אולם אירועים, גן אורנים. מושב בצפון. חתונתם של שרונה ואלון. המקום הומה אורחים, בני משפחה וחברים, ביניהם הרבה חברים לעבודה של שרונה ואלון. האולם מואר ומקושט בסידורי פרחים, כיאה לחתונה
מפוארת. הדיג'יי כבר מנגן על הבמה המקושטת בזר פרחים גדול ומפואר. מילכה, מוקפת בבני משפחתה, לבושה בשמלה מהודרת אך לא נוצצת מדי. שערותיה אסופות ומסודרות בתסרוקת מורמת בסיכה יפה. מבעד
למשקפים נראות עיניה היפות והפקחיות. הכל שלו ועליז. שרונה יושבת עם שמלתה הלבנה בכיסא קבלת הפנים. האורחים מגיעים אליה, מברכים אותה ליום חתונתה. במרחק מה, עומדת מילכה, מוקפת בבני משפחתה,
מחייכת ללא הפסק, אומרת שלום למכרים שבאים לברך ומשוחחת עם בני משפחתה. כולם מאד מאושרים ושמחים שסוף סוף שרונה מצאה בן זוג אחרי גרושים אומללים.
לפתע.
תמונת נשיקה על המסכים.
הכלה עדיין יושבת בכיסא קבלת הפנים עיניה המאופרות עצובות, דמעה יורדת על לחיה. מה עלי לעשות עכשיו? שאלה את עצמה ואיפה אלון? כל הנאספים באולם קופאים על מקומם ורק המוזיקה ממשיכה להתנגן בעליזות.
מילכה לא מאבדת את עשתונותיה. היא אומרת לעמירם לטפל מיד בהפסקת השידור של המסכים וניגשת אל נכדתה. היא נותנת לה את ידה מרימה אותה ואומרת לה: "בואי אתי חמודתי, נהיה יחד עם המשפחה" והולכת איתה
בצעדי ריקוד לקצב צלילי המוזיקה. שרונה משתפת פעולה בהיסוס מה, דמעות עדיין על לחייה. הן מתקרבות לבני המשפחה, מצרפות אותם למעגל. עוד אורחים רבים מצטרפים למעגל והשמחה גוברת מרגע לרגע. הנה מגיע
החתן לאולם ומצטרף לכלתו. הוא לא ראה את הנשיקה ששודרה. מילכה מצידה, הרגישה שלא גמרה את תפקידה. מרחוק, היא רואה את אורי השיכור כלוט, על הרצפה בפינה יושב ישיבה מזרחית, עיניו חצי עצומות. שערותיו
פרועות וכפתורי חולצתו פרומים. היא עוזבת בשקט את הרוקדים שממשיכים בשלהם, מוצאת את אורי אומרת לו לקום ומביאה אותו למרכז המעגל תוך כדי תנועת יד וקריצה בעיניה. כולם עוצרים מריקודם בהשתאות, עומדים
מסביב ומתחילים לדבר זה עם זה בלחש.
"מה קורה?"
"מה היא חושבת שהיא עושה?"
"איזו אישה אמיצה הסבתא הזאת"
"מה אתה חושב שהיא תעשה?"
מילכה מביטה אל אורי בערמומיות, ונותנת לו שתי סטירות מצלצלות. "הנה לך, זה מה שמגיע לך" ונותנת לו את השלישית. אורי מתנדנד מהמקום, כולם מוחאים כפיים.
מישהו מהקהל עומד על כסא וצועק "איזו סבתא זפטא!" כולם מוחאים כפים בהתלהבות. החתן לבוש בחליפתו המהודרת, זקנקן קטן על סנטרו. עגיל באזנו, שערו עשוי בקפידה לפי הסגנון של הצעירים, עומד המום, עיניו פקוחות בתימהון.