יעל / רבקה, בקי מימון

באחד מימי האביב הנעימים, נערכה חתונתם של שרונה האקסית של אבי, עם צעיר שעבד בחברה אותו ניהלה. לא חיבבתי את שרונה בעלת הביטחון המופרז והצעקנית. היא קרקרה סביב אבי וניסתה למשוך את תשומת
ליבו, כל אימת שנפגשו. אבי לא נישאר אדיש וניראה דלוק עליה. אימי לעומתה אישה אצילה, עדינה ומשכילה לא ידעה לשבות את ליבו של אבי. שרונה הייתה בוגדנית שהתגרשה שנים קודם לכן מאבי בעקבות רומן
שניהלה מחוץ לנישואין. בתה דנה דמתה לה מאוד באופייה, ועוררה בי חלחלה וסבל רב בימים שגרה אצלנו. היא ידעה לקנות את ליבו של אבינו, ולהרחיקו ממני. בערב החתונה הגיעה לבושה בשמלת מיני לבנה כמו
כלה שהחמיאה מאוד לגזרתה. היא עמדה לצידו של החתן ובירכה את האורחים הרבים. הם התאימו מאוד זה לזו. הוא היה צעיר יפה תואר, פניו היו חטובים להפליא, ועיניו הכחולות כצבע הים. הוא לבש חולצה לבנה

פתוחה שהבליטה את שרירי גופו החסון. "הוא לא מתאים לשרונה המבוגרת, איך היא יכולה להינשא לגבר צעיר ממנה בשנים רבות חשבתי לעצמי. בכל ליבי איחלתי שהנישואין יכשלו. לפתע ראיתי את אבי ניגש לעמדת
השתייה "כוסית וויסקי עם קרח בבקשה". הוא לגם בשלוק אחד את כל הכוסית. "עוד כוסית בבקשה", הוא הזמין בזה אחר זה שש כוסיות עד שהתחיל להתנודד אנה ואנה ופניו האדימו מאוד. הוא ניראה שיכור כלוט ונישען
על הקיר. אחזתי בידו והובלתיו לעבר הבופה. לדאבוני הבופה היה חלבי, הגבינות לא נראו טריות. כריכי הסלמון האהובים עלי נחטפו על ידי אורחים רעבים. התנחמתי בכמה קרקרים יבשים ובחופן בוטנים. אבי עזב את
המקום והתקדם כשהוא מוסיף להתנודד וניתקל במלצר שבא מולו עם מגש מלא מטבלים. כל המטבלים הועפו ונחתו על שמלתה של אישה עבת בשר שעמדה במקום. היא צרחה בקולי קולות וסטרה פעם אחר פעם על פניו
של אבי. אבי עזב את המקום כל עוד נפשו בו. מוזיקת החתונה החלה להתנגן, הכרוז הכריז על בואה של הכלה ושרונה אכן הופיעה, כשהיא לבושה בשמלה לבנה מבד תחרה שהבליט את עורה השזוף להפליא. לא האמנתי
למראה גופה החטוב, לא ראיתיה בשבועות האחרונים וניראה שהיא עשתה דיאטה רצחנית, כדי להיראות במיטבה בשמלת הכלה. כתר מוזהב משובץ אבנים יקרות ובוהקות, נח לראשה והיא נראתה כמלכה. צפיתי לראות
את החתן בקרבתה, אך ראיתיו חומק מהמקום במהירות ורץ לעבר החניה ואני בעקבותיו. הוא פשפש בכיסיו, לא מצא דבר, ולקח אבן גדולה והיכה בזגוגית החלון שהתנפצה לרסיסים הכניס את ידו, פתח את הדלת, ושלף
משם נרתיק עור קטן. אלה טבעות הנישואין חשבתי בליבי. כל העת הסתתרתי מאחורי שיח דוקרני שהכאיב לי. חמקתי מהמקום והגעתי לגן האירועים. רוב האורחים צחקו והתבוננו במקרנים שצילמו כל העת. הפניתי את
מבטי לשם ועיני חשכו, על המסך ראיתי את אבי השיכור מצמיד בשקיקה את הכלה ומנשקה בפיה. היא השיבה לו בנשיקה לוהטת וארוכה. שלחתי מבט לעבר אימי דמעות עלו בעיניה, ופניה נראו חוורות. נופפתי לה
לשלום והפרחתי נשיקה באוויר. בינתיים שב החתן עם הנרתיק בידו שמע את צחוקם של האורחים, היפנה מבטו לעבר המקרן וצפה בנשיקה הלוהטת. לרגע עמד המום, אך התאושש מהר ניגש הישר לדנה וכרע ברך לרגליה,
שלף את הטבעת "התינשאי לי?" דנה נפלה על צווארו "כן, כן, כן" הצהירה. הקהל עמד על רגליו, הריע לזוג הצעיר ומחא כפיים בהנאה.