Calgary's Central Library, Alberta, Canada

The New Central Library - NCL
אוכלוסייה: קלגרי היא העיר הגדולה ביותר במחוז אלברטה שבקנדה. היא מונה כ-1.3 מיליון תושבים.
מערך הספריות: רשת הספריות של קלגרי מונה 20 ספריות ציבוריות.
שנה: 2018
שטח: 22,300 מ"ר
עלות: 245 מיליון דולר
אדריכלות: Snohetta Architects
לקריאה נוספת ולתמונות:
Calgary's Central Library, Alberta, Canada
Snøhetta and Dialog's New Central Library for Calgary features vast wood-lined atrium
לסרטון המציג את הקמת הספרייה המרכזית החדשה בקלגרי לחצו כאן!
לסרטון של CBC New  לחצו כאן!             
Calgary library one of the most anticipated buildings on the planet: Architectural Digest   

הספרייה הציבורית החדשה של קלגרי היא הישג עוצר נשימה של הנדסה, עיצוב וחדשנות. היא ניצבת מעל קו של רכבת קלה ונראית לעין מתחנת-הרכבת בחיצוניות
שמחזירה אור, בקשתות עשויות מעץ ארז ובחלונות-גג מזכוכית. העיצוב האדריכלי שואב השראה מהעיצוב הנורדי. המבנה שנוצר הוא רחב ופתוח, מלא באור טבעי
ללא הגבלה, והוא מציע חוויה אינטימית ללימוד ולבילוי.
מיקום הספרייה בעיר הוא אזור-תרבות מתפתח הכולל תיאטראות, גלריות ומרכז לאומי למוסיקה.
האדריכלים מציינים בי רצו ליצור תחושה של מרחב גדול ופתוח הדומה לספינה או לתיבה. החלל הוא עצום, אבל הוא כולל מרחבים אינטימיים ונסתרים רבים המתאימים
רק לשימוש של אדם אחד, ועל המבקרים למצוא אותם בעצמם.
לספרייה יש צורה שמטרתה לעורר תופעה הנקראת "צ'ינוק" – תופעה אטמוספרית המתרחשת באזור, שמביאה לתצורות דרמטיות של עננים בצורת קשת. צורת-קשת זו
משתקפת בחלק התחתון של המבנה.
הבניין ניצב על-פני כביש ציבורי מורם שמחבר מחדש בין מרכז-העיר של קלגרי לבין השכונה המתפתחת 'איסט וילג '.
המבנה משתרע על ארבע קומות. המשטח החיצוני של הבניין הוא "קיר-וילון" בצבעי כחול ולבן עשוי מלוחות-זכוכית בצורת משושה. אלו נועדו לבטא את האור והצבע של
קו-הרקיע העירוני. ייצור לוחות-הזכוכית לבדו ארך שמונה חודשים, על מנת להגיע לגימור צלול, מזוגג או אבקתי, שנועד למנוע הצטברות חום במבנה. הלוחות נשלחו
לבדיקה לפלורידה כדי לבדוק את עמידותם בתנאים קיצוניים של לחות, חום ועוד.
הכיסוי של לוחות הזכוכית הוא בעל אטימות משתנה, מלבן ועד שקוף. הלוחות נתונים במסגרות מודולריות שיוצרות דפוס בעל צורה של גבישי-קרח, או – במקומות מסוימים –
של בתים קטנים. מוטיב זה אומץ על-ידי רשת הספריות ברחבי העיר.
מסגרות החלונות ההיקפיים יוצרות צללים שמשתנים במהלך היום. בלילה נדמה שהפנים נמוג לעבר החרטום, השמשות הופכות שקופות מאוד, והבוהק מתעצם מבפנים.
הפינה הצפון-מערבית - חרטום הספינה, או: החלק של הספינה הנוטה לעבר המים - נמצאת בדיוק מעל פתח המנהרה של קו הרכבת הקלה, ולכן היוותה אתגר בעת התכנון, אך היא
גם ממלאת את העיצוב הייחודי בעוצמה רבה.
הקשתות האדומות מעץ-הארז נוטות לכיוונים שונים מעל הכניסה למבנה. הכניסה הורמה מעל השיפוע כדי להתאים למסלול הרכבת הקלה שעובר דרך המבנה. הרכבות נכנסות
פנימה מתחת לחרטום ועוברות מתחת למבנה.
המבקרים שנכנסים לספרייה מגיעים למעין חצר פנימית ענקית במרכז הבניין. החלל מעוצב בצורת עין או סירת קאנו, שמתייחסים לילידים הראשונים של האומה הקנדית. החלל
מכוסה כולו בלוחות-עץ שמספקים אסתטיקה חמה וגם בולמים רעשים.
מהכניסה ניתן לגשת לאודיטוריום היורד למפלס הרחוב. אחד המרחבים עוצב בדומה לישיבה באצטדיון וכך נוצר מרחב כינוס. מצד אחר, הרצפה עולה בהדרגה למעלה עד לצד השני.
בקצה החלל ממוקם בית-קפה שבו יושבים ההורים עם הילדים, ומולם נמצא האזור המיועד לילדים. במרחב ניתן למצוא מתקנים וריהוט בגובה העיניים של הילדים, שמשחקים בו וקוראים.
הכונניות בספרייה תוכננו במכוון להיות נמוכות, כדי שאפשר יהיה להביט מעליהן ולהעריך את הקצב שנוצר מהמרחק בין עמודי-הבטון, שמזכירים את עמודי יוון העתיקה.
מעניין לציין כי בוויכוח בין תושבי המקום היה מי שטען שהספרייה גדולה מדי, אפילו מונומנטלית. בתגובה ציטט תושב אחר, אוהד הספרייה החדשה, את ר. דייוויד ליינקס, שאמר:
"ספריות רעות בונות אוספים. ספריות טובות בונות שירותים לקהל. ספריות גדולות (או: מצוינות. במקור great) בונות קהילות."

Photo: Wikipedia