הכל קורס/ צ'ינואה אצ'בה

קשה לכתוב ביקורת על "הכל קורס" של צ'ינואה אצ'בה. מצד אחד, אני באמת מעדיף לא לספר לכם איך
מתפתחת עלילת הספר, כדי לא לפגוע בחוויית הקריאה. מצד אחר, איך אפשר לתאר את "הכל קורס" בלי
לדבר על מה שקורה במחציתו השנייה? בעיה. ואני לא רוצה ללכת סחור-סחור.
אז נתחיל מהכותרת, נמשיך לפי הסדר, ונראה כבר איפה נעצור...
בפעם הראשונה שתרגמו לעברית את הקלסיקה הזאת, לפני יותר מחמישים שנה, קראו לה
"מפולת באומואפיה". בפעם השנייה – במהדורה שעליה אני כותב כאן, מ-2015, קראו לה "הכל קורס".
במקור הספר בכלל נקרא "Things Fall Apart" – יש דברים שקורסים, או מתפרקים - אבל לא הכול.
מפולת מתרחשת, בתחילה לאט, ואחר כך בקצב הולך וגובר.
בתחילת הספר אנחנו פוגשים את אוקונקוו, גיבור גדול בכל כפרי הסביבה שהשתתף בניצחונות מזהירים
והביס בעצמו לוחמים אגדיים אחרים. הוא בשיא כוחו, נשוי לשלוש נשים, אב לבנים ובנות, מחכה שבניו
יגדלו ומצפה מהם להמשיך את מסורת הגבורה והכוח. הוא כבר מתחיל לתכנן איך יתרגם את תהילתו
למעמד רשמי, ואת שמו הטוב יתרגם לשידוכים מוצלחים לבניו ולבנותיו. 
אבל ברגע של אובדן עשתונות, אוקונקוו עושה טעות שעליה משלמת המשפחה מחיר קשה: הגליה מהכפר
לשבע שנים. המשפחה נודדת אל כפר המוצא של אחת הנשים, ובתקופה הארוכה הזאת דברים משתנים.
אוקונקוו , מרוחק ממוקד הכוח שלו, מחמיץ כנראה את ההזדמנות להגשים את כוונותיו. המפולת מתחילה
להתרחש.
ושוב, ההתלבטות: כמה לגלות לכם? מה שמתחיל כמפולת אישית של אוקונקוו, שהולכת ומחריפה, ממשיך
בקריסה חברתית של כל הסביבה. המפלה האישית מתגמדת ומאבדת את משמעותה לאור מה שקורה בכפרים.
למעמד האבוד של אוקונקוו גם ככה כבר אין משמעות במצב החדש, כי בינתיים הכול מתערער ומשתנה:
התרבות, האמונה, המעמד החברתי. אצ'בה מתאר בצורה מופלאה קריסה שהיא חיצונית ופנימית בו-זמנית,
כזאת שחייבת להשפיע על חיי היום-יום של המשתתפים, וגם על נפשותיהם.
ולא אגלה יותר. "הכל קורס" הוא סיפור נהדר, עוצמתי, כתוב היטב, וזאת כבר סיבה מצוינת לקרוא אותו.
השמות האפריקאים – אוקונקוו, אזינמה ואחרים, שמות הכפרים, המנהגים שכל כך זרים לנו – נראים רק
בהתחלה כמו מכשול בקריאה, אך תגלו שההיפך הוא הנכון: במהרה הם מתגלים כחלק בלתי-נפרד מהכוח
ומהיופי של הספר. הם בעצם חלק מהסיפור.
אבל "הכל קורס" הוא הרבה יותר מספר טוב. צ'ינואה אצ'בה היה הסופר האפריקאי הראשון שמרד נגד
האופן שבו תיארו סופרים לבנים את השחורים. הוא שם לב לעובדה הבאה: גם כשסופר לבן מוחה על
ההתנהגות האלימה והנצלנית של הכובשים האירופאיים כלפי האפריקאים, הוא עדיין מדבר על הלבנים,
והאפריקאים כשהם רקע לסיפור הלבן. כאילו שאי-אפשר, ואולי גם לא צריך, להבין אותם. 
ב"הכל קורס" אצ'בה מתקן את העיוות הזה: אוקונקוו ושאר הדמויות הם בני-אדם. הם לא מושלמים. יש
להם רצונות, חולשות וחוזקות. יש להם רגעים טובים יותר וטובים פחות. הם מנצלים לפעמים את כוחם
לרעה, כמו כל בן-אדם (מכל מגדר או צבע שהוא). "הכל קורס" היה הפעם הראשונה בהיסטוריה של
הספרות בה השחורים זכו לתיאור כזה. לכן, מאז שהספר הזה יצא לאור, הוא נקרא בשקיקה על-ידי
מיליונים, אוּמץ לליבם של מנהיגים ושל מהפכנים, וגם נלמד ונחקר באקדמיה. "הכל קורס" הוא ספר
עוצמתי ומעורר מחשבה במידה שווה.
קריאה נעימה!

כתב: יובל שטינברג, כותר ראשון שקמה

כריכת הספר הכל קורס