אלון / טובה וולברג

איך קרה לי כזה דבר? לשכוח את טבעת הנישואין במכונית רגע לפני החופה? תוך כדי ריצה לעבר מכוניתי פילחה את ראשי המחשבה האם זה מרמז על דבר מה? מאז ששרונה ואני החלטנו להינשא אני מתהפך
על משכבי בלילות והמחשבות מטרידות את מנוחתי. האם אני עושה את הדבר הנכון להתחתן עם שרונה. אני בן עשרים ושמונה ושרונה מבוגרת ממני בשמונה שנים, והיא גם הבוסית שלי בחברת ההייטק שהקימה
יחד עם חברתה אפרת. לשרונה בת בוגרת שחולקת את זמנה בין ביתה של אמה לזה של אביה אורי, לא אחת כשהיא חוזרת מבית אביה היא מספרת שאביה אינו מפסיק לדבר על שרונה. כשאני בוחן את פניה של
שרונה אני מבין שהסיפור הרגשי ביו שרונה ואורי לא סגור. אבל אני תמיד הדחקתי את המחשבות האלה. עכשיו כשאני עומד בחוץ עם הטבעת בידי, מזיע ומוטרד, שוב חוזרת המחשבה האם אני עושה את הדבר
הנכון. ושוב אני דוחק את המחשבה כי אני אוהב את שרונה, אני ממש מעריץ אותה ובטוח שנתעלה מעל כל אבני הנגף. ישרתי את עניבתי, ניגבתי את הזיעה מפני ונכנסתי לאולם האירועים.
הס הושלך באולם, חלק ממבטי האורחים הופנו אלי ואילו אחרים הסתכלו לכיוון שני המסכים על הקירות ועליהם מוקרנות תמונות במעגל סגור. הפנתי את מבטי לאחד המסכים וראיתי את שרונה בזרועותיו של אורי
כשהוא מנשק אותה בלהיטות. אורי נראה מבוסם לחלוטין ובחוסר שליטה מוחלט. הבטתי סביבי, מודע לכך שכל העיניים מופנות עתה אלי, מרגיש את המתח באוויר. מבולבל פניתי אל אפרת שעמדה לצידי מסננת בין
שיניה בלעג ארסי.
אמרתי לך, נכנסת למיטה שאינה שלך.
אפרת לא חיבבה אותי במיוחד מאז שקודמתי בתפקידי על פניה. הרמתי את ראשי בהתרסה והלכתי לכיוונם של שרונה ואורי, מודע למבטים המלווים אותי, לא מוכן לתת לאף אחד לקלקל את היום הזה שלי ושל שרונה,
הוצאתי את שרונה מזרועותיו של אורי ותוך כדי צעדי מחול נחושים שאלתי את שרונה התנשאי לי?