חדשות קומיקס

אנימות של ה-6 באוקטובר
במקריות משונה, ה-6 באוקטובר מהווה אבן דרך לתרבות האנימה הפופולארית ביפן ובעולם בשני אופנים שונים: זה היום בו, ב-1965, יצאה האנימה הצבעונית הראשונה בדמות "קימבה האריה הלבן"
(או בתרגום היפני: "ליאו, קיסר הג'ונגל") – סיפור ששווה לדבר עליו בפני עצמו.
האנימה המשמעותית השנייה שיצאה באותו תאריך, בשנת 1974, נקראת "ספינת החלל יאמאטו", והיא מהווה את אופרת החלל הראשונה שיצאה על המסך ביפן בגרסה מצוירת.
בזמן שקימבה הכה גלים בעולם בעיקר בזכות הדמיון שנמצא בינו לבין הסרט של דיסני מ-1994: מלך האריות, "ספינת החלל" הייתה משפיעה במיוחד בתוך יפן, הודות לתסריט מקורי ושאפתני וגודל
(מבחינת היקף העלילה ומורכבותה) שלא היה מקובל עד לאותם ימים, בהם אנימות נחשבו כמדיום לילדים.
"ספינת החלל יאמאטו", ששאבה במקור את השראתה מתוך אחד הספרים של סופר המד"ב האמריקאי, רוברט היינלין, מספרת את סיפורו של כדור-ארץ שנכתש ונמעך בשל התקפה אטומית חוצנית,
שצמצמה את אוכלוסיית בני-האדם בו למינימום והותירה אותם במקלטים מתחת לפני האדמה, כשגם אלו צפויים להיכחד תוך שנה אחת. גילוי של תוכנית לספינה חיזרית בעלת יכולות עתידניות על מאדים
מעניק תקווה חדשה לבני-האדם והם שולחים צוות, על גבי ספינת החלל, שנקראה "יאמאטו" על שם ספינת המלחמה המפורסמת ממלחמת העולם השנייה, להציל את כדור הארץ. בדרך הם לומדים עוד
על התוקפים החוצנים שלהם ונסיבות המלחמה.
האנימה, שבמקור לא זכתה לפופולאריות רחבה, קיבלה עדנה מחודשת לאחר יציאת הסרט הראשון שלה וקיבלה מאז מעמד של סדרת קאלט, כשהיא זכתה לאינספור סדרות ספין-אוף, סרטים ומשחקי מחשב.
היא נחשבת כל-כך משמעותית, שמגה-סדרות קאלט, אופרות חלל אחרות שיצאו בעקבותיה, נחשבות מבוססות עליה, כגון: Neon Genesis Evangelion, Gundam ו-Macross, ובקוריוז מעניין,
גם משחק הוידאו הפופולארי של שנות ה-80, שחלק מאיתנו גדלו עליו, "פולשי החלל" – גם הוא פועל יוצא של הצלחת הסדרה.
ספינת החלל יאמאטו הולידה מורשת של סדרות שהתייחסו ברצינות לצופים שלהן ודחפו את גבולות המדיום למקומות רחוקים ומופלגים – ולא רק בחלל.
בהזדמנות אחרת נספר גם על קימבה, ועל הדיאלוג המשונה והמפתיע שהיה לו עם סטודיו סרטים אמריקאי מוכר...

יו-גי-הו!
בחודש שעבר, המנגקה (אומן המנגה) קאזוקי טאקאהשי נמצא ללא רוח חיים על חוף נאגו באוקינאווה, יפן.
טאקאהשי מוכר בזכות סדרת המנגה, האנימה ומשחק הקלפים המצליחים "יו-גי-הו!" שמתארים משחק בו השחקנים מתמודדים זה כנגד זה באמצעות קלפי מפלצות ומנסים להוריד
את נקודות החיים של היריב.
המשחק (והסדרות) זכו להצלחה מסחררת ביפן ובעולם ולשיא גינס "משחק הקלפים הנמכר ביותר בעולם", וכך הם עוקפים משחקים מוכרים וותקים יותר, כמו Magic: the Gathering
האמריקאי. זהו הישג יוצא דופן מסיבה נוספת, היות ורוב המשחקים שיוצאים בצמוד לסדרות עושים זאת כשהמחשבה על המרצ'נדייס מובילה את הרעיון ליצור סדרה מצוירת (רובוטריקים,
כוח המחץ ומוצרים רבים נוספים). יו-גי-הו! מיוחד בכך שהמנגקה שיצר אותו כתב תחילה סיפור על משחק קלפים חדש ומקורי, עוד לפני שהייתה מחשבה בכלל לעצב ולשווק משחק קלפים להמונים.
מה היה הקסם של טאקאהשי? טאקאהשי היה חובב משחקי חשיבה עוד לפני שהפך למנגקה: שוג'י (המקבילה היפנית לשח-מט), מהג'ונג, משחקי אסטרטגיה בקלפים ומשחקי תפקידים. את האהבה
הזו הוא העביר לתוך הציור וכך יצר את יוגי, נער צעיר שמקבל חפץ עתיק שמקשר אותו למשחק ששוחק עוד מימי הפרעונים. המנגה שיצר, כמו מנגות קודמות שלו שעסקו גם כן במשחקים, פורסמה
במגזין הפופולארי לנוער "שונאן-ג'אמפ" והיתר היסטוריה.
טאקאהשי היה בן 60 במותו, ונמצא על החוף כשעל פניו מסיכת שנורקל, ככל הנראה מהרפתקת צלילה שנכשלה. עולם המנגה והמשחקים יזכור אותו כמי שהביא שמחה למיליוני ילדים ברחבי העולם
ושעות רבות של חשיבה וכיף.

להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של אוסף הקומיקס, לקבלת עדכונים על הכותרים החדשים שמגיעים ועל חדשות מעולם הקומיקס, לחצו על הלינק הבא:
https://chat.whatsapp.com/DcKgzSaPg1xB4K3tUP2Xlk

 

קומיקס גאווה
קומיקס ותרבות קווירית הולכים ביחד.
אולי יש לזקוף את העובדה לכך ששתיהן תרבויות שוליים, מחוץ למיינסטרים, שלא מקבלות בדרך כלל את הכבוד הראוי להן ונפטרות כאזוטריות כלאחר יד, במקרה הטוב
(או מוקעות ומגונות במקרה הרע).
מאז שנות ה-70 קומיקס קווירי היה ענף מחתרתי, שהודפס באופן פרטי כמגזינים וחוברות במרתפי בתים; ענף שדיבר על מיניות ועל זהות ה- LGBTQ בצורה גרפית, חצופה
ובועטת, עם שחקני מפתח כמו Come Out Comix בשנות ה-70 ו-Gay Comix בשנות ה-80.
עם בוא המיליניום ומהפכת האינטרנט, מחתרת הקומיקס החלה לעבור תהליך של דיגיטליזציה. השוק למגזינים דעך ובמקומו נוצר מקום לאומני קומיקס עצמאיים להפגין את
זהותם בפתיחות, דרך תופעת קומיקס הרשת (Webcomics) שהחלה כתחביב חינמי קליל, ועברה למקפצה בשביל יוצרים צעירים להתפוצץ ולהתפרסם, כשרבים מקומיקסי
הרשת הללו הפכו בסופו של דבר לספרים מודפסים.
ההוצאות הגדולות, Marvel, DC ו-Archie Comics, שהיו מוגבלות במשך המאה הקודמת על ידי קוד הקומיקס (ועיינו בכתבה בנושא זה מהחודש שעבר) החלו להתיישר,
באיטיות רבה, אחרי הזרם החדש, ודמויות מפורסמות החלו בהדרגה יוצאות מהארון מפורשות, אחרי שעשו זאת רק ברמיזה, או מופיעות כקוויריות בסדרות משלהן: באטוומן,
וונדרוומן, הארלי קווין ופויזן אייבי, דדפול ואייסמן וג'אגהד מהקומיקס ארצ'י, הם רק חלק קטן מהדוגמאות.
כיום, קומיקס קווירי מקבל מקום מכובד (אם כי עדיין שולי יחסית) בתעשיית הקומיקס וזוכה לפרסים ושבחים, באופן ובכמות שספרים כתובים עדיין לא חולמים עליהם.
האם זה מפני שיש משהו בציור מלווה מילים שהופך את זה לקל ונגיש יותר עבור אנשים מחברות שוליים להביע את המסרים שלהם? האם זו הפשטות של קומיקס והקשר של
קומיקס לילדות שלנו, שהופכת אותו לקרקע פורה בשביל להעלות נושאים מורכבים?
כמילה אחרונה, נחטא אם לא נזכיר את חביבנו מהמזרח, היפנים, שכרגיל יש להם מה להגיד בכל הנושא של קומיקס ואנימציה: קומיקס קווירי היה בולט ביפן בשנות ה-70 הרבה
יותר מאשר בארה"ב, בדמות ז'אנר היאוי והיורי (מערכות יחסים של נשים ונשים או גברים וגברים), אם כי גם הוא בשנים האחרונות תופס תאוצה מוגברת ועובר מלדבר על נושאים
קבועים (רומן נעורים) לנושאים מורכבים יותר.
בינתיים, רוצו לקרוא יצירות קומיקס קוויריות לכבוד חודש הגאווה! הקומיקס "עוצר נשימה", למשל, יצא לאחרונה בעברית ונמצא בספריות, ומדבר על אהבה בין שני נערים
(סדרת טלוויזיה יצאה בנטפליקס בהתאמה). יצירות קומיקס נהדרות אחרות: "Fun Home", "Lumberjanes", "Nimona" וסדרת "הנער המכשף" נמצאות בספריית הקומיקס ביצחק שדה,
ומחכות לכם שתיקחו אותן.

בואו לבקר אותנו ברחוב רמז 6 ראשון-לציון.
פתוח בימים ראשון, שני שלישי וחמישי בין השעות 14:00 – 19:00 ובימי שישי בין 9:00 – 13:00.
הטלפון של הספרייה: 03-9674274
להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של אוסף הקומיקס, לקבלת עדכונים על הכותרים החדשים שמגיעים ועל חדשות מעולם הקומיקס, לחצו על הלינק הבא:
https://chat.whatsapp.com/DcKgzSaPg1xB4K3tUP2Xlk

 

קוד הקומיקס, או פיתוי התמימים: חלק ב'
ב-1954, הפסיכיאטר פרדריק וורת'הם כתב את "פיתוי התמימים", ספר שהוא מסע צלב כנגד הקומיקס בארה"ב כגורם להשחתת הנוער. בספר זה נכללה ביקורת כלפי סוגת קומיקס שהייתה
רווחת באותה תקופה: גיבורי-העל, פשע ואימה, והוא הגיע עד לסנאט וגרר אזהרה, ששוגרה לעבר הוצאות הקומיקס הגדולות – לגלות אחריות גדולה יותר כלפי התוכן שהם מוציאים.
באותה שנה, ללא חקיקה מפורשת, התאגדו חברות הקומיקס תחת קורת גג משותפ, לא בשביל לעמוד על חופש הביטוי שלהן ולהפריך את טענותיו של וורת'הם, אלא כדי למצוא פיתרון שיכסה
אותן מהאשמות, ויפתור אותן מנישות מעוררות מחלוקת שעלולות לסכן את עסקיהן.
הן יצרו את "קוד הקומיקס": תנ"ך שמונה סייגים ונושאים שיש להימנע מהם או ללכת לפי הנחיותיהם. הנושאים כללו יחסי מין ואלימות, אך פורטו הרבה מעבר, עד לרמה שתתאים לערכים
המשפחתיים שארה"ב דגלה בהם באותה תקופה ויוכלו להיקרא על ידי קבוצת הגיל הצעירה ביותר. למשל, היה אסור להציג עובדי ממשל ונציגי מדינה כדמויות שליליות בספרים באופנים
שיעלו ביקורת נגד הממסד; המילים "טרור" או "אימה" הוצאו לחלוטין מתוך הלקסיקון; נאסרו סיפורים שכללו זומבים, ערפדים ואנשי-זאב; נשים היו צריכות להיות מצוירות צנועות; ועוד.
החוקים שנוצרו בקוד נועדו להוות קונטרה לתרבות מתירנית וחופשית יותר שקדמה להם, ונחשבו לא חינוכיים על ידי קהילת המחנכים, אנשי הכמורה ועובדי הציבור (אפשר להשוות את הבהלה
שהתעוררה בעקבות הקומיקס לזו שנוצרה סביב המשחק "מבוכים ודרקונים" בשנות ה-80).
האיסורים הגיעו לעיתים למימדים מגוחכים, וצנזורה כבדה, ביחד עם ירידה כללית בהתעניינות בקומיקס ובמקביל לעליית מכשירי הטלוויזיה הביתיים, גרמה לצניחה בשוק הקומיקס בשנים הבאות,
ולסגירתן של הוצאות רבות בכל מקרה. ז'אנרים שלמים, כמו ז'אנר האימה, הפסיקו להתקיים לחלוטין. מאידך, ז'אנר גיבורי-העל, שחלה בו ירידה לאחר מלחמת העולם השנייה, עלה שוב לקדמת הבמה,
כיוון שהתוכן שלו יכול היה להתקיים בכפוף לקוד הקומיקס.
קוד הקומיקס המשיך להתקיים עד לשנות ה-2000 המאוחרות, אולם ללא השיניים שחימשו אותו בתחילת הדרך. לאחר חלוף הבהלה הראשונית, החלו בהדרגה התקנות להתרופף. ב-1970 הוציאה "מארוול"
סיפור ספיידרמן שעסק ב(מניעת) סמים ללא אישור הקוד. סיפורים רבים שיצאו לאחר מכן לא פרסמו על כריכותיהן את תו התקן של הקוד, או שנחלצו עם סיפורים רציניים מאוד, כשקוד הקומיקס מאושר מאחוריהם.
כיום קוד הקומיקס לא קיים יותר ובמקומו, ההוצאות מפרסמות מגבלת גיל על גבי הקומיקס שהן מוציאות, שמייעד אותו לשכבת גיל מסוימת. אולם זיכרון הקוד, וההשפעות שהוא הביא איתו, הולכות איתנו עד היום הזה.

בספריית הקומיקס שלנו שביצחק שדה אנחנו לא נשמעים לקוד הקומיקס.
בואו לבקר אותנו ברח' רמז 6 ראשון-לציון.
פתוח בימים ראשון, שני שלישי וחמישי בין השעות 14:00 – 19:00 ובימי שישי בין 9:00 – 13:00.
הטלפון של הספרייה: 03-9674274
להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של אוסף הקומיקס, לקבלת עדכונים על הכותרים החדשים שמגיעים ועל חדשות מעולם הקומיקס, לחצו על הלינק הבא:
https://chat.whatsapp.com/DcKgzSaPg1xB4K3tUP2Xlk

 

פיתוי התמימים: חלק ראשון
 (כתב ישי קורן, אחראי קומיקס בכותר ראשון)
היום, לפני 68 שנה, פסיכיאטר אמריקאי ממוצא גרמני בשם פרדריק וורת'הם פרסם ספר בכריכה פשוטה והשם המחריד משהו: "פיתוי התמימים" (Seduction of the innocent).
ספר זה עתיד לשנות את גורלו של עולם הקומיקס בארה"ב למשך עשרות שנים לאחר מכן, ולחולל מהפיכה במדיום שעד כה נחשב לענף שטותי אך בלתי מזיק שנועד בעיקר לילדים וצעירים.
השנה היא 1954. ארה"ב הופכת למעצמה עולמית בעקבות תוצאות מלחמת העולם השנייה. יש נסיקה כלכלית, אם כי לא כל המעמדות מרגישות אותה באופן שווה. המלחמה הקרה עם ברית-המועצות
ברקע וארה"ב מתכנסת לתוך בעיות פנים שהונחו בצד בתקופת המלחמה.
פרדריק וורת'הם, פסיכיאטר שעד כה הועסק כמאבחן של פושעים פליליים עבור בית המשפט, מוציא את הספר "פיתוי התמימים" לאור. הספר מדבר על עבריינות נוער, כתופעה שמושפעת באופן חד-משמעי
מגורמים סביבתיים – כשבראשם עומדות לא אחרות מאשר חוברות הקומיקס הפופולאריות שהילדים ובני הנוער אוהבים לקרוא.
וורת'הם סקר את ז'אנר הקומיקס שהלך והתפרסם בתר מלחמת העולם השנייה: פחות גיבורי-על ויותר מתח, אימה ורומנטיקה. הוא כתב על אלימות בקומיקס אך גם על מפלצות, על מיניות, על יחסים
הומוסקסואלים נרמזים בין באטמן לרובין ועל הקשר בין וונדר-וומן לפטיש ה"קשירה".
בעקבות ספרו של וורת'הם חלה בהלה רבתי בארה"ב. הורים לחוצים החרימו את הקומיקס מילדיהם ובכמה מדינות בארה"ב קומיקס נשרף ברחובות או שהוצא מחוץ לחוק. וורת'הם הוזמן להעיד בפני ועדת
הסנאט לעבריינות נוער, שרמזה להוצאות הקומיקס שעליהן לנסות "למתן" את התוכן שהן מוציאות.
עולם הקומיקס נכנס ללחץ. עומדות בפני האיום התלוי מעל ראשן מצד הסנאט, הוצאות הקומיקס החליטו על דעת עצמן לפתח תו-תקן חדש לקומיקס, שיטיל צנזורה עצמית חריפה על תוכן הגיליונות, ויסלק
את החשש מצד הורים ומוסדות. לתו התקן החדש קראו "קוד הקומיקס" (The Comic-Book Code) והשם הזה עתיד להעביר צמרמורת בקרב כל אוהד קומיקס מושבע שישמע אותו כיום.
אבל מה היו מגבלות הקוד, למעשה? מה היה כל-כך נורא במעט צנזורה? ומדוע ההשלכות של ספרו של וורת'הם המשיכו ללוות אותנו עד תחילת האלף הבא?
על שאלות אלו ועוד – נענה בכתבה הבאה.

 

נשים בקומיקס: וונדר-וומן
(כתב ישי קורן, אחראי קומיקס בכותר ראשון)

לכבוד חודש האישה, איך אפשר שלא לציין את האישה הבכירה בעולם הקומיקס, הלא היא נציגתנו בהוליווד: גל-גדות עצמה, וונדר-וומן.
וונדר-וומן, שלפני שנה נחגגו לה 80 שנה להופעתה הראשונה, הופיעה ב-1941 בחוברת הפופולארית All-Star Comics. היא היתה חלק מחיל החלוץ שממנו נוצרה בהמשך
הוצאת הענק, DC. החוברת כללה בתוכה גיבורי-על נוספים שהשתייכו ל"חברת הצדק" של ארה"ב (מעין גירסה ישנה יותר לליגת הצדק, שהופיעה אחר כך, שבה נמנו גיבורים
מפורסמים אחרים כמו, סופרמן ובאטמן). וונדר-וומן הייתה יוצאת דופן בכך שהייתה הגיבורה האישה הראשונה בקליקה שהיתה בלעדית של גברים.
היא הופיעה על רקע מלחמת העולם השנייה: סטיב טרבור, סוכן במודיעין צבא ארה"ב, מסתבך בניסיון סיכול של תחבולה של מרגלים גרמנים ונוחת נחיתת אונס על אי שייקרא לימים
ת'מיסקרה, אי האמזונות. צאצאיות האלות הבכירות מהמיתולוגיה היוונית לוקחות את המשמורת על החייל האבוד. כשהן נדרשות על ידי האלות להחזיר את סטיב לארה"ב, בשביל
להשלים את שליחותו הפטריוטית החשובה, נבחרת לעשות זאת לא אחרת מאשר בתה של מלכת האמזונות: וונדר-וומן עצמה.
כך נולד המיתוס של אשת הקומיקס הראשונה. אבל ההיסטוריה מאחורי וונדר-וומן מעניינת לא פחות:
וויליאם מולטון מרסטון, יוצרה המקורי של וונדר-וומן, היה למעשה פסיכולוג אמריקאי בעל שם וממציא, שמיוחסת לו המצאת האבטיפוס של מכשיר הפוליגרף (פרט שמתיישב באופן
חינני עם אחד האביזרים המזוהים ביותר עם וונדר-וומן, הלא הוא "לאסו האמת". דבר שמאלץ את אלו שנקשרים בו לדובב את צפונות לבם הנסתרות ביותר). הוא נעזר באשתו
להמצאת המקור של הדמות והעיצוב שלה.
מרסטון היה פמיניסט מוצהר שנאם באופן חופשי את משנתו הנבואית, על כך שבעוד 100 שנה נשים צפויות לקחת את המושכות על השליטה בעולם. הוא הזין לתוך דמותה של וונדר-וומן
(שנקראה בשם הפרטי "דיאנה" רק בסוף הסיפור) ערכים מעצימים שהאמין בהם: כוח פיזי, מנהיגות, יוזמה ואומץ-לב.
"אפילו נשים לא מעוניינות להיות נשים כל זמן שהמאפיינים הנשיים של החברה שלנו חסרים כוח, פעולה ועוצמה", הוא אמר.
ניתן להבין את הסיבה שבגיליונות הבאים של וונדר-וומן אנו מוצאים אותה מבצעת כל מיני פעולות מדהימות, שיוחסו עד אותה תקופה בעיקר לגברים. כמו למשל, כשהיא מוליכה חיילים
אמריקאים לשדה הקרב כנגד מדינות הציר, מגלה גילויים רפואיים חדשניים ואף נבחרת, בגיליון שיצא בשנת 1943, לנשיאת ארה"ב.
הסיפור של וונדר-וומן הקדים את זמנו, ואף נכבש תחת גלגלי השמרנות. מאוחר יותר, בסוף מלחמת העולם השנייה ולאחר מותו של מרסטון, היא נסוגה חזרה לערכים השוביניסטיים
הטיפוסיים לזמן-מה. אך את וונדר-וומן לא היה ניתן להחזיק זמן רב בשלשלאות והיא פרצה מחדש כמודל השראה לארגונים פמיניסטים, כבר בשנות ה-60.
אנחנו עד היום זוכים לראות את וונדר-וומן במדיה השונה: בסרטים, בצעצועים, בתחפושות ובקומיקס, ונמשיך כנראה לראות אותה עוד זמן רב – כסמל להעצמה נשית.
אילו גיבורות השפיעו עליכן בילדות, והאם היה להן אותה השפעה כמו שהייתה לוונדר-וומן על בנות ברחבי העולם?...
לצורך כתבה זו הסתייענו באתר: Wonder Woman’s Surprising Origins - HISTORY

רוצים לקרוא עוד על וונדר-וומן?
בואו לבקר באוסף הקומיקס בספריית יצחק שדה, רחוב רמז 6 ראשון-לציון,
פתוח בימים ראשון-שלישי, חמישי, בין השעות 14:00 -19:00 ובימי שישי בין השעות 9:00 -13:00
הטלפון של הספרייה: 03-9674274
להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של אוסף הקומיקס, לקבלת עדכונים על הכותרים החדשים שמגיעים וחדשות מעולם הקומיקס, לחצו על הלינק הבא:
https://chat.whatsapp.com/DcKgzSaPg1xB4K3tUP2Xlk