Gundelsheim Library, Germany

Stadtbücherei Gundelsheim
אוכלוסייה: גונדלסהיים היא קהילה במחוז פרנקוניה עילית בדרום גרמניה שמונה כ- 3,600 תושבים.
מערך הספריות: ספרייה ציבורית
שנה: 2020
שטח: 330 מ"ר
עלות: 2.3 מיליון אירו
אדריכלות: Schlicht Lamprecht Architekten
לקריאה נוספת ולתמונות: Gundelsheim Library, Germany

הספרייה החדשה בגונדלסהיים נבנתה במאה ה-19 כמבנה לבהמות, אך למרות השימוש, עוטרה חזית המבנה כגמלון. לאחר שהיה חשש להריסתו, הורחב המבנה והוסב לספרייה, שמפיחה חיים בקרב
הקהילה. היום, חדרי האורווה-לשעבר אינם מלאים בבקר ובקש, אלא במדפי-ספרים ובשולחנות -ריאה. האדריכלות חוגגת את היופי הפשוט של בית העץ בעל הגמלון.
בעשורים האחרונים יש דעיכה איטית ביישובים הקטנים של דרום-גרמניה, בהם גם גונדלסהיים, בעיקר עקב הגירה של האוכלוסייה לערים. מקומות העבודה התמעטו, והנוכחות של מרכזי קניות גדולים
גורמת לקריסת הכלכלה המקומית. רק בשנים האחרונות החלה הממשלה ליישם מדיניות של החייאת הכפרים ותמיכה כספית בהם. במקביל, אנשים גילו מחדש את היתרונות של חיים בכפר. כך נוסדו
הספרייה ומרכז התרבות החדשים של גונדלסהיים, באמצעות מענק ממשלתי ובתיאום עם העמותה לספריות מקומיות.
רכישתו של המבנה על-ידי העירייה נועדה לשמר את המבנה, שמאפיין את נוף העיירה ונמצא במרכזה, ולהפעילו מחדש. השימוש הציבורי החדש נולד עם מעורבות האזרחים. לשכת האדריכלים ערכה
תחרות מימוש, אליה הוזמנו גם משרדים צעירים מהאזור.
בבסיס רעיון התכנון עמדו שלושה מודלים אזוריים ומוכרים של הרכב בית-חווה פרנקוני: בית - אורווה – אסם: מבנים אופייניים למרכז העיירה.
התחרות לבניין חדש במרכז הכפר התקיימה בשנת 2016, שבה זכתה חברת "שליכט למפרכט ארכיטקטן" משוויינפורט הסמוכה. פרויקט התחרות שלהם לא רק זכה בפרס הראשון אלא נבנה ללא שינויים,
וזה דבר נדיר לחלוטין. "סטפן שליכט וכריסטוף למפרכט" אינם זרים לפרויקטים בהקשר כפרי; שניהם מגיעים מהכפר והם מתמקדים במולדתם, שלעתים קרובות מוזנחת על ידי אדריכלים צעירים.
בית האורווה הקיים שופץ. הבניין ההיסטורי משתלב עם הבניינים השכנים שבמרכז העיירה, ועונה בעדינות לקנה המידה ולפירוט העיצובי של מרכז העיר. אסם חדש וכפול בגודלו במקום המבנה הקודם של
הרפת, כדי להתאים לדרישות השטח של הספרייה. המבנה החדש משתלב באורווה הקיימת.
הספרייה נפתחת אל המרחב הציבורי באמצעות חצר-קריאה חדשה. בתוך הספרייה ,המדפים הניידים מאפשרים שימוש גמיש בכל השטחים כחדרי-אירועים. ספריית הילדים משמשת גם כחדר קבוצתי ל"גן היער"
המקומי. החללים הפנימיים והחיצוניים משמשים להצגות תיאטרון, לקריאה שקטה ולישיבות מועצת העירייה.
החדר המרכזי של הספרייה הוא אולם מוצף אור ובו מדפי ספרים, המוצבים מתחת לשני המדורים. מדפי הספרים עומדים על גלגלים נסתרים, מה שמאפשר להציב אותם בכל מקום שיש בו חלל פתוח גדול.
מאחורי חזית העץ שבצד הצפוני נמצא חלון מזכוכית מזוגגת, אך מקור אור-היום בחלל הוא שתי שורות של חלונות-גג, הממוקמים בצד המזרחי, ממש בחלק העליון של שני הגגות.
פסי-החלונות מאירים את משטח הגג, וגורמים לגגות להיראות גדולים מכפי שהם. חשיפת הפתחים כלפי מזרח מבטיחה שפע של אור במהלך היום, ומגנה מפני קרינה שעלולה להפריע במהלך התכנסויות בשעות הערב.
התריסים מופעלים באמצעות אנרגיה סולארית ומאפשרים האפלה מוחלטת של החדר, שהיא חיונית לפעילויות מסוימות, כמו הקרנות סרטים.
מתכנני המבנה נוהגים בגישה מינימלית ביחס למקורות אור, גם מבחינת הכנסת אור טבעי למבנים וגם מבחינת תאורה מלאכותית. בפרויקטים שלהם לא תמצאו מנורות מעצבים אקסטרווגנטיות, וגם לא פתחי חזית גדולים
מדי. סטפן שליכט מציין את היעדר המבט הרחב בכפרים הפרנקוניים, ואת השאיפה להגן על פרטיות הפנים, כאחד הגורמים שהובילו להסתרת הזיגוג של החזית הצפונית מאחורי לוחות עץ.
גגות-גמלונים נפוצים בפרנקוניה עילית, כפי שניתן למצוא אותם באזורים רבים אחרים ברחבי העולם. צמד האדריכלים אוהבים מאוד את צורת הגמלון, והפכו אותה למרכיב חוזר בפרויקט שלהם. כריסטוף למפרכט ערך
ניסויים עם פתחי גגות בביתו שלו, שבו הפכו קרני השמש הנכנסות מחלון-גג אחד בלבד, את גרם מדרגות לחלל יפהפה.
בספרייה נעשה שימוש בחומרים אותנטיים וטבעיים כמו עץ, אבן או טיח, שתורמים למראה המוכר.
הפרויקט נועד להניע את מקבלי ההחלטות ושאר המבקרים, לעורר בהם השראה ולעודד חיקוי, בטרנספורמציה שעבר מבית-אורווה למרכז קהילה רב-תכליתי. האזרחים רצו שהספרייה לא רק תשאיל מדיה וספרים, אלא
גם תיצור מקום מפגש.