס בונד (באנגלית): https://www.rollingstone.com/music/music-lists/james-bond-movie-theme-songs-ranked-worst-to-best-154927/another-way-to-die-from-quantum-of-solace-jack-white-and-alicia-keys-146488/ 
סיפרו כמה ספרי ג'יימס בונד הוזכרו בפוסט???? 
פוסט זה ישמיד עצמו לאחר .... (רגע זה מסדרה אחרת )