היה היה ילד בשם דוד. דוד גר באיטליה, רומא. הדבר שהוא הכי אוהב לעשות זה לחקור ולגלות מקומות חדשים.
בוקר אחד דוד ומשפחתו הלכו לבקר בקולוסאום, שזהו אמפיתאטרון ענקי. בעבר הגלדיאטורים היו לוחמים אחד נגד השני וגם כנגד בעלי חיים אכזריים ,לעיניי הצופים המריעים והקיסר הרומי. כאשר נכנסו להיכל דוד ראה שעון יד עתיק, שרק מי שבאמת שאף להיות חוקר יכל לראותו. השעון היה מצופה בדם, ומאחורי השעון היה כתוב: " שמור על השעון, ואל תיתן לו להגיע לידיים הלא נכונות. אמור את המילים: הפעל כדי ש....". דוד אמר את המילה הפעל, ולפתע הוא נשאב לתוך השעון. דוד הגיע לתקופה שבה לחמו בתחרויות גלדיאטורים. ממולו ראה דוד פסל מצחיק והחליט שעליו לצייר לפסל גבה מחוברת ושפם צרפתי, וכך עשה. הקיסר הרומי ושומריו תפסו אותו ,והקיסר אמר : "נראה שמצאנו מישהו לקרב". דוד המופתע שאל :"איזה קרב?". הקיסר צחק והשיב: "אתה עוד תראה" .שומרי הקיסר ירו בדוד חץ הרדמה. כאשר דוד התעורר הוא מצא את עצמו כלוא בכלוב, לפתע שמע קול שמכריז: גבירותי ורבותי קבלו את הגלדיאטור דוד, ונגדו ילחם האלוף הבלתי מעורער שלנו, שאף לוחם לא ניצח אותו. קבלו את ראש הזהב". שער הכלוב נפתח, ודוד יצא וראה כנגד מי הוא עומד להילחם. למולו עמד בחור ענק בגובה 10 מטר. ברגע שהקרב התחיל קרה נס. השעון העתיק עף לאוויר ויצאו ממנו שתי רוחות רפאים, האחת מסמלת כוח והשנייה מסמלת אומץ. שתי הרוחות נכנסו לתוך דוד, שתוך רגע הפך להרקולס חזק עם שרירים. דוד הצליח לנצח את ראש הזהב, וכשהקרב הסתיים דוד לקח את הקסדה מראשו של ראש הזהב וחבש אותה. לפתע מצא עצמו שוב במקום שבו מצא את השעון העתיק, והכי מפתיע שכלום לא השתנה: משפחתו עמדה באותו המקום בו הוא נשאב לשעון. לאחר הביקור בקולוסיאום דוד ומשפחתו הגיעו למסעדה בשם : יאמי. הם אכלו שם פיצה וגלידה. דוד ראה על הרצפה מטבע זהוב, והוא תהה אם יקרה שוב אותו הדבר אם יגע בו. הוא נגע במטבע. המטבע החל לרעוד, ופתאום דוד מצא עצמו בתוך ספינת פיראטים. צוות הספינה זיהה שדוד לא קשור אליהם אז גרמו לו ללכת על הקרש. הם הצליחו להפיל אותו למים, אבל אז הגיעה ספינת פיראטים אחרת. הפיראטים בספינה הזו הצילו את דוד, הציעו לו להילחם לצידם ואפילו נתנו לו חרב. הקפטן אמר לו: "האם אתה רוצה להילחם בפיראטים האלה שזרקו אותך למים? זה הם או אנחנו. תצטרף אלינו". כמובן שדוד הסכים, ויחד דוד והפיראטים תקפו והשתלטו על הספינה וניצחו. אחרי שניצחו, דוד רצה לתפוס לפיראטים ולו כמה דגים מהים, אז הוא קפץ מהספינה אל הים. כשהוא צלל לתוך המים הוא מצא את העיר האבודה אטלנטיס. דוד שחה לעבר העיר וראה דג שניראה לו טעים. הוא אכל אותו, ולאחר כמה שניות גדלו לו זימים, שאפשרו לו לנשום מתחת למים. על קרקעית הים הוא מצא מפה , שעליה היה כתוב: "האוצר האבוד של אטלנטיס". במפה היו רשומים שלושה שלבים מסובכים בכדי להגיע לאוצר: שלב ראשון הוא לפרוץ לארמון של המלך נפטון, ולהשיג את המפתח לאוצר האבוד של אטלנטיס. שלב שני היה לעבור את כל שומרי האוצר. שלב שלישי היה לפתוח את הדלת ששומרת על האוצר. בשעה אחת בצהריים דוד פרץ לארמון המלך נפטון במטרה למצוא את המפתח לאוצר האבוד. הוא לקח את השעון העתיק, זרק אותו וביקש שהשעון יהפוך ליד דביקה. ובדיוק כפי שביקש כך קרה: השעון הפך ליד דביקה. דוד לחץ על כפתור ההפעלה של היד הדביקה,ולפתע שמע אזעקה ברחבי הארמון. בעזרת היד הדביקה נצמד דוד לתקרה לכמה שניות (בערך 25), וכשעבר הזמן הוא ירד, פתח את הדלת וברח. דוד היה צריך לעבור את שומרי המלך, וזה לא היה קל. הם היו עירניים ביותר, ומנוסים בתפקידם. אבל לדוד הייתה תוכנית. התוכנית הייתה מסובכת ומורכבת ביותר. התוכנית הייתה להעיף את השעון בשעה 16:30 בדיוק, כדי שדוד יוכל להפוך לבלתי ניראה, ואז להיכנס מבלי שיראו אותו. הוא ניסה את זה והצליח להגיע לדלת. בשביל לפתוח אותה היה צריך להכניס לתוכה טיפת דם. דוד מאוד אהב את הדם שלו, ולא רצה, אבל בסוף הוציא טיפה מהדם שלו, והדלת נפתחה. בתוך האוצר האבוד של אטלנטיס דוד מצא דגם של פרמידה. ברגע שהוא נגע בו הוא עבר למצריים העתיקה. היום הוא יום המשפחה, ודוד רצה לתת לאמא שלו את השרשרת של המלכה קליאופטרה , אבל זה לא היה קל מכיוון שבארמון של פרעה יש אבטחה. ואם אתם אומרים לעצמכם אלו בסך הכל מאבטחים, דוד יעבור את זה בקלות, אז אתם טועים. האבטחה של מלכות מצריים העתיקה היא בין האבטחות הכי מיומנות. אבל לדוד היה רעיון: להתחזות למאבטח בכדי שיאפשרו לו להיכנס. הוא אכן התחזה למאבטח המלך וניסה להיכנס. בכניסה לארמון שאלו אותו: "למה אתה רוצה להיכנס?", הוא ענה :" כדי לדבר עם פרעה". השומרים לא התייאשו ושאלו:" למה אתה רוצה לדבר עם פרעה ?" לדוד נמאס לענות להם על השאלות, אז הוא פשוט נכנס. שומרי הארמון רדפו אחריו. דוד התחבא, וכשהשומרים לא ראו, הוא יצא מן המחבוא, ונכנס לחדרה של קליאופטרה. דוד חיפש את השרשרת בחדרה של המלכה, אבל לא מצא. בחדרה של קליאופטרה הייתה כספת שהיה צריך לפתוח באמצעות קוד. דוד מצא את הקוד בתוך המגירה בחדרה של המלכה. הוא ניסה לתקתק את הקוד בכספת, אבל לא הצליח. לאחר כמה שניות החול שבחדרה הפך לחול טובעני, והוא שקע לתוך האדמה. להפתעתו גילה שהוא הגיע למחבוא הסודי של אוצר המלכה. דוד הלך לכיוון האוצר, ובטעות דרך על לבנה שגרמה לנחשי צפע רבים ליפול מהתקרה לעברו. הנחשים רצו להכיש את דוד, אבל הם לא הצליחו. לרוע המזל דוד דרך על לבנה נוספת ויצאו מהקירות גם נחשי קוברה, ואז דוד דרך על עוד לבנה ויצאו הרבה חרבות אש מסוכנות, שאם דוד היה נפגע מאחת מהן הוא היה מת. למזלו של דוד הוא הצליח להגיע אל אוצר המלכה, אבל כשהוא נגע בשרשרת של קליאופטרה הוא עבר לעולם הדינוזאורים. כאשר דוד הגיע לעולם הדינוזאורים הוא מצא מפה שכתוב עלייה "הדינוזאור האבוד". בתוכה היה כתוב שצריך למצוא את הפטרודקטילוס עם השן הזהובה כדי לפתוח את המנעול שפותח את התיבה עם הדינוזאור האבוד. דוד הלך לחפש את הפטרודקטילוס עם השן הזהובה ומצא אותו אבל כשהוא הרכיב את השן הזהובה, התיבה לא נפתחה. במקום זה נשמע קול מהתיבה, שאמר: "השן הזאת מזויפת. אם אתה רוצה לפתוח את התיבה שבתוכה הדינוזאור האבוד אתה צריך למצוא את השן של הפטרודקטילוס." למזלו של דוד הוא ראה שלט שכתוב עליו: תנצח את הטיראנוזאורוס רקס בתחרות שאגה ותקבל את השן הזהובה של הפטרודקטילוס. כמובן שדוד הסכים להצעה כי בפעם הקודמת הוא נכשל, ולא הצליח להביא לאמא שלו את האוצר המצרי ליום המשפחה. התחרות החלה וכולם לא האמינו בדוד, אבל בסוף הוא ניצח את הטירנוזאורוס רקס, קיבל את השן המוזהבת של הפטרודקטילוס, והצליח לפתוח את התיבה. דוד החזיק את הדינוזאור האבוד, והם עברו יחד לתקופת האבירים. דוד והדינוזאור ראו דרקון צהוב שיורק אש. הוא הפחיד את דוד וגם את הדינוזאור, אבל שוב השעון הציל את המצב. הפעם השעון שיגר מתוכו את הבן אדם שכתב לו את הפתק שיש מאחורי השעון (שמו של שולח הפתק היה כריסטופר). כריסטופר ריחף על מטוס סילון והבהיל את הדרקון, שברח מרוב פחד. דוד חשב על שם חדש לדינוזאור: ביסקוויט. דוד רצה לתת לביסקוויט מגן עם סמל של דרקון, כדי שביסקוויט יראה חזק ומפחיד. אבל כדי להכין מגן שכזה צריך להשיג ציפורן של דרקון. כדי להשיג את הציפורן צריך לנצח את אביר הממלכה בתחרות רכיבה על סוסים. מכוון שלא היה לדוד סוס, הוא היה צריך להיות בעצמו סוס. אז הוא ניכנס לתחרות בתור הסוס. לפתע השעון עף באוויר, והציל את המצב בדיוק בזמן הנכון. דוד ביקש מהשעון סוס, ומשום מקום הופיע למולו סוס שנראה ממש מהיר. הסוס היה בצבע חום, גדול מאוד, והיה לו שריון בצבע לבן. לבסוף דוד ניצח וקיבל את ציפורן הדרקון. מהציפורן הוא הכין את המגן עם הסמל של הדרקון, וכמובן נתן אותו לביסקוויט. לאחר כמה שניות דוד וביסקוויט מצאו את עצמם בביתו של דוד ברומא. דוד חשב על המתנה שייתן לאימו. הוא לא רצה לתת את ביסקוויט, אז כשהוא ראה את אמא הוא נתן לה חיבוק גדול.
ודוד וביסקוויט חיו באושר ואושר עד עצם היום הזה.