Xiuwu Library, Jiazou, Sunyao, China

אוכלוסייה: שיווו הוא מחוז בפרובינציית הנאן. במחוז מתגוררים כ- 260,000 תושבים.
מערך הספריות: 4 ספריות ציבוריות במחוז הנאן.
שנה: 2020
שטח: 66 מ"ר
אדריכלות: Atelier XI
לקריאה נוספת ולתמונות: Xiuwu Library, Jiazou, Sunyao, China

ספריית שיוו היא חלק מתוך קומפלקס של שבעה בניינים עם פונקציות המשמשות לתרבות ולפנאי. במקור הוצע רק תכנון של בניין ציבורי בשטח של 300 מ"ר.
עם זאת, בהתחשב בשטח הגדול ובקשיי הנסיעה בין הכפרים הפזורים, האדריכל העדיף לחלק את התוכנית לשורה של מבנים מיניאטוריים במקומות שונים, כדי
לשרת טוב יותר קהילות מקומיות. הוא יצר סדרה של מיניאטורות יצוקות בטון, עם חללים בצורת עץ, שהענפים שלו מושיטים יד לשמיים ורוחצים באור ובצל.
מיקומם משתנה והם נמצאים בשדות, ביערות ובפסגות הרים, וגם צורותיהם שונות: בעוד שאחד צומח מהקירות ההרוסים בכפר נטוש, האחר מגלם תיאטרון צף על פני המים.
בעקבות "צריף האפרסקים" הראשון שהושלם, נבנה הפרק השני בסדרה המיניאטורית, "ספרייה בחורבות", לצד שריד של בית-בוץ, בכפר סוניאו העתיק, במרחק 20 קילומטרים
מ"צריף האפרסקים". סוניאו ממוקם באזור הררי, הרחק ממרכז העיירה. החל משנת 1996 תושבי הכפר עברו לבתי הלבנים בכפר הסמוך, והותירו אחריהם בתי בוץ ישנים. השנים
חלפו, וכשהכפר הנטוש נבדק על ידי האדריכל, הוא מצא שההרים הגליים הסובבים אותו, הצוקים העקרים הסמוכים לאתר, והשדות העצומים שמעבר למצוקים, כל אלה ביטאו
קשרים טופוגרפיים עשירים שמעוררים השראה עיצובית.
בתחילה, אנשי הכפר שאלו אם ניתן לבנות בתוך חלקת הבית המקורי, שבו נותרו רק חלק מקירות הבוץ ההרוסים. אך בחיפושיהם אחר בעלי מלאכה באזורים הסמוכים, לא נמצא
בעל-מלאכה שיודע לבנות בטכניקת האדמה הנגוחה (אדמה נְגוּחָה, הידועה גם כאדמה דחוסה, היא טכניקה לבניית קירות תוך שימוש בחומרי גלם כדוגמת בוץ, סיד וחצץ). לכן, האדריכל
הציע לבנות בשיטה חדשה שתאפשר למבנה חדש לצמוח מתוך ההריסות הישנות. למעשה, הבניין החדש יהיה המקום שדרכו נכנסים לחורבות, קופצים מעל הבתים הישנים, ומביטים אל
הכפר, השדות וההרים מרחוק.
הרעיון האדריכלי הוא הצגת דואט של זיכרונות השזורים בבניין זה: מצד אחד, הוא מחבר בין דירות-מערות, גבעות עקרות וקירות אדמה - שרידים פיזיים בעלי מרקם כבד ועקבות זמן;
מצד אחר, המבנה ממשיך את השפות הפורמליות של הסדרות המיניאטוריות. הוא מתכתב עם המורשת ההיסטורית של האתר והופך לחלל פיסולי שצומח מהשטח. שתי מערכות הזיכרון
חותכות זו את זו באופן מרחבי: כניסה מבטון בולטת החוצה במקום שבו היה הפתח המקורי. בכניסה לבניין נמצאת פינה של קיר השרידים. ממנה נכנסים אל חדר שמוביל אנשים לחקור
את דירות המערות ואת המצוק העקר בגינה האחורית. דלתות עץ בסגנון מסורתי מותקנות בחזית האחורית.
חזית המבנה והחללים הפנימיים נפרשים על-פי פני השטח. קווי המתאר הגליים של הגג מהדהדים את השטח וההרים הרחוקים, וקרקע-הגג יוצרת באופן טבעי מרפסת חיצונית ומגלשה לילדים.
עקמומיות המקטע, שפוסחת מעל הקירות הישנים, מקשרת בין הכניסה בקומה הראשונה, המרפסת והגג. החלל הפנימי מתפקד לא רק כספרייה מדורגת אלא גם כחדר הקרנה קטן. התוכנית המפותלת
של הבניין ורשת השבילים הופכים להרחבה של מבוך המערות שמסביב.
בנייני הכפר והעצים חובקים את הספרייה. בחזיתות הבניין לכיוון מזרח ומערב קבועים חלונות-וילון גדולים שמהם נשקף הטבע הירוק הסובב. העיצוב האדריכלי מבקש להביא אנרגיה חדשה לכפר
השקט, עם גיאומטריות מעניינות ותאורה ייחודית. חלונות קטנים רבים בצורות מיוחדות יצוקים בבטון בחזיתות הצפון והדרום. החלונות נועדו להדהד את צורות המבנים בסדרה המיניאטורית. פתחים
אלה יוצרים במהלך היום משחקי אור וצל לא סדירים, ורקע לאורות בלילה.
לאחר שהושלמה הבנייה של הספרייה בספטמבר 2020, תושבים וילדים מהכפרים הסמוכים מגיעים למקום לעתים קרובות כדי לקרוא ולשחק. הוא גם מושך אליו תיירים רבים מהערים ומהמחוזות
השכנים לכפר. הכיכר הקטנה מול הכניסה לבניין מארחת באופן קבוע פעילויות קהילתיות שונות, כמו מפגשים בין תושבי הכפרים, ופסטיבלים. במקביל, הכפר העתיק סוניאו הצליח למשוך אליו חברות
שידור אינטרנט משנחאי ומז'נגז'ו, והן משפצות בתים ישנים בכפר והופכות אותם למלונות לינה ביתיים. פלטפורמות שידור אינטרנט עוזרות לכפר הישן להתחבר לעולם החיצון.