אהבה שמיימית בימים שחוכמה היתה מגונה באישה.
בפרוש השנה החדשה נשים מבקשות ניעות, אך המעבר מקרן זווית למרכז החדר דורש תמרון וויתור על דאגה לאחרים.
לא פעם אנחנו שומעים על אישה מניפולטיבית. אישה שתובעת כסף, כס שיפוט, מנותחת ליופי מזויף, מלרלרת שטויות, משתמשת בגופה לפיתוי. "האפיפיורית יוהנה", שכתבה דונה וולפולק, מראה
איך הפכה המניפולציה מלווה קבועה לכל אישה שביקשה להתקדם בימי הביניים.
גורל האימפריה הפרנקית הוא נושא למחשבה. קרל הגדול, שביקש לרשת את האימפריה הרומאית, הנהיג מסעות צבאיים לכיבוש הסקסוניים והתנצרותם. בעקבות כך, המוטיב החוזר בחיי הדמויות הן
פשיטות מפתיעות של שודדי דרכים, נורמנים, חיילי המלכים המורדים, מוסלמים. כמו האימפריה הרומאית, שהתפארה בהנדסת צינורות מים, אך גם בעבדים, גורל האימפריה הפרנקית נקבע מראש. עם
התנצרותו באונס של הסקסוני הראשון נטמן זרע הפורענות.
הספר מלא וגדוש בתכנים ובנופים, ויחד עם זאת פורש עלילה צחה כמעטה שלג באלפים. עידן הבערות מתקיף את יוהנה בכל עוזו במאה ה-9 לספירה. האימפריה הקדם צרפתית מקושרת לרומא דרך שלטון
הכמרים. באופן פרדוקסאלי, הגברים, שרואים בנשים נחותות, רגשניות, נסוגות בכל פולמוס, מכוננים משטר עשוי אמונות תפלות. דוגמה מובהקת לכך בספר היא סירובם של הכמרים לשנות את נוסח חלוקת
לחם הקודש והשתייה מן הגביע הקדוש, גם כשהם למדים על התפשטות הדֶבֶר דרך הטקס.
דווקא הנשים, חלקן שומרות על אמונות פגאניות, חלקן מוקעות כמכשפות, רבות נפטרות תוך כדי הריונות מרובים, מחויבות להתנהגות הגיונית איכשהו כיוון שהן נעדרות מהמיסות והדרשות עתירות הפאתוס.
הפרדוקסליות נוכחת לאורך הספר. יוהנה סובלת מחוקי הדת. למשל, אביה מכה את אימה הסקסונית. לבעל מותר להכות את אשתו, ורק גודל האלה מהווה לפעמים עבירה על החוק. בכל זאת, יוהנה נמשכת
לוויכוחים תיאולוגיים מגיל צעיר. כבת לכומר הגווילים מגולגלים מפניה, אבל היא מתחבלת את דרכה לעולם הידע מאחורי הגלימות. היא נעזרת בטיעונים חריפים מתוך הברית החדשה כדי להוכיח צדקתהּ.
למרות האיסורים שהדת משיתה עליה היא נמשכת לרומא.
אלא שהקבוצות הרבות, שחיילי הקיסר כבשו ונישלו, חשות צורך לנקמה מפאתי הדרכים, מתוך ספינות, אל הכנסיות והכפרים. מתבקש כי יוהנה תסתיר את זהותה והיא רותמת לראשונה בחייה את גלימת הכומר
לצרכיה. כך הופכת יוהנה, שמגיל צעיר הוענשה על הלשון הגלויה שלה, לכומסת סוד.
לאחר שטעמה מחייהם של הגברים, היא מחליטה החלטה גורלית. 'היא לא רואה בעיניים' ומסתערת על מוקדי ההשפעה בקולה הגרוני ובתלתליה הקצוצים. היא נעה מהישרדות חפוית ראש בגלימה שחורה להסתכנות
מרצון, ברצותה שולפת צמחים; ברצותה מרחיקה רודנות. כך הפכה הילדה שבלעה את צורת האותיות לאשה מתוחכמת. יוהנה כאם טיפוס לאשה ממולחת.
ההנחה מאחורי הסיפור היא שהאישה המוכשרת ביותר בימי הביניים היתה חייבת עָרמה כדי להתקדם לעמדה משפיעה; מה תגדנה אזובות הקיר. נשים חיות במקומות בעולם שלא זכו לנאורות מחמת תנאים פיזיים,
כלכליים, מלחמתיים, דתיים. נשים חיות במשפחות 'ימי ביניימיות' גם במקומות הנאורים ביותר. במידה בה נשים נחשלות, בה במידה נראה נשים מניפולטיביות.
דמותה של יוהנה עשירה בקונפליקטים. בצל סכנה היא רואה את המצב כהוויתו, אינה מסתפקת בדרשות, אך גם אינה מורטת שיערות. לפני פשיטה, עמדתה הדתית - חילונית:
"העולם אינו כפי שהיינו רוצים שיהיה, חשבה, ולא משנה גם אם נעצבנו בדמיוננו במיומנות"...
"אנו נתפלל כאילו הכל תלוי באל, ונעבוד כאילו הכל תלוי בנו-עצמנו" השיב לאו בתוקף (פרק 25).
היא נרתעת מפאתוס שמוכר אשליות, אבל מנהיגה את הקהילה דרך שירת מזמור מוכר ואהוב.
הרומן משתייך לז'אנר ההיסטורי, אך הוא מציב שאלה מותחת לכל אורכו, מתי יוהנה תתגלה, אם בכלל. הוא נע בין מתח, סצנות היסטוריות, לאהבה שמיימית. ככל שהספר מתקדם, המתח גובר ומתעצם בחלק האחרון המפתיע.
הסופרת טוענת, כי רוב הפרטים בספר מדויקים וכי דמותה של האפיפיורית יוהנה היתה קיימת, ובכל מקרה ידועים מקרים בדוקים ומוכחים של ילדות-חילוף כמוה. איפה נגמרים האילוצים ומתחילה ערמומיות מסוכנת זו שאלה
שתלווה נשים מצליחות תמיד.
נאחל שנה טובה לכל השואפים לתנועתיות גשמית ורוחנית אל מרכז החדר.
כתבה: אביטל דוידוביץ', כותר ראשון אלון