בית על מים רבים / אמונה אלון

הוצאת כנרת-זמורה-ביתן, 2016. 288 עמודים.

יואל בלום הוא סופר, ואפילו די מצליח. הוא מגיע לאמסטרדם ועורך תחקיר שישמש אותו לכתיבת ספר. אבל הבחירה
באמסטרדם היא לא מקרית. הוא נולד בה ועלה לארץ כתינוק עם אמו ועם אחותו. שאר בני המשפחה נספו בשואה. אמו
השביעה אותו לא לחזור לאמסטרדם יותר. והנה הוא בכל זאת בעיר האסורה, מתחקה אחר מה שקרה בתקופת השואה
ליהודים בעיר ובמיוחד לבני משפחתו, והדברים שהוא מגלה מטרידים מאד.
אנחנו גדלנו על המיתוס שיהודי הולנד היו מוגנים. כאילו לא היתה שואה בהולנד, או לפחות היה מצב שבו יהודי הולנד
סבלו פחות מאחרים. ואכן, ההיסטוריה של הולנד בכלל ואמסטרדם בפרט מלאה בסיפורי סובלנות ומתירנות... עד
שהאמת מכה בפרצופנו. השואה לא פסחה גם על הארץ היפה והפסטורלית הזאת. עד כיבוש הולנד בידי הגרמנים חיו בה
כ – 140,000 יהודים, כולל פליטים מארצות גרמניה (כמו בני משפחתה של אנה פרנק), אוסטריה, בוהמיה, מוראביה ועוד.
מתוכם כ – 107,000 נספו בשואה! נורא!
יואל שוכר חדר במלון קטן ומוזנח בשם "מוקום". זה שמה של אמסטרדם בשפה היהודית העתיקה. "מקום". שם נמצא הבסיס
שלו ומשם הוא יוצא לשוטט באמסטרדם וללמוד אותה דרך הרגליים וגם יושב בספריה הלאומית ודולה מידע מהכתובים. זו
גם ההזדמנות של יואל בלום הסופר לבוא חשבון עם עצמו ודרך חייו. המבט הוא תמיד החוצה ופנימה. מצד אחד מציץ לתוך
הבתים הסובבים אותו ולומד ומדמיין את חייהם. עוקב אחרי חייה של אמו סוניה וקרוביה ומכריה מאז היה תינוק ועד עזיבתם
את אמסטרדם, ב"רכבת ההחלפה " בתקופת השואה. ומצד אחר, בוחן ובודק פנימה את עצמו וחייו היציבים הירושלמים
(בזכות אשתו בת-עמי), וחוסר היכולת שלו ליצור קשרים מעמיקים וכנים עם קרוביו.
בין הסיפורים המשתלבים האלה איננו יכולים להתעלם משני דברים עיקריים. האחד הוא יופיה של אמסטרדם וקיסמה. יואל
לא יכול להתכחש ליופי הסובב אותו.
אחר, והוא החשוב יותר, סיפורם האישי של סוניה וקרוביה ממחיש עד כאב את התגברות האנטישמיות, את הצווים נגד היהודים,
את הייסורים שעוברים על יהודי אמסטרדם בכל הרמות הסוציאליות, את חוסר היכולת להתמודד עם מציאות שמאיימת להכחיד
אותם. סיפורם הכואב של יהודי אמסטרדם שלא האמינו שהמלחמה האיומה הזאת, מלחמת העולם השנייה, תיפגע גם בהם
ובטוחים שזה עניין של כמה שבועות בלבד.
שם הספר: בית על מים רבים, מעיד עליו. יואל בלום מגיע לבית הכנסת הפורטוגלי באמסטרדם. בית הכנסת העתיק והיציב הוא
הבית. אבל הוא שוכן על פני מים שוצפים שזורמים מתחתיו. על פני המים הקימו הפורטוגלים שבנו אותו יסודות מעצים ורצפת
עץ מחפה עליהם. זה היסוד הבלתי יציב שאותו צריך להכיר ואיתו יש להתעמת. והאנלוגיה לחייו של יואל ולמעשה גם לחייהם
של יהודי אמסטרדם ברורה.
ושוב, מאידך גיסא, קיימים חייו היציבים של יואל בלום בירושלים אבל גם שם הוא לא לגמרי מוצא את מקומו. לפעמים הוא זר
בתוך בני משפחתו הקרובים לו. האם לכן נדד עד לאמסטרדם? האם הוא צריך להכיר קודם היטב את מקורותיו הנטועים
באמסטרדם על פלגי מים ואז יוכל לצאת למסע קירבה לבני משפחתו בארץ, בירושלים?
כמובן שמלבד יואל בלום עולות דמויות נוספות המאכלסות את הסיפור ועולות גם דילמות שונות הגורמות לקורא לחשוב.
אמונה אלון, בסגנונה העדין והברור, גורמת לכך שהסיפור הבדיוני והמדומיין אבל השזור בעובדות דוקומנטריות ירגיש כל כך
אמין. בהחלט מתקבל על הדעת. היא גורמת לקורא להרגיש עד כמה היא מכירה ויודעת את החומר. הן כשהיא מתארת את חייו
ואישיותו של הסופר יואל בלום, והן כשהיא מתארת את חיי יהודי אמסטרדם ואפילו כשהיא מתארת את אמסטרדם עצמה.
הקריאה בספר זורמת בשטף.


קצת על הסופרת:
אמונה אלון (1955), היא ילידת ירושלים. פובליציסטית משנת 1991. פירסמה טור דעות בעיתון "ידיעות אחרונות" והפסיקה
אותו בעקבות היחס שהפגין העיתון להתנתקות ולמתנחלים בשנת 2005. משנת 2007 היא כותבת טור שבועי ב"ישראל היום".
היתה גם יועצת ראש הממשלה נתניהו לענייני מעמד האשה.
אמונה אלון פרסמה עד כה 4 רומנים למבוגרים: "ותכתבו אהבתנו", "שמחה גדולה בשמים", "במופלא ממני" ו"בית על מים רבים".
כן פרסמה ספרי ילידם ונוער, וגם ספרי עיון.


כתבה: חוה ביסטרי-קוגל, ספריית רמת אליהו

 

כריכת הספר בית על מים רבים