Storyhouse, Chester, England

Storyhouse
אוכלוסייה: צ'סטר היא עיר הבירה של מחוז צ'שייר שבמערב אנגליה העיר מונה כ-90,000 תושבים.
מערך הספריות: במחוז צ'שייר יש 23 ספריות ציבוריות.
שנה: 2017
שטח: 7,000 מ"ר 
עלות: 37 מיליון ליש"ט 
אדריכלות: Bennetts Associates 
לקריאה נוספת ולתמונות: Storyhouse, Chester, England 


"בית הסיפור" שוכן בחלל הזנוח של מבנה משנת 1930 שיועד למופעי מוסיקה ותיאטרון. הוא נמצא במרכז העיר צ'סטר. 
פרויקט תכנון הספרייה היווה הזדמנות ליצירת מבנה ציבורי חדשני במרכז העיר שיהיה פתוח 12 שעות ביממה, מבנה שיעשה
שימוש בקולנוע המעוצב בסגנון הארט-דקו, ושימציא מחדש את אופני הייצוג של הספרייה ואת דרכי השימוש בה. 
המבנה החדש מכיל תיאטרון, ספרייה מעוררת השראה, בית-קולנוע ומרכז-אמנויות. המבנה הישן זכה לחידוש ולשימור. הוא 
מכיל אודיטוריום עם 800 מושבים, תיאטרון עם 200 מושבים, מסעדה, שני בארים, וקולנוע קטן בן 100 מושבים.
הספרייה משתרעת בצד הימני של המבנה. יש בה פעילויות ידידותיות למשפחה שמתרחשות בכל רחבי "בית הסיפור". כונניות
ספרים רחבות-ידיים הוצבו לאורך הקירות של המבנה הישן, ואזור חדש לילדים מציע אפשרויות רבות למשחק רטוב, לפעילויות
אומנות, לסדנאות יצירה ולשעות סיפור. שטחי-לימוד חדשים מציעים אפשרויות ללימוד ולמחקר.
האדריכלים שעיצבו את המבנה עשו ניסיון אמיץ ומאתגר לקחת דברים שכבר אינם מה שהיו – ספריות ציבוריות, בתי-קולנוע 
ענקיים ותיאטראות אזוריים – ולתת להם חיוניות חדשה, על-ידי הצבתם בכפיפה אחת. 
המנהל האמנותי אלכס קליפטון טוען שהמבנה אינו "רעיון טוב של מישהו" אלא תוצר של "ניצול הזדמנויות" ושל "התפתחות". 
זה התחיל כשהרשות המקומית הרגישה שיהיה נחמד ליצור מרכז תרבות יוקרתי, אבל לא היה לה רעיון ברור במה למלא את המקום. 
הדבר יכול היה להיות אסון, אבל חברת-תיאטרון הביאה מופעי-חוץ מוצלחים בעונות הקיץ, ובכך עזרה לעצב את דמותו של המקום החדש.
בהתחלה שקלו להקים את הקומפלקס מחוץ לאזור מרכז העיר, ליד נהר דיי. זה היה אחד הרעיונות שעלו במסגרת ההתלבטות, לפני שהוחלט 
להרחיב ולעצב מחדש את הקולנוע הישן. המבנה הישן ניצב בסוף אחד הרחובות מימי העיר הרומאית, סמוך לקתדרלה ולאולם הקונצרטים,
ושם הוחלט לבסוף למקם מחדש את הספרייה הציבורית. אמנם הזזת הספרייה הייתה מועילה וחסכה בעלויות, אבל הספרנים מחו דמעות על
המעבר. עם זאת, הכוונה הייתה טובה: יצירת חיבורים בין השימושים השונים. כך למשל אדם המגיע למופע יוכל לצאת עם ספר, וכיתת בית-ספר
שתבקר בחדרי-הלימוד תוכל לראות גם הצגה.
מובילי הפרויקט מקפידים לומר שמדובר בפרויקט שנעשה למען הקהילה, מתוך הכרה בשונות בין קבוצות אוכלוסייה, ומתוך מטרה להגיע לקהלים
הצעירים, שאלמלא המקום לא היו מגיעים לתיאטרון. הספרנים מכונים עתה "צוות המארגנים". הם אכן משתמשים המון במושג הזה, אבל כל הסימנים
מראים שהמרדף שלהם אחר אידיאלים הוא רציני ויעיל. הם מתמודדים עם אתגרים מקומיים ליצור הזדמנויות תעסוקה לצעירים מוחלשים. 
הקומפלקס מכיל גם שירותים ציבוריים ללא הגבלה על בסיס מגדרי. 
בבית-הקולנוע ישנם מסכים המיועדים למי שמוגדרים על המנעד האוטיסטי ולאנשים עם דמנציה. 
מדיניות התיאטרון דומה למדיניות חברות התעופה ג'ט, שם גובה המחירים תלוי במועד רכישת הכרטיס (עם עדיפות למקדימים לרכוש) ולא בהיררכיה
של מיקום המושבים. 
המרחב המשותף של שימושי התרבות השונים עוצב באופן משכנע, נגיש ורב-צדדי. במרכז הקומפלקס נוצרה זירה מעורבת, שהיא מקום מפגש של 
מבנה המופעים הישן ושל המבנה החדש.

Photo:  Peter Cook