יומני היקר,
זאת שוב אני- יולי, זוכר?
חייבת לשתף כאן כדי שאקרא את מה שחוויתי בעוד הרבה שנים.
אתמול ביקרתי את ליה, חברה שגרה ברחוב הכרמל, בעיר שלנו- ראשון.
הבניין שלה הוא היחיד שעומד בחלק הזה של הרחוב ולצידו מבנה נטוש.
היה לנו ממש כיף לבלות יחד. שיחקנו, דיברנו ורקדנו. כשנהיה לנו חם פתחנו את החלון בחדר ואז ראינו את אותו מבנה נטוש מלמעלה..
ניסינו להבין מה זה המקום הזה ומה יש בתוכו. בזמו שהסתכלנו ראינו אורות מהבהבים. זה היה ממש מוזר, אז החלטנו שאנחנו יורדות לנסות ולהבין מה יש שם..
כשהגענו למבנה ראינו שערים ענקיים נעולים בעזרת שרשראות מתכת.
חשבנו איך להיכנס פנימה. ליה אמרה שאנחנו צריכות משהו חד ואז נזכרתי בסיכה שיש לי בשיער כדי שהקוקו יהיה מסודר. הוצאתי את הסיכה וניסיתי לפתוח את המנעול. לאחר שישה ניסיונות המנעול נפתח. השרשראות נפלו לרצפה ועשו רעש חזק. אני וליה קפצנו בבהלה. לרגע חשבנו לברוח, אבל הסתקרנו ממש מה יש שם והחלטנו להיכנס.
בפנים ראינו רחבה גדולה עם שרשרת מנורות שרק חלקן דלקו והבהבו. הבנו שאלה האורות המהבהבים שראינו מלמעלה. המשכנו עד שהגענו לערימה של חביות מעץ, מאחוריהן הייתה דלת חומה שחרוט עליה הסמל של ראשל"צ. התעניינו מה יש מאחורי הדלת, אז פתחנו את הידית ונכנסו פנימה. לאחר כמה צעדים נטרקה הדלת וננעלה מאחורינו. נלחצנו ממש. ליה ממש קפצה עליי, היא פחדה מהחושך, אז הצעתי לה שנוציא את הפלאפונים ונדליק פנסים.
בזמן שחיפשנו פתח יציאה ראינו בחדר בקבוקי יין ותמונות שנראו מאוד ישנות. על אחת מהן כתוב : "לכבוד הברון אדמונד דה רוטשילד בהוקרה על תרומתך ליישוב". הסתכלנו אחת על השנייה בניסיון להבין מי זה הברון הזה.. לא הייתה לנו תשובה, אבל ממש עניין אותנו מי זה הברון ומה הוא עשה שמודים לו?
המשכנו להביט בסקרנות בתמונות שעל הקיר. ראינו אנשים לבושים בבגדים ישנים. חלקם נראו חקלאים, עובדי אדמה שעמדו ליד גפנים.
בתמונה אחרת ראינו צילום של המקום שבו אנחנו נמצאות. נראה שרק בנו אותו כי היה נראה חדש, לא כמו היום, והיה כתוב על הקיר בגדול "יקב כרמל". ואז הבנו כאן יצרו יין!!
לפתע ראינו מונח על השולחן מפתח ישן, עליו שוב חריטה עם הסמל של ראשל"צ. הוא התאים בדיוק לחריטה בדלת. רצנו לדלת עם המפתח והדלת נפתחה! יצאנו במהירות מהחדר ורצנו דרך הרחבה לכיוון השער. שנייה לפני שהגענו לשער נעמד מולנו איש גבוה ורחב. צרחנו מבהלה. הוא מיד הרגיע אותנו ושאל מה אנחנו עושות כאן? הוא סיפר לנו שהוא השומר של המקום כבר הרבה שנים. סיפרנו לו את כל מה שעברנו וראינו. כשסיפרנו לו על התמונות שאלנו אם הוא יודע מי זה הברון אדמונד דה רוטשילד. הוא שאל אם יש לנו כמה דקות ואם אנחנו מוכנות לחזור אחורה בזמן. כמובן שהסכמנו – שוב הסקרנות.. ואז הוא סיפר לנו "ראשון לציון נוסדה ב1882. המתיישבים בעיר פנו לברון אדמונד דה רוטשילד, שכונה "הנדיב הידוע", וביקשו את עזרתו. הוא היה בעלים של יקב בצרפת ושלח לכאן פקידים, שגם אותם ראיתן בתמונות. הפקידים המליצו לו על נטיעת כרמים וייצור יין, ובשנת 1889 החלו בבניית היקב בראשון לציון. כך הפכה המושבה הצעירה ראשון לציון לעיר היין המפורסמת. בשנת 2015 היקב נסגר ומאז המקום נטוש".
הסיפור של השומר מאוד עניין אותנו. יכולנו לשמוע עוד ועוד, אבל כבר נהיה מאוחר והיינו חייבות ללכת הביתה. קבענו להיפגש למחרת אצלי ולהמשיך לקרוא על הקמתה של העיר שלנו, ומה קרה כאן ב140 השנים.
אמרנו לשומר תודה, והוא אמר שבפעם הבאה נבוא למקומות כאלה עם אחד ההורים.
חזרתי הביתה בהתלהבות, פתחתי את הדלת בקריאה : "אמא את לא מאמינה!".