"כל תקוותי - ולדעתי, בזאת תלוי עתיד עמנו - שבני דורנו יספגו לתוכם מראשוניות זו", כך כתב דוד בן-גוריון אל יצחק זיו אב, כשנענה ליוזמתו להכריז על "שנת ראשונים". הספר מתאר דראמה אנושית זו שהתחוללה בארץ לא נושבת : בהר הג'רמאק והר כנען בגליל, בעזה, יריחו וחברון, מרחבים שיהודים בני הישוב הישן ועולים, זה מקרוב באו, נאחזו בהם במאה הקודמת, אך אלה נשמטו מידינו. פרשת המתיישבים הראשונים שלובה בניסיונות של דו קיום יהודי-ערבי בראש פינה, במטולה, בדגניה ובכנרת. הספר מהווה גאלריה של דמויות ואירועים, המשתפת את הקורא בן זמננו בעולמם של ראשוני הראשוני - אנשי שם ואלמונים, מימי משה מונטיפיורי ואדמונד דה-רוטשילד. תיאורים מרגשים של תקופת פקידות הבארון, האיכרים המשועבדים ומרידותיהם, בצידם של תיאורים על בני הישוב הישן - הלוחמים אלה גם אלה בגזרות של המטר התורכי, ומכים שורשים בארץ האבות.
344 עמודים
להשאלה בספריות הרשת.