מכתב אחרון ופרידה / ג'וג'ו מויס

העלילה המרכזית הוא סיפורה של ג'ניפר סטרלינג שמתעוררת מאבדן הכרה אבל לוקה באובדן זיכרון. כשהיא חוזרת אל ביתה
ההדור, אל בעלה האמיד ויפה התואר ואל חייה הנוחים והנוצצים, היא חשה במועקה שאינה משתחררת ממנה. אין רגש, אין תשוקה.
היא לא מכירה את חייה הקודמים וכדי לחזור אליהם היא מסדרת במו ידיה את ביתה. תוך כדי כך ג'ניפר מוצאת מכתב אהבה
שכנראה ממוען אליה שנופל מבין דפי ספר. המכתב חתום בידי מישהו אחר. לא בעלה. בין דפי הספר שזורים מכתבים. הן אלה
שנשלחו מהמאהב לג'ניפר והן מכתבים אחרים, אבל זה לא רומן מכתבים במובן הקלאסי של המילה. תפקידם כמו במקהלה
היוונית להניע ולהזין את העלילה.
סיפורה של ג'ניפר מתרחש בשנת 1960.
יש גם סיפור מסגרת. אלי האוורת היא עיתונאית שמנהלת רומן עם גבר נשוי ובמקביל צריכה לשמור ולתדלק קריירה דועכת. גם
היא מוצאת מכתב ויוצאת לתחקיר בעקבותיו. סיפור המסגרת מתרחש בשנת 2003. לדעתי סיפור האהבה שמנהלת אלי קלוש
ומיותר אבל הוא קיים.
שתי הנשים מנהלות תחקיר. גם ג'ניפר וגם אלי, בהפרש של 50 שנים. מה שמאפיין את שני הסיפורים המקבילים הוא ההחמצה
שמלווה את שתי הגיבורות בכל פנייה שהן עושות. ובינתיים הסיפור הולך ומתגלגל כמו טלנובלה עם הרבה עניינים והרבה פרטים
והרבה תהפוכות. תסמכו על ג'וג'ו מויס שתחלץ את גיבוריה מכל ההחמצות והנפתולים ותוביל אותם ביד בטוחה אל חוף מבטחים.
הבעיה היא שהדרך לא כל כך סבירה ולא כל כך אמינה. אבל מאד מאד קריאה וזורמת.
ג'וג'ו מויס מתכתבת בספר עם יצירות מפורסמות אחרות. סיפור אהבתם של ג'ניפר ואנתוני מזכיר את "רומיאו ויוליה", גם כאן כל
אחד חושב שהשני כבר לא קיים והאהבה מוחמצת. (אצל מויס הסוף הטוב פותר את התסכולים).
ספר נוסף שנזכר הוא "מאהבה של הליידי צ'טרלי" מאת ד.ה. לורנס. ישנה הקבלה בין לורנס סטרלינג בעלה הקר והמנוכר של ג'ניפר
שמתואר כנכה רגשית ולא מעניק לה חיבה, הערכה, ואפילו לא זוגיות יציבה ומאושרת, ומקבילו הוא הלורד צ'טרלי שהוא נכה מלחמה
ואינו מסוגל לקיים יחסי אישות עם אשתו . כך, שישנה כאילו הצדקה לפנייתה של ג'ניפר סטרלינג למאהבה כמו הליידי צ'טרלי
שמתאהבת בגנן החושני והייצרי.
מה דעתי על הספר?
קראתי אותו בשקיקה עד הסוף הטוב אבל בידיעה ובהכרה שזו אינה ספרות גדולה. סיפור רומנטי שמתנהל כמו טלנובלה. כל הזמן
צצים פרטים חדשים והעלילה סוטה איתם לכל הכיוונים. למרות התרגילים הספרותיים, כמו התכתבות עם ספרים ידועים, כמו סיפור
מסגרת, כמו מעבר בין הזמנים, וגם המכתבים השתולים בין הפרקים. לא הכול אמין. אפילו מופרך. אבל הכול מרתק ומושך וממשיכים
וממשיכים....עד הסוף הטוב.
ג'וג'ו מויס נולדה ב- 4.8.1969 היא סופרת ועיתונאית בריטית. בין היתר כיהנה כעוזרת לעורך חדשות וגם החל משנת 2002 היא
אחראית על האמנות והמדיה בעיתון. תפקידים עיתונאיים אלה בודאי עזרו לה לעצב את דמותה של אלי האוורת העיתונאית, הגיבורה
השניה בספר. בשנת 2002 פירסמה את ספרה הראשון "גשם מחסה" שטרם תורגם לעברית. עד עתה פרסמה 13 ספרים. מתוכם
תורגמו לעברית רק 5, ועוד היד נטויה. ספרה "ללכת בדרכך" הוסרט וזכה להצלחה רבה. מויס זכתה עד עתה בשני פרסי "הרומן הרומנטי
הטוב ביותר בבריטניה". מתגוררת באסקס, אנגליה, עם בעלה ושלושת ילדיה.

כתבה: חוה ביסטרי קוגל, ספריית רמת אליהו

כריכת הספר מכתב אחרון ופרידה