Microlibrary Bima, Bandung, Indonesia 

אוכלוסייה: באנדונג היא בירת מחוז ג'אווה המערבית שבאינדונזיה. זאת העיר הרביעית בגודלה והמטרופולין השני
בגודלו באינדונזיה, מבחינת גודל האוכלוסייה. העיר מונה מעל ל-2.5 מיליון תושבים.
מערך הספריות: 13 מיקרו-ספריות.
שנה: 2015
שטח: 160 מ"ר
עלות: 40 אלף אירו
אדריכלות: SHAU Architects 
לקריאה נוספת ולתמונות:
Microlibrary Bima, Bandung, Indonesia 
Microlibrary Taman Bima


שיעור הבערות באינדונזיה גבוה ויש בה ספריות מועטות בלבד. משרד האדריכלים SHAU התחיל במשימה שמטרתה לעורר מחדש את העניין בספרים.
לשם כך הוא הציע מקום מעוצב לקריאה, שמתלוות אליו פעילויות מגוונות לקהילה.
הרעיון במיקרו-ספריות הוא: "קטנות אך מרובות". תוכנית ה"100 מיקרוספריות" קמה בשנת 2012, כדי לקדם למידה מושכת ונגישה באינדונזיה ובארצות
אחרות. אמנם התחזית הכלכלית לאינדונזיה אופטימית, אך התשתית הקיימת מתקשה לתמוך בשיפור הפיתוח האנושי במדינה. יש תלמידים שנלהבים ללמוד,
אך חסרים חללי לימוד, וספריות רחוקות מלהיות פופולריות. לעיצוב יפה של הספריות יש תפקיד: הפיכת הספריות לאטרקטיביות מחדש. תפקיד נוסף הוטל
על מיקום הספריות, מתוך מחשבה כי במקום להציב ספריות רק במרכזי הערים, אפשר להביא את הספריות קרוב לבית.
רידוואן קאמי, ראש עיריית באנדונג תמך ברעיון והקצה מיד אתר לבנייה. ספריית המיקרו "בימה" היא האבטיפוס הראשון בסדרת של מיקרו-ספריות שתוקמנה
במקומות שונים באינדונזיה ובדרום-אסיה בכלל. מיקרו-ספריות כבר נבנות ומתוכננות בשלוש עשרה שכונות שונות ובפארקים בעיר באנדונג. כל מיקרו-ספרייה
מעוצבת באופן ייחודי שמותאם לדרישות התכנון בכל אתר ושל כל קהילה.
ספריית המיקרו בימה שוכנת בשכונה שהאוכלוסייה בה היא בעלת הכנסה בינונית-נמוכה. מבנה הספרייה ממוקם בכיכר קטנה שעוד קודם לכן ניצבה בה במה
ששימשה את התושבים להתאספויות, לאירועים ולפעילויות ספורט. הרעיון התכנוני היה להוסיף ולא לסלק, ולכן האדריכלים החליטו להגדיל את הבמה הפתוחה
ולחפות אותה על-ידי הצבת מבנה הספרייה מעליה, כקופסה צפה. על-ידי כך הפכה הבמה למחופה ומוגנת מגשם.
המבנה בנוי מקונסטרוקציית מתכת פשוטה, מקורות-עץ, ומלוחות בטון שמחפים את הרצפה ואת הגג. הבמה חופתה בקורות-בטון, ולאורכה נוספו מדרגות.
המבנה נמצא באזור אקלים טרופי, ומטרה נוספת של המתכננים הייתה ליצור אקלים פנימי נעים ללא שימוש במיזוג-אוויר. לכן, חשוב היה להשתמש לחיפוי המבנה
בחומרים זמינים, אך יעילים מספיק להצל את החלל הפנימי, חומרים שיאפשרו לאור-יום להיכנס במידה מספקת, ולאוורר אותה בצורה נאותה. האדריכלים מצאו
ספקים שמכרו פחיות-שימורים משומשות בצבע לבן-שקוף. אבל לאחר תחילת הבנייה התברר שאין כמות מספקת של פחיות להשלמת הפרויקט. עקב כך מצא צוות
האדריכלים מכלי גלידה משומשים, עשויים מפלסטיק, שנמכרו בכמויות גדולות. הדבר היה לטובה כיון שהחזות שלהם הייתה נאה יותר ממראה הפחיות, והחומר
שממנו הן עשויות התברר כיציב יותר, כשחתכו אותו כדי שיעבור דרכו אוויר.
השימוש במכלי הגלידה קיבל פרשנות של "אפס ואחד" – הביטוי של אפס הוא מכל פתוח, והביטוי של אחד - מכל סגור. כך התאפשר ליצור חזית מעוצבת בצורה בינארית.
ראש העירייה, שתמך בהקמת המבנה, ביקש לשלב בחזית, בשפה בינארית, את המסר: "ספרים הם חלונות אל העולם". כך נותנת חזית המבנה הן משמעות נוספת והן אור
פנימי נעים, בזכות מכלי הגלידה שמפזרים את אור השמש ומשמשים כנורות טבעיות.
מכלי הגלידה – כ-2,000 במספר - הוצבו בין צלעות פלדה אנכיות שמשתרעות מהרצפה ועד לגג, ונוטות כלפי חוץ כדי להדוף את הגשם. הקיבוע שלהם (ושל מקומות הישיבה)
גזל זמן רב. אבל נגרים מקומיים נתנו סיוע וקידמו את הפרויקט כשתרמו כלי-ניסור ועבודת שיוף של כל החלקים החדים.
בזמן סופת-גשם טרופית חזקה, דלתות שקופות מסתובבות מכיוון פנים המבנה, וסוגרות אותו באופן זמני. הרכבה של 2000 מיכלים,
ספריית המיקרו מוסיפה זהות לשכונה ומהווה מקום לגאווה לכל התושבים. הפעילויות וההוראה נתמכות עכשיו ע"י הארגון "כיס לעני" ומנוהלות על-ידו. אע"פ כן, המטרה
הסופית של הפרויקט היא להעצים את אנשי המקום כדי שיארגנו את התכנים ויתחזקו את המבנה באופן עצמאי. בית-הספר היסודי המקומי החל לבקר במיקרו-ספרייה פעמיים
בשבוע, כחלק מתכנית הלימודים של התלמידים.
תכנון הספרייה זכה בפרס השופטים בתחרות "New-York based Architizer".

Photo: SHAU Architects