Copenhagen Culture House and Library, Denmark

Københavns Biblioteker
אוכלוסייה: קופנהגן מונה 591,481 תושבים
מערך ספריות: 22 ספריות ציבוריות
שנה: 2011
שטח: 2000 מ"ר למבנה החדש, 1150 מ"ר למבנה הישן
עלות: 5.63 מיליון אירו
אדריכלות: COBE & Transform
לקריאה נוספת: Copenhagen Culture House  and  Library

בזכות ההרחבה של בית תרבות מקומי המשולב בספרייה חדשה ובאולם קונצרטים חדיש, הצד הצפון מערבי האנונימי של קופנהגן
הפך להיות אייקון תרבותי בולט.
הבניין תוכנן ע"י משרד האדריכלים COBE בשיתוף עם משרד האדריכלים Transform שניהם חלק ממה שקרוי "התנועה החדשה"
באדריכלות הדנית. אדריכלות המאופיינת באדריכלים וצעירים קוסמופוליטיים בעלי גישה רעיונית ייחודית.
הדבר הראשון שתופסת העין הוא החזית הזהובה של המבנה. אין מה לעשות. הבניין כאילו עטוף כולו במעין שריון שרשראות, עטיפה הדוקה
של אלומיניום בצבע זהב. ובאופן חריג, הוא בולט מול הבטון המחוספס ומול חזיתות הלבנים המחפים את המבנים התעשייתיים הסובבים אותו.
הבניין הנוצץ, הנקרא בפשטות, "הספרייה", מאכלס הרחבה של בית תרבות קיים ובנוסף גם את התוספת של ספרייה חדשה ואולם קונצרטים.
באופן בסיסי, האדריכלים רצו שהמבנה ייראה כמו כוננית ספרים. ארבעה התיבות, מונחות בפרופורציה זו לצד זו וכל אחת מכילה פונקציות שונות.
בקומת הכניסה נמצאת ספריית הילדים, לאחריה ספרייה לבני נוער וספרייה למבוגרים. למעלה נמצא אולם הקונצרטים. החלקים השונים מחוברים
ביניהם באמצעות גרמי מדרגות ומרפסות. בחלל שבין התיבות, מוקמו אזורים גמישים ורב תכליתיים המותאמים לפעילויות שונות ומגוונות.
כדי להשיג אחידות שלמה בפנים ובחוץ, השתמשו בחיפוי ממתכת כדי לסמן את קו הקירות הפנימיים. גם מבחוץ וגם מבפנים נראה כי הבניין עשוי
מערימת תיבות המתריסות כנגד כוח הכבידה. חלק מהחלונות מוסווים ע"י החיפוי החיצוני, דבר היוצר שינויים יוצאי דופן למראה של הבניין באור יום.
החלונות כמעט ולא נראים באור יום, אבל ברגע שהלילה יורד, הם מוארים מבפנים ומציצים החוצה דרך החזית המחורר, בדומה לעיניים הנשקפות
דרך צעיף שקוף.
לב הבניין הוא האטריום שבו הכל מחובר ביחד. עם שתי הכניסות בכל צד, האטריום פועל כמרכז העצבים ההומה של הבניין ובו בעת, כהרחבה דינמית
של הרחוב. זהו בעצם פסאג' עירוני החוצה את הבניין.
שכונת המגורים בצפון מערב קופנהגן היא אזור בעל מוניטין גרוע. השכונה ממוקמת בשולי העיר והיא נחצית שתי וערב בדרכים ראשיות שנוסעת בהן
תנועה כבדה. השכונה מכילה בעיקר מבנים תעשייתיים ובנייני שיכונים רחבים. אבל זהו גם אזור מגוון מבחינה תרבותית ואתנית ויש לו אווירה ייחודית
ומחוספסת. בדומה לעיר בילבאו בספרד, לפני שנבנה בה מוזיאון גוגנהיים, החליטה עיריית קופנהגן לבנות ציון דרך שיאחד וירענן את השכונה.
אין צורך לומר, כי הרעיון היה אפקטיבי, כי "הספרייה", כמעט לאחר הבנייה, קיבלה מהמקומיים את שם החיבה, "הבית המוזהב" .
אחת הסיבות שלמבנה הספרייה יש כזו משיכה ציבורית היא שלפרויקט היה חזון והוא תוכנן כמקום שיהיה הרבה יותר ממקום שהוא יותר ממקום
להשאלת ספרים. הספרייה יכולה לפעול כהיכל כפרי וגם כמרכז קהילה וגם כמרחב עירוני לצמיחה- כל אלה בלי להתפשר עם הפעילות העיקרית
של המקום.
לכן, גם אם המבנה נראה בולט ואקסטרווגנטי בתחילה, "הספרייה" היא בדיוק מה שתוכנן שתהיה: מקום המהווה השראה לתושבים ומקור לגאווה 
ולקהילתיות. והחשוב ביותר, זהו אחד הפרויקטים הנדירים שמצליחים ביצירת אווירה של מקום, מקום שבו אנשים מרגישים רצויים.